הורים בירושלים: "מספקים לילדנו אוכל מקולקל"

בחצי שנה האחרונה התלוננו עשרות ילדים במוסדות חינוך שונים בירושלים על כאבי בטן וקלקולי קיבה לאחר שאכלו מזון שניתן להם במוסדות בהם הם לומדים, במסגרת יום לימודים ארוך - כך נודע לוואלה! חדשות. הורי הילדים התלוננו על ריחות רעים מהאוכל, כאבי בטן של ילדיהם ועל כך שישנם ילדים שלא אוכלים את המזון שמוגש וחוזרים הביתה רעבים.

"מכיתה א' זה פשוט אותו סיפור. נותנים לילדים שלנו אוכל מקולקל" מספרת נילי בן גידי, אם לילד בכיתה ג'. "הילדים זורקים את האוכל לפח, ובמעט המקרים שהם כן מעזים לאכול הם חוזרים עם כאבי בטן. ששאלתי את הבן שלי למה הוא לא אוכל הוא אמר לי שהשניצל קפוא, קשה כמו אבן ופשוט אי אפשר לאכול אותו. כמו הרבה חברים שלו, הוא נשאר רעב ואני צריכה לשלוח אוכל מהבית".

בן גידי מספרת שהיא והורים נוספים מנסים להיאבק בשינוי של חברת ההסעדה אך לדבריה, בתי הספר מפחדים להסתכסך עם הקייטרינג אייל גור, ששולט כנראה בחצי מירושלים. "הם מצליחים לפשל גם במאכלים הכי בסיסיים. חבל לנו ההחמצה הזו. הכסף הרב שמושקע במזון לילדים ביום לימודים ארוך הולך לזבל אם הילדים לא אוכלים את זה וחבל. לצערי אין שיתוף של ההורים והתלמידים. אין שקיפות. אין לי מושג מה הם אוכלים ואם יש על זה בכלל פיקוח".

חנן, אב לארבע ילדים בני 4.5, 3, שנתיים, ופעוט בן חצי שנה סיפר כי "לשני הגדולים שלי היה בשנתיים האחרונות שלהם בגן קייטרינג של אייל גור והשנה העברנו אותם למקום שבדקנו שהקייטרינג הזה לא עובד שם. אני יכול לומר שראיתי את האוכל והוא נראה רע, מעובד מאוד, תעשייתי, לא מריח טוב ושמעתי מהגננות לא פעם שהילדים לא נגעו בו". חנן הוסיף כי הילדים טענו שהאוכל לא טעים להם ושהם לוקחים "ביס" ומשאירים בצד. "בתור הורה שיצא לו להיות בגן בזמן שמגישים את האוכל, זה ממש לא משהו שהייתי רוצה שהילדים שלי יאכלו".

אורן, אב לילד בכיתה ב' בעיר הוסיף: "הילד כמעט ולא אכל בבית הספר בשנה האחרונה. כל פעם חזר הביתה ושמעתי שהוא לא אכל ארוחת צהריים. כיון שמדובר בילדים קצת קשה להוציא מהם מה רע באוכל, אבל זה מתחיל בזה שזה נראה ממש גרוע, המשיך בזה שזה לא טעים, מסריח, מקולקל וכו'. התוצאה היא ילד רעב בכל יום כשחוזר הביתה". אורה, אם לילדה בכיתה ד', אמרה גם היא: "מחילה מכל המעריצים של הקייטרינג אייל גור אך ילדינו אוכלים זאת בלית ברירה וממש לא אוהבים את האוכל ומדווחים שהוא מלוח מאוד, שמנוני ותעשייתי. מבאס שבבית אנחנו משקיעים כל כך באוכל בריא ובפועל כל יום ילדינו אוכלים את הג'אנק הזה".

בתנועת "התעוררות" מסבירים כי העירייה אמורה לבחור את הקבלן אשר מספק את המזון לילדים מתוך כמה אפשרויות שנתונות לבחירה מצד משרד החינוך, ואילו הפיקוח התברואתי על טריות המזון, איכותו, אכסונו ושינועו אמור להיעשות על ידי הווטרינר העירוני. בבתי הספר אמורים לפעול "צוותי הזנה מוסדיים" המשלבים נציגות של ההורים, צוות בית הספר ונציגות עירונית, לפיקוח פנימי על הרכב המזון והתפריט המוגש לילדים. צוותים אלו אמורים לעמוד בקשר עם הווטרינר העירוני ולעבוד עמו במשותף.

על פי מסמך שהוציא מכון המחקר של הכנסת בשנת 2011 עולה כי עיריית ירושלים אינה מפקחת על האוכל באמצעות הווטרינר העירוני. במכתב שכתבו יו"ר תנועת "התעוררות בירושלים", עופר ברקוביץ' וניסן ירון, ראש תחום זוגות צעירים ומשפחות בתנועה, לראש עיריית ירושלים, ניר ברקת, נכתב בין היתר כי מתוך בדיקה שעשו במספר בתי ספר וצהרונים ברחבי העיר עולה כי מעולם לא התבצעה אצלם ביקורת על איכות המזון, שינועו ותנאי אחזקתו. "יתרה מכך, ידוע לנו כי עד לפני כשנה וחצי מספר צהרונים בעיר נהגו להפעיל בעצמם חברה חיצונית שתבצע בקרה בנושא, אך חדלו מכך מסיבות כלכליות. 'צוותי ההזנה המוסדיים' לא הוקמו במוסדות החינוך. התוצאה היא כי נכון להיום, האוכל המוגש לתלמידי וילדי ירושלים אינו עובר פיקוח בריאותי ובטיחותי".

ברקוביץ' הוסיף כי "קיבלנו תשובה ראשונית מראש העיר שהנושא ייבדק ויטופל ועבר לאחריות של מנהל מנח"י (מנהלת חינוך ירושלים – שלוחה של משרד החינוך. י"א). אנו פועלים למען שיפור כל תשתיות העיר בירושלים וכחלק מזה גם האוכל שמקבלים בצהרונים, בתי ספר ומנהלים קהילתיים. קיבלנו לא מעט תלונות, סך הכל 20, ממקומות שונים שמתלוננים על איכות האוכל, שילדים לא אוכלים ואלו שכן חוזרים עם כאבי בטן". לדבריו, "חזרנו לבדוק את העניין ומצאנו שהפיקוח על האוכל לוקה בחסר, אם קיים בכלל. כרגע אין פיקוח עירוני והגוף היחידי שבודק את הנושא הוא הגוף שמבצע את מפעל ההזנה עצמו וזה כמובן לא הגיוני שהגוף שמבצע יבדוק את עצמו. עם ההמלצות של ועדת טרכטנברג ליום לימודים ארוך הדבר הזה הוא על אחד כמה וכמה חשוב, שהמנגנון הזה יהיה מפוקח. אנו מבקשים לפקח בצורה הרבה יותר ברורה על האוכל. אנו גם שומעים מגננות שהן לא מקבלות הנחיות ברורות איך לנהוג באוכל ואין תשתיות לקירור ושמירה על כך שהוא יישאר ראוי למאכל".

מעיריית ירושלים נמסר בתגובה: "הטענה כי העירייה אינה מפקחת על המזון אינה נכונה. בשנת 2012 שכרה העירייה את שירותיהן של שתי חברות המבצעות בקרת איכות המזון המוגש לתלמידי החינוך המיוחד, בתי תלמיד ובמזנונים בבתי הספר ובמהלך השנה בוצעו כ-50 בדיקות. השירות הווטרינרי העירוני ביצע ביקורת במפעלים המייצרים את המזון ובעקבות הדו"חות הללו תוקנו במפעלים ליקויים רבים שהתגלו. בדיקות אלה מבוצעות רק במוסדות בהם החוזה עם הקבלן שמספק את האוכל נעשה עם העירייה. ישנם מוסדות ותכניות בעיר כמו פנימיות יום, המופעלות על ידי משרד החינוך והוא החתום על החוזה מול הקבלן, כך שאחריות הפיקוח היא עליו. בכל מקום בו מסופקות ארוחות, החתום על החוזה מול הקבלן, הוא האחראי על הביקורת והפיקוח".

משרד החינוך מפעיל בגני הילדים ובבתי הספר, בהם מתקיים יום חינוך ארוך מדיניות של תזונה בריאה (צריכה רבה של ירקות). יצויין, כי במסגרת מוסדות אלה, מספק המשרד הזנה, הבנויה בהתאם לתפריטים של משרד הבריאות. כמו כן, גיבש המשרד קריטריונים ברורים ובקרה קפדנית עד מאד, לצורך אספקת מזון חם ובריא.

ממשרד החינוך נמסר כי הוא ערוך מעקב ובקרה אחר איכות המזון באמצעות שתי חברות - "ביו לב" (חברת בקרה עם רישיון בינלאומי המוכרת גם על ידי משרד הבריאות) וחברת "מרמנט". "הבקרה כוללת, בין היתר, דגימת מזון. כמו כן, עורך המשרד בדיקות נוספות במקרים בהם מתקבלות תלונות מצד הורים ובתי ספר".

לדברי המשרד, במקרים בהם נמצא כי ספק פעל בניגוד לקריטריונים ולנהלים המתבקשים באספקת מזון הרי שהוא מוצא ממעגל הספקים. כמו כן, נטען, במקרים בהם מוצרים נמצאו לא עומדים בסטנדרטים שקבע המשרד, מוצא המוצר מחוץ לתפריט. "אשר לבית הספר המדובר, הנושא מצוי בבדיקה", נמסר.

עד למועד פרסום הכתבה לא התקבלה כל תגובה מחברת הקייטרינג אייל גור.