ההטיה יוצאת הדופן והסטנדרטים הכפולים המופעלים נגד מדינת ישראל על ידי רוב מדינות אירופה בשבועיים האחרונים - חייבת לעורר את היהודים האירופאים להתמודד עם המציאות הבלתי נעימה שעומדת לפתחם. לא רק מדינת ישראל עוברת דמוניזציה וגינוי - אלא העם היהודי כולו. הגיע הזמן שיהודי אירופה ישאלו עצמם בכנות אם ילדיהם יוכלו להמשיך להיות יהודים גאים בקהילותיהם.
לפני פחות מ-70 שנה נספגה אדמת אירופה בדם יהודי. רוב רובם של הגרמנים ואזרחי המדינות שנכבשו על ידי הנאצים שיתפו פעולה או שמרו על שתיקה. לאחר התקופה החשוכה הזו יצאה הקריאה "לעולם לא עוד". ואולם, עשורים בודדים מאוחר יותר שבו רוחות האנטישמיות האכזריות לנשב ברחבי אירופה.
מקור הדאגה העיקרי כיום הוא ההיקף שבו האירופאים הילידים הקימו לתחייה את העוינות והדעות הקדומות אשר מושרשות היטב בדתם ובתרבותם. זאת ועוד, מספרם הגדל של המהגרים המוסלמים התופסים תפקיד משמעותי הולך ומתעצם בחברה האירופית ובפוליטיקה, ובהן הם מקדמים גישות אנטישמיות.
סקרי דעת קהל באירופה משקפים גירסה עדכנית של הגישה הזו. אלה מתייחסים לישראל בתור "האיום הגדול" ביותר לשלום וליציבות בעולם - יותר מאשר צפון קוריאה, איראן או סוריה. מה היא גישה זו אם לא תרגום של המאה ה-21 לשנאת היהודים מימי הביניים, אז נחשבו היהודים למפלצות שטניות שהואשמו בכל אסון טבע?
הגירסה המתוחכמת יותר שבה מחזיקים האירופאים שמה לה למטרה את מדינת הלאום של היהודים, מכפישה את צבאה של ישראל - הכוח הצבאי ההומני ביותר בעולם - ומאשימה אותו בפשעי מלחמה ואפילו בהתנהגות נאצית. השימוש בשואה חדר כיום למיינסטרים והפך לכלי מרכזי לקידום שנאת היהודים והסתת האשמה האירופית בנוגע אליה.
המתקפות האנטישמיות פוגעות בכל יהודי התפוצות, לא רק בישראל. אין זו הגזמה לתאר את המצב כחמור יותר מאשר בשנות ה-30, אז לכל הפחות היהודים הסתמכו על הליברלים או על חלקים בשמאל האירופי - אך אבוי, כיום קבוצות אלו מובילות פעמים רבות את הלהקה האנטישמית.
עליית האנטשימיות באירופה לא נובעת מהמנהיגים אלא מהעם
היהודים האירופאים אינם ניצבים מול תקשורת אנטי-יהודית ותו לא. הם מתמודדים עם אלימות גוברת ואפילו עם רציחות. במקום לשמש קריאת השכמה, הטבח בטולוז עורר אלימות רבה יותר נגד יהודים. כל העת מתקיימות הפגנות אנטי-ישראליות, שבהן סיסמאות ושלטים הקוראים "גז ליהודים", "היטלר צדק" או "שספו את גרונם של היהודים" הם מנת היום.
ההיבט המצמרר ביותר בעלייתה של האנטישמיות באירופה היא העובדה כי היא אינה נובעת מן הממשלות או מן המנהיגים אלא צומחת ברמה העממית, ועל כן צפויה להתגבר עוד יותר. מבט על התקשורת האירופית ועל הטוקבקים האכזריים המאמצים את המתקפות האנטי-יהודיות יוכיח זאת בבירור.
ליהודים יש חולשה להתכחשות למציאות ולרעל האנטישמיים, עד שאלו מגיעים לרמות בלתי נסבלות. כעת הגיעה השעה שבה על הקהילות היהודיות לבחון את מצבן ולשקול עלייה בתור תגובת נגד לשנאה הגוברת המאיימת לשטוף אותן.
בשונה משנות ה-30, אז נמנעו מהיהודים באירופה ויזות כניסה למדינות מקלט, כיום ישראל, עם זכות השיבה שלה, מספקת מקלט ומקבלת בברכה מהגרים יהודים - צעירים וקשישים כאחד. אפשר להבין את מי שמחשיבים את העלייה לבלתי אפשרית מבחינה כלכלית, אך עדיף קשיים כלכליים על פני מלכוד מסוכן בחברה זרה שמתייחסת למוצאך בבוז.
יהודים שיעלו למדינה יהודית לא ימצאו בה מקלט בלבד. הם אף יאפשרו לדורות שאחריהם להיות יהודים גאים בסביבה אשר תקבל את מסורתם הדתית והתרבותית כמובנת מאליה, אך כזו היקרה מפז.