הכנסת היוצאת אופיינה בשיאים חדשים של רדיפה ודה-לגיטימציה של ארגוני שלום וזכויות אדם בישראל. שלל הצעות חוק איימו לפגוע במקורות המימון של ארגוני החברה האזרחית, והכנסת אף העבירה מהלך (שלאחר מכן נעצר) לקיים ועדת חקירה פרלמנטרית בסגנון מקארתיסטי כנגד הארגונים הללו. מסע ההסתה הגיע לשיאו כאשר שר החוץ אביגדור ליברמן כינה את ארגוני זכויות האדם "סייעני טרור נטו", ובכך סימן מטרה על גבם של כל הפעילים. ואכן, היה מי שהאזין לדברים. כך, פרופ' זאב שטרנהל, מחוקרי האנטישמיות החשובים בעולם וממקימי שלום עכשיו, נפגע ממטען נפץ שהוטמן בביתו. בביתה של חגית עופרן, מנהלת מעקב ההתנחלויות של 'שלום עכשיו', רוססו סיסמאות המאיימות על חייה, בנוסף לכתובת "תג מחיר".
הרכב הסיעה, שעל פי הסקרים הנוכחיים קיים סיכוי רב כי תרכיב את הממשלה הבאה, אינו מבשר טובות. סיעת ישראל ביתנו של ליברמן, שהובילה את מסע ההסתה, התאחדה עם הליכוד. רבים מחברי הכנסת שהחרו החזיקו אחריה מהספסלים האחוריים של הליכוד בהצעות ורטוריקה של הסתה, כמו זאב אלקין ודני דנון, התקדמו לקדמת הרשימה. מאידך, רוב חברי הכנסת בליכוד שעצרו בגופם ממש את מה שכינה יו"ר הכנסת "גל עכור", כמו השרים בגין, מרידור ואיתן, הודחו מהרשימה כליל.
סיעת קדימה, הסיעה שהיתה אמורה להיות האופוזיציה הראשית בכנסת היוצאת, לא השכילה להילחם באותו גל עכור. נהפוך הוא, חלק מחברי הכנסת שלה אף היו ממובילי ויוזמי הצעות החוק, ונעצרו רק בדקה ה-90 על ידי יו"ר המפלגה דאז ציפי לבני, שהבינה את הנזק העצום שהם גורמים.
אופנהיימר כמשל
מסיבות אלה יש להסתכל בדאגה רבה אחר מה שהתרחש במרוץ אחד בבחירות המקדימות של העבודה ובהתייחסות יו"ר העבודה, שלי יחימוביץ', למתמודד אחד. יריב אופנהיימר, מי שמכהן זה תשע שנים כמזכ"ל "שלום עכשיו", ניסה את כוחו בהתמודדות לרשימת העבודה לכנסת. מדובר במי שצמח במפלגת העבודה, הוביל את הניצחון המפורסם של העבודה בבחירות הדמה בתיכון בליך בו למד (ועל כך הודה לו יצחק רבין אישית) ואף היה מרכז הנוער של המפלגה. בשר מבשרה של המפלגה. למרות זאת, כבר עם הכרזתו על ההתמודדות החלו מקורביה של יחימוביץ' להתבטא ברטוריקה מסיתה כלפי יריב. "מדובר בפייגלין שלנו", אמרו. אמירה זו הצטרפה לאמירות ישירות של היו"ר לפיהן מפלגת העבודה איננה שמאל ומעולם לא היתה כזו, תמיכתה בהתנחלויות ואמירתה שמבחינה מדינית היא קרובה לראש הממשלה, בנימין נתניהו.
אל מול מסע זה הגיע אופנהיימר למקום ה-20, אך שורה של שריונים והבטחות ייצוג הביאו לכך שדורג במקום ה-27. בבוקר ההכרזה על רשימת המועמדים טרחה יד נעלמה לוודא שעל הבמה יופיע המספר העגול של 26 המועמדים הראשונים ברשימה. אולם בזאת לא נסתיים מבצע הסיכול הממוקד של מזכ"ל "שלום עכשיו". לאחר עזיבתו של עמיר פרץ את העבודה בבוקר המועד הסופי להגשת רשימות המועמדים לוועדת הכנסת, כונסה ועידת העבודה. לכאורה, לפי התקנון, מרגע שעזב מי שנבחר ב"רשימה הארצית" כמו פרץ, היו צריכים להתקדם אלה שהתמודדו באותה משבצת. כך היה אמור אופנהיימר להתקדם למקום ה-24 (ופרופ' יוסי יונה למקום ה-17).
כל הדיווחים, הדעות והפרשנויות - וואלה! בחירות 2013
למרות זאת ביקשה היו"ר מהוועידה להצביע (רק כשעתיים לפני הגשת הרשימה לוועדת הבחירות) על שינוי בתקנון ועל כך שכל הרשימה תתקדם מקום אחד מעלה (כלומר, שאופנהיימר יסיים במקום ה-26). מעדויות בתקשורת ומחברים שנכחו באירוע עלתה תחושה חזקה של הצבעת מחטף שלא התבססה על רוב אמיתי בתמיכה בהצעתה של יחימוביץ', ובימים האחרונים הרשתות החברתיות מלאה גם בתומכיה שמלינים על כך.
גורלו הפוליטי של אופנהיימר אולי חשוב, אך חשובה הרבה יותר התייחסותה של יחימוביץ' למחנה השלום הישראלי. מאז המהפך ב-1977 היתה מפלגת העבודה מובילת המחנה. הדבר הגיע לשיאו בתקופת רבין ותהליך השלום אותו הוביל. רבין נרצח על מדרגות עיריית תל אביב בעצרת שאורגנה ברובה על ידי תנועת "שלום עכשיו". כל ראשי המפלגה לאחריו המשיכו בתמיכה, ולו בתשלום מס שפתיים בשלום וגם במחנה השלום.
במסע הפריימריז שלו, זאב אלקין הפיץ ברשת סרטון יוטיוב נוטף שנאה והסתה בו ב"אלקין סטייל" הוא נלחם באמצעות הצעות חוק בנשיאת בית המשפט העליון לשעבר דורית בייניש, בחברת הכנסת חנין זועבי, ביריב אופנהיימר וכן, גם בשלי יחימוביץ'. נראה שיו"ר העבודה הפנימה את המסר וב"שלי סטייל" היא מתכוונת להצטרף למסע ההסתה ולא לעמוד בפרץ. למחנה הדמוקרטי בישראל יש בעיה.
הכותב הינו מועמד ברשימת מרצ לכנסת
עוד דעות בוואלה! בחירות 2013
למרות הזוהמה והייאוש, חשוב להתייצב בקלפי
די לגזענות במערכת הבחירות
המשימה הבוערת: לשנות את שיטת הממשל