היום יפורסם כתב האישום נגד אביגדור ליברמן. שורות כאלה ודומות להן שמורות בסיטונות בארכיוני התקשורת. אף לא פעם אחת היתה אחת מהן מדויקת. בסבירות גבוהה ניתן לומר כי היום, לראשונה, הצפי הכלול במשפט זה יהיה לעובדה.
כנראה גם ליברמן חש כך, ומכאן המתקפה הלשונית הפרועה שלו על מדינות אירופה. אמנם יש לישראל סיבה להביע אכזבה מעמדתה הפושרת של אירופה כלפי איומי ההשמדה של חמאס ושתיקת הכבשים של הרשות הפלשתינית, אבל ישראל עם דימונה בליבה וצה"ל לכל אורכה לעולם לא תהיה צ'כוסלובקיה של 1938.
היש קשר? לא ברור. בעבר ידע ליברמן להתפטר מהממשלה בגו זקוף ולשמור על מעמדו בזירה הפוליטית. אמש שמר על דממת אלחוט. גם אם יחליט או ייאלץ להתפטר בעקבות כתב האישום הרזה, הוא יישאר בכנסת וינהיג את ישראל ביתנו ויהיה מועמד, וימתין לזיכוי או להרשעה שאין עימה קלון, או שזה יקרה והוא ייאלץ לפרוש על מנת לא לשוב.
בנפרד מהסוגיה, אם יואשם בהפרת אמונים או במרמה ובהפרת אמונים, ברור כי התנהלות התביעה נגדו היתה בלתי תקינה ומשובשת. אפילו אם השיבוש נגרם עקב תכסיסיו - והרי זכורה פרשת האזנות הסתר אשר הסתיימה בהדחה שגויה של ניצב משה מזרחי - עדיין יש מקום לבדוק היטב כיצד גובש ונפרם ושוב גובש התיק נגדו.
הגרף ההיפר-אקטיבי או המאני-דפרסיבי
ראוי לבחון את התנהלות כל הקשורים בהכנת כתב האישום, החל בכניסת יהודה וינשטיין לתפקידו כיועץ משפטי ועד לרגע זה. לא להקים שום ועדת חקירה במעמד סטטוטורי, שתגרום למסקנות לרחק מן האמת, אלא מין גוף מקצועי אשר יבדוק את אלפי התנועות בתיק כמו תחקיר מקצועי בצה"ל. לא על מנת להאשים ולא כדי להרשיע, אלא כדי להפיק לקחים לעתיד.
קודם כל לבדוק את הגרף ההיפר-אקטיבי או המאני-דפרסיבי של החקירה. הרי תיק זה היה למעין דגם לגאות ולשפל גם יחד. מי שעסקו בו ידעו לומר כי מדובר ב"מאה אחוזים של הרשעה חמורה" ו"הכל סגור", ומצד אחר - כמעט אותם אנשים - טענו כי "בעצם אין לנו כלום ללכת עימו לבית המשפט". הא ראיה - הפער האדיר בין טיוטת כתב האישום לפני השימוע לבין המסמך אשר יופץ היום. קשה להאמין כי מדובר באותו תיק ובאותו אדם ובאותם עדים.
זה מצב שלא רק מקפח את החשוד וגורם לתנודות מסוכנות בלחץ דמו ובסוגיות בריאות אחרות, אלא בעיקר הוא מציג את מערכת התביעה בצורה ששוחקת את הנכס העיקרי שלה - אמון הציבור.
כדי למנוע הישנות מקרים כאלה נחוצה ועדה ציבורית מעוטת משתתפים, שבה ייטלו חלק שופטים עליונים בדימוס ובכירים בפרקליטות ובמשטרה ונציג מהתנועה לאיכות השלטון, שינסו יחד לגבש תמונה על מה שהיה כדי לשפר את התמונה של מה שיהיה.