על משקל האמרה המיוחסת לוולטר, עלינו להילחם בכל כוחנו נגד דברי ההסתה, ההבל והשנאה של המפלגות הקיצוניות, מימין ומשמאל. אך בה בעת עלינו להיאבק על זכותן להביע את עמדותיהן, כל עוד אלה אינן מאיימות באמת על הדמוקרטיה. ויכוח זה צריך להתנהל בשוק הדעות, לא בוועדת הבחירות, שבה הועלה השבוע מחדש המחזה "פסול לי ואפסול לך".
"דמוקרטיה", אמר צ'רצ'יל, "היא צורת הממשל הגרועה ביותר, פרט לכל האחרות שנוסו". ובלשונו של המשורר-החרזן חנניה רייכמן: "ההליך הדמוקרטי, קו?ץ תמידי אותו ע?כ?ר: זה הפער הדרמטי, בין נבחר לבין מובחר". הדמוקרטיה אינה נטולת בעיות. האלטרנטיבה גרועה שבעתיים.
הזכות לבחור ולהיבחר היא זכות יסוד בדמוקרטיה. אין לשוללה אלא במקרים קיצוניים בלבד. ככל שנרחיב את מסגרת הפסילה, כך נתרחק מלב הדמוקרטיה.
השופט אהרן ברק כתב: "זכויות האדם אינן במה לכיליון לאומי. חוקה אינה מרשם להתאבדות לאומית". כל חברה בעלת שכל ישר, וכל דמוקרטיה מתוקנת, תומכות בעקרון "הדמוקרטיה המתגוננת". ביטוי לכך ניתן בתיקון לחוק יסוד: הכנסת, המאפשר פסילת רשימה או מועמד מהשתתפות בבחירות אם מעשיהם או מטרותיהם שוללים את קיומה של ישראל, מסיתים לגזענות או תומכים במאבק מזוין של האויב.
אכן, איזהו גיבור? זה הכובש את יצרו. הכוח לפסול אינו יוצר חובת פסילה, ושימוש יתר בו - שלא במקרים קיצוניים - עשוי להתגלות כבומרנג וכחרב פיפיות.
לבד מהפגיעה הערכית בדמוקרטיה, פסילתם כלאחר יד של רשימות ומועמדים תעצים את ביטויי ההבל שלהם ותהפוך אותם לקדושים מעונים בעיני תומכיהם. גם הבאשת שמה של ישראל בעיני העולם המערבי היא שיקול שיש להביא בחשבון.
מבחנה האמיתי של הדמוקרטיה אינו בהשמעת דעות המצויות בקונצנזוס, אלא במתן אפשרות - בגבולות החוק - להתבטאויות קשות ככל שתהיינה, מקוממות ומרגיזות, מאוסות ופרובוקטיביות, פוגעניות ומטרידות, הצורמות את האוזן ואת הלב. פרט למקרים קיצוניים במיוחד, אסור שהכוח שניתן בידי ועדת הבחירות ישמש - משיקולים פוליטיים - מצע למנוע מציבור המונה עשרות ומאות אלפי אזרחים ייצוג בכנסת.
ראוי שמי שמבקש לפסול מפלגה לא יפעל לפי עמדתו ושיוכו הפוליטי של הנפסל, שסותרים את השקפתו שלו, אלא לפי הסכנה - האמיתית, הממשית והישירה - שנשקפת הימנה. בשורת פסקי דין קבע בג"ץ כי לנוכח חשיבות זכות היסוד החוקתית לבחור ולהיבחר, יש לפרש את סעיף הפסילה בצמצום רב ולהציב רף ראייתי גבוה במיוחד בפני מבקש הפסילה.
סתימת פיות אינה רק סותרת את הדמוקרטיה. היא גם בלתי מוסרית ומנוגדת לעקרונות היסוד היהודיים הדוגלים דרך כלל בריבוי דעות, שכולל לעיתים השמעת דעות חריגות ומגונות, גם כאשר אינן נעימות לאוזן וללב.