פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אחרי שבכה על הטבח: אובמה יפעל להגבלות על הנשק?

      לאחר הרצח בקונטיקט הודה הנשיא כי יש לפעול כדי להימנע מהישנות של המקרה החמור, אך ספק אם בארה"ב ימהרו להתעמת עם הציידים והשמרנים שיילחמו על התיקון השני בחוקה. פרשנות

      אחרי שבכה על הטבח: אובמה יפעל להגבלות על הנשק?
      צילום: סרטון שהועלה לרשת, עריכה: מיכאל ברגמן

      נשיא חנוק מדמעות התייצב אמש (שישי) על הדוכן בחדר התדרוכים בבית הלבן למסור את דברו בעקבות הרצח בקונטיקט. זה היה ברק אובמה שאמריקה לא הרבתה לראות. כשאמר שהוא מדבר כהורה ולא כנשיא, אפשר היה להאמין שהאדם שעומד שם חושב בראש ובראשונה על בנותיו סאשה ומליה, אותן הוא שולח מדי יום לבית הספר.

      הטבח בקונטיקט - כותרות אחרונות:
      "הרוצח סבל מהתפרצויות זעם מאז גירושי הוריו"
      הטבח בקונטיקט: התלמידים בכו - "לא רוצים למות"
      היסטוריה מדממת: מקרי הירי הבולטים בחינוך בארה"ב
      טבח בבית ספר בארה"ב: 27 הרוגים, רובם ילדים

      נשיא ארה"ב, ברק אובמה, בוכה במהלך נואם על הטבח בקונטיקט, 14 בדצמבר 2012 (רויטרס)
      דיבר כהורה ולא כנשיא. אובמה מוחה דמעה בנאומו אמש (צילום: רויטרס)

      זה היה רגע כמעט נדיר של חיבור בין האומה האמריקאית למנהיגה, האיש שמבטא את רוח העם בשעת משבר. אבל אובמה ניסה, בזהירות, בגישוש קל שבקלים, ללכת גם צעד אחד קדימה, לתרגם זעם ותדהמה לשינוי על הקרקע. "נצטרך למצוא יחד דרך לנקוט צעדים משמעותיים למנוע טרגדיות כאלה בעתיד, בלי קשר לפוליטיקה", אמר אובמה. כולם הבינו על מה הוא מדבר – פיקוח על מכירת כלי נשק לציבור האמריקאי. אבל אם התכוון הנשיא לשגר בלון ניסוי לעניין הגבלות על נשק, הוא עשה זאת ברמיזה בלבד. דובריו מיהרו להסביר שאובמה לא הציג תכנית פוליטית ושאין מקום להיכנס לוויכוח מפלגתי בשעה שאמריקה מנסה להתאושש ולהתאבל.

      הדמוקרטים נטשו כבר לפני שנים את דגל הפיקוח על מכירת נשק. נוכח ההתנגדות התקיפה של הרפובליקנים לכל ניסיון של הגבלה על חופש נשיאת ורכישת כלי נשק, ולאור הכוח הרב של לובי הנשק האמריקאי, הדמוקרטים פשוט התקפלו ונטשו את המערכה. את הקרב הם השאירו לאלה שהגורל לא התיר להם לוותר. למשל, ג'יימס ושרה בריידי, שהפכו לפעילים המרכזיים בקמפיין לאיסור מכירה חופשית של נשק. זאת לאחר שג'יימס, דוברו לשעבר של רונלד רייגן, נותר משותק מכדורי המתנקש שניסה לרצוח את הנשיא דאז. גם חברת הקונגרס קרוליין מקארת'י, שבעלה נרצח בעת נסיעה ברכבת, היא כיום ממובילי המאבק בבית הנבחרים להידוק החקיקה בנושא. כך גם האסטרונאוט מארק קלי, בעלה של חברת הקונגרס לשעבר גבריאל גיפורדס, שנפצעה קשות מירי מתנקש. קלי הפך בחודשים האחרונים לדובר מרכזי בנושא.

      האקלים הפוליטי הפך נוח לתומכי הנשק החופשי

      עם זאת, רוב הפוליטיקאים - גם נוכח הדם והזוועה - מעדיפים להתרחק מסוגיית מכירת הנשק, כעניין של זהירות פוליטית. כך נותרה הזירה בשליטתם של אלו המאמינים בחופש הנשק, באותה פרשנות מרחיבה של התיקון השני לחוקה האמריקאית, שמתיר למליציות מאורגנות לשאת נשק לצורך הגנה עצמית. זו מטרה שריכזה מאחוריה קבוצות רבות, בראשן אלו שלא מוכנים לראות את הממשלה הפדרלית מתערבת בחייהם בשום דרך, ודאי שלא בשליטה על איזה רובים הם יורשו לקנות ומתי. אליהם נוספו ארגוני ציידים - תחביב נפוץ באמריקה - המתגוררים באזורים מרוחקים והמאמינים בחיוניות הנשק שברשותם, ופוליטיקאים רבים שנהנים מתמיכת לובי הנשק.

      26 בני אדם נרצחו בבית ספר יסודי בקונטיקט, דצמבר 2012 (רויטרס)
      שוטרים בזירת האירוע בניוטאון, קונטיקט, אמש (צילום: רויטרס)

      באין התנגדות בצד הדמוקרטי, נטתה בשנים האחרונות המטוטלת לכיוונם של מתנגדי ההגבלות. איסורים על מכירת נשק התקפי, כמו למשל רובים חצי אוטומטיים, הוסרו, וכך גם מכירה של כלי נשק המסוגלים להכיל מחסניות גדולות או לירות במהירות. בוושינגטון הבירה, עיר שבעבר הייתה בירת מעשי הרצח של ארצות הברית ורשמה ירידה של ממש במעשי האלימות אחרי הטלת הגבלות על נשיאת נשק, בוטלו האיסורים וההגבלות בשנה האחרונה. ניסיונות לסגור פרצות המאפשרות לחמוק מהדרישה לקיים בדיקת רקע לפני מכירת נשק, כדי לוודא שהרוכש אינו עבריין אלים או חולה במחלת נפש, גם הם נדחו.

      האקלים הפוליטי הפך נוח לתומכי הנשק החופשי. אמריקה חווה ירידה מתמדת בשיעור הפשע האלים, הרחובות בטוחים יותר, ואין לחץ של ממש לטפל בנושא. לכך מתווספת העובדה שניסיונות להגביל מכירת נשק התבררו כנטל פוליטי לכל מי שעסק בנושא והביאו מעט מאוד תמורה בקלפי, ולכן גם הדמוקרטים התרחקו בסופו של דבר מהעניין.

      תמונות הילדים עשויות לתת אור ירוק לעיסוק בנושא

      החדשות מקונטיקט על גופות של ילדים בגיל גן המוטלות בחדרי הלימוד, התמונות של הורים הממתינים מחוץ לבית הספר לילדיהם שלא ישובו, עשויות אולי לשנות משהו. אולי יהיה בכוחן להבקיע את חומת האטימות שגרמה לאמריקה להתבונן ברוצחים מטורפים המרססים בני נוער בכדורים בבית קולנוע, שמטווחים סטודנטים בקמפוס, שיורים בחברי קונגרס, מבלי להבין את המשמעות הפוליטית של הבעיה. ואולי אותה דמעה שזלגה על לחיו של ברק אובמה אתמול תיצור את המסה הקריטית שתוביל לשינוי ותחזיר את הפיקוח על מכירת הנשק לסדר היום הפוליטי.

      26 בני אדם נרצחו בבית ספר יסודי בקונטיקט, דצמבר 2012 (רויטרס)
      חומת האטימות תובקע? נרות לזכר ההרוגים בבית הספר (צילום: רויטרס)

      נכון, יש עדיפויות אחרות, ולאף נשיא - ודאי לא אובמה - אין הון פוליטי בלתי מוגבל. צריך להציל את אמריקה מ"צוק פיסקאלי", צריך להעלות מסים, לעשות רפורמה בהגירה, להילחם למען אנרגיה נקייה. אין סוף למאבקים הפוליטיים. אבל אולי השבוע, כשאמריקה מרותקת למסכים המשדרים תמונות מניוטאון, קונטיקט, הציבור ייתן לפוליטיקאים שלו אור ירוק לחזור ולדבר על הגבלת נשק.

      בשנת 2000, כשאל גור התמודד על הנשיאות והיה לדמוקרטי האחרון שנאבק בנושא, התכנסו פעילי לובי הנשק בשארלוט, צפון קרוליינה, לוועידתם השנתית ושמעו את נשיאם, השחקן צ'ארלטון הסטון, מבטיח לגור: “את הרובה שלנו ייקחו רק מידינו המתות והקרות". מאז איש לא ניסה יותר.

      אבל כעת, יש להדגיש, יש מקום לגישה מתפשרת יותר. לובי הנשק ניצח הרי ואיש לא ייקח מהם את רובים, ידיים קרות או לא. אבל בדרך, יש הרבה שניתן לעשות כדי להבטיח מכירה בטוחה יותר של נשק. הגבלות שימנעו מעבריינים אלימים להצטייד ברובים, מבעלי עבר של איומים והטרדות לבנות ארון נשק מפואר בביתם. אפילו הגבלות פשוטות שימנעו מכירה של קלצ'ניקובים ורובים אוטומטיים. הרי בסופו של יום, מטורף עם אקדח קטן יכול לגרום הרבה פחות הרג ממטורף עם מכונת ירייה. אבל כדי שזה יקרה, אובמה צריך להרים את הדגל, ולעשות זאת עכשיו.