פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ייצוג נשים – מעט מדי ומאוחר מדי

      ישראל נמצאת במקום ה-70 בעולם מבחינת שיעור הנשים בפרלמנט, מתחת לסנגל ומוזמביק. חרף שיפור קל במצב, טוען אסף שפירא, על המפלגות לאמץ מכסות ייצוג גבוהות יותר ברשימותיהן

      קשה לחלוק על כך שייצוג הנשים בכנסת נמוך: בבחירות שנערכו ב-2009 נבחרו לכנסת 21 נשים – 17.5% מכלל חברי הכנסת. שיעור לא רק נמוך בצורה קיצונית משיעורן של הנשים באוכלוסייה הכללית (50.5%), אלא גם ממקם את ישראל במקום נמוך בהשוואה בין-לאומית: נכון לאוקטובר 2012 דורגה ישראל במקום ה-70 בעולם מבחינת שיעור הנשים בפרלמנט. מעליה נמצאות מדינות מפותחות כמו אוסטרליה, קנדה ושבדיה, אך גם מדינות מפותחות פחות כמו סנגל, מוזמביק, אקוודור ורבות אחרות.

      מדובר בתופעה רעה ומזיקה, הנוגדת עקרונות של צדק ושוויון במשטר דמוקרטי: אם נשים הן מחצית מהאוכלוסייה, ראוי שהן תהיינה גם כמחצית מנבחרי הציבור. יש אף הטוענים כי ייצוג נמוך מדי של נשים מערער את הלגיטימציה של המשטר הדמוקרטי. מעבר לכך, מחקרים רבים מלמדים שנוכחותן של נשים בפרלמנט חשובה משום שהן מקדמות מטרות מסוימות, החשובות במיוחד לציבור הנשים – למשל מאבק באפליית נשים ובהטרדה מינית. גם אם לא כל חברות הפרלמנט מקדמות מטרות אלה, הרי שבסופו של דבר, ריבוי נשים בפרלמנט מסייע מאוד לקידומן. לבסוף, העובדה ששיעורן של הנשים בכנסת נמוך כל כך מעבירה מסר שלילי לציבור הרחב – מסר שלפיו נשים מוכשרות פחות מגברים לעסוק בפעילות ציבורית.

      כל הדיווחים, העדכונים והפרשנויות - וואלה! בחירות 2013

      השריון ברשימה צריך להתאים לשיעור באוכלוסייה

      מיעוט הנשים בכנסת נובע ממאפיינים חברתיים, כלכליים ותרבותיים של החברה הישראלית. אבל כדי להעלות את שיעור הנשים בכנסת אין הכרח בשינוי חברתי יסודי: אפשר לנקוט אמצעי אחר, פשוט יותר ומקובל מאוד בעולם - שימוש במכסות ייצוג לנשים. הטיעונים בעד ונגד מכסות ייצוג לנשים מוכרים היטב, ולכן נאמר רק זאת: אם מקבלים את ההנחה שהכישורים הפוליטיים של נשים שווים לאלה של גברים, הרי שמיעוט הנשים בכנסת מצביע על כך שנשים המבקשות להיכנס לחיים הפוליטיים נתקלות במכשולים גבוהים יותר מאלה שגברים נתקלים בהם. מכסות הייצוג מבקשות אפוא להנמיך במעט את המכשולים האלה, ובכך להעניק לנשים ולגברים נקודת פתיחה שווה.

      המכסות הנפוצות ביותר בעולם הן אלה שמפלגות מאמצות מרצונן הטוב, ללא כל כפייה או תמריץ מצד המדינה. גם בישראל אימצו חלק מהמפלגות, בעיקר בעשרים השנה האחרונות, מכסות ייצוג לנשים, וזאת באמצעות "שריון" מקומות מוגדרים ברשימה לנשים. בבחירות 2013 השתמשו במכסות כאלה מפלגות מכל גווני הקשת הפוליטית – בל"ד, מרצ, העבודה, הליכוד והבית היהודי.

      המכסות שאומצו עד כה בישראל אמנם תרמו לשיפור בייצוג הנשים בכנסת – בכנסת ה-18 כיהנו יותר נשים מכל כנסת אחרת - אבל ייצוג זה נשאר כאמור נמוך. את האשם יש לתלות, בין היתר, במכסות הנמוכות שאימצו המפלגות הגדולות: לקראת הבחירות הקרובות שריינה העבודה 2 מקומות לנשים בכל עשיריית מועמדים (מכסות של 20%), והליכוד אף פחות - 4 נשים ב-30 המקומות הראשונים (כ-13%). רק מפלגות קטנות אימצו מכסות משמעותיות יותר: מרצ הציבה שתי נשים בכל חמישיית מועמדים (40%), ובל"ד - אישה בכל שלישייה (33%).לעומת זאת, בעולם אימצו מפלגות בולטות וגדולות מכסות גבוהות יותר: בקרב מפלגות שמאל רבות באירופה מקובלות מכסות של 40% ואף של 50%, ובקרב מפלגות ימין – מכסות של 30% ויותר. מכסות אלה תרמו לשיפור משמעותי ביותר בייצוג הנשים בפרלמנט.

      גם אם נשלים עם המציאות שבה מפלגות מסוימות מסרבות להציב חברות כנסת מטעמן בשם הדת, אין כל הצדקה לכך שמפלגות כמו הליכוד, העבודה ומפלגות המרכז השונות, אשר תומכות באופן מוצהר בשוויון לנשים, לא ישאפו לשפר את ייצוג הנשים בכנסת כך שיתקרב לשיעורן באוכלוסייה הכללית. כדי להשיג מטרה זו צריכות מפלגות אלה, בדומה למפלגות רבות בעולם, לאמץ מכסות משמעותיות יותר - למשל לשריין 40% מהמקומות הריאליים ברשימה לנשים. אפשר, ואפילו כדאי, לעשות זאת בהדרגתיות - אבל חייבים להתחיל במלאכה. אולי בבחירות הבאות?

      הכותב הוא חוקר במכון הישראלי לדמוקרטיה ודוקטורנט באוניברסיטה העברית בירושלים

      עוד דעות בוואלה! בחירות:
      מות הדעות, קץ האידיאולוגיה - אברהם בורג
      הבשורה הגדולה של יחימוביץ' - פרופ' יוסי יונה
      כלכלה הוגנת או כלכלת בחירות? - פרופ' יואב פלד