סתיו שפיר, איציק שמולי ויוסי יונה הם רק הדוגמאות הטריות והבולטות לתופעה שאפשר לראות ברחבי הארץ. סדר היום של קיץ 2011 רחוק מלמצות את עצמו. אנו רואים את רוח המחאה מחפשת את הדרך להשפיע ולשנות את סדר היום דרך יוזמות בפוליטיקה המקומית בעשרות ישובים ומאות יוזמות חדשות דרך החברה האזרחית ברחבי הארץ. בנוסף, סקר מקיף של מכון שחרית מעיד על צמא לשינוי והאמונה שהוא אפשרי.
במבט לאחור, הציבור עוד רואה את עצמו כתומך נלהב ברוח המחאה. 72% מן הציבור, תמכו במחאה החברתית (רק 16% טענו שהתנגדו) - תמיכה שהגיעה מכמעט כול חתך דמוגרפי של החברה הישראלית - שמאל-ימין, יהודי-ערבי, דתי-חילוני, ואף חרדי. נכון להיום, 87% מאזרחי ישראל מאמינים שאזרחים יכולים להשפיע ולחולל שינוי.
כל הידיעות, הדעות והפרשנויות - וואלה! בחירות 2013
אז לאיזה שינוי מייחל הציבור הישראלי? 62% רוצים שיטה כלכלית אחרת - לא השיטה השולטת ולא חזרה לעבר. כלכלה דמוקרטית יותר, שבה המדינה משקיעה ביצירת שוויון הזדמנויות אמיתי לכול. אזרחי ישראל רוצים הקלה על יוקר המחייה, אבל גם רוצים לשנות את השיטה, ולבנות כלכלה שהמדיניות שלה לא מוכתבת על ידי בעלי הון, אלא על ידי העם.
רוב תומך בשינוי הסדרי השבת
הציבור הישראלי מוכן לשינוי, לא רק במדיניות כלכלית - חברתית. החברה הישראלית תקועה כבר שנות דור בדיכוטומיות שיותר ויותר אנשים מחפשים מפלט ממנה. המוכנות לשינוי התבטאה ברוח המחאה, שסירבה להיכנע לדיון הציבורי הישן ויצרה אפשרויות חדשות בין קהילות שונות, שלפי הפוליטיקה הישנה נתפסות עוינות זו לזו. שבירת הדיכוטומיות באה לידי ביטוי, לא רק לגבי שאלות כלכליות חברתיות. בתחום של דת ומדינה גילינו ש-61% של היהודים בישראל מקבל ואף תומך בשינוי מהותי בהסדרי השבת במדינה. השינוי מתבטא בכך שיצומצם המסחר אך יורחבו אירועי התרבות ותתאפשר תחבורה ציבורית מוגבלת.
בשאלה נוספת בנושא "יהודית ודמוקרטית", 81% מהציבור היהודי מהימין ומהשמאל הישראלי מוכנים ואף תומכים בזכויות שוות לכול אזרח במדינה. עם צביון יהודי המוגדר כחגים, סמלים, וקשר מיוחד לתפוצות. יש משמועות לצביון המדינה עם רוב יהודי, אך אסור לו להתנגש עם הזכויות של אף אזרח ואף קבוצה.
לצערנו, הדיון הציבורי בנוי יותר מידי על התנצחויות בין עמדות, שבמקרה הטוב מגיעים לסטטוס קוו תועלתני, ובמקרה הרע למלחמת תרבות ועוינות גוברת. אבל מתחת לרדאר אנו רואים בבירור שהציבור מחפש ומוכן לדרך אחרת, שמאפשרת יציאה מהמבוי הסתום. הציבור מחפש פוליטיקה שלוקחת ברצינות את הקבוצות השונות בתוך החברה, ואת טובתם כיחידים וכקבוצות. המחאה החברתית של קיץ 2011 היא הדוגמה הבולטת לרצון לחשוב אחרת על המציאות שלנו. לחשוב יחד על עתידנו המשותף. מי שיקשיב באמת לרחשי הציבור, בכול פלגיה, בסוף יזכה לא רק לתמיכה ציבורית שחוצה את הגבולות הקיימים, אלא גם יאפשר לנו ולילדנו עתיד ראוי.
הכותב, ד"ר אילון שוורץ, הוא ראש מכון שחרית וממייסדי מרכז השל לחשיבה ומנהיגות סביבתית