השבוע יציין העולם את שבוע זכויות האדם הבינלאומי. בישראל התרגלנו כבר שזהו חגם של ארגוני השמאל למיניהם, המתוקצבים בסכומי עתק מעבר לים. נציגיהם יגיעו ל"מצעד זכויות האדם" וידרשו, כדרכם, לא רק לקדם זכויות מיעוטים, אלא גם לפגוע בזכויות היסוד שלי ושל שכניי, מתיישבי יהודה ושומרון. כן, ישראל הפכה למקום היחיד בעולם שבו ארגוני זכויות אדם קוראים בגלוי לגירוש והגליה של בני אדם מבתיהם, בתנאי שהם מתנחלים כמובן.
כמנהלת ארגון זכויות האדם ביש"ע, אני מבקשת לקרוא לממשלה להקדיש השנה את שבוע זכויות האדם דווקא לקידום זכויותיהם של מתיישבי יהודה ושומרון ולאימוץ דו"ח זכויות האדם הקרוי דו"ח ועדת לוי, שחיבר השופט אדמונד לוי. כי אכן, דו"ח לוי הוא במהותו דו"ח זכויות אדם. הדו"ח קובע שליהודים זכות חוקית להתיישב ביהודה ושומרון, בוחן את ההתנהלות השלטונית כלפי כלל התושבים באזורים אלה, וחושף תמונה קשה של הפרת זכויות היסוד של התושבים היהודים דווקא.
כך, למשל, נשללת מהם "הזכות למשפט הוגן", כשסכסוכי מקרקעין אינם נידונים בבתי משפט, אלא מוכרעים על ידי קציני צבא. הדו"ח חושף את קיומם של צווים ונהלים דרקוניים המייצרים חוסר שוויון, תוך העדפת הצד הפלסטיני על זה היהודי, ומדגיש: "סכסוכי קרקעות הם מתחום המשפט הפרטי, ואל להן לרשויות להתערב בהם". מובן מאליו? לא אם מדובר במתנחלים.
כך למשל, נשללת מהם הזכות להתגונן מפני עוולות שלטוניות, כשערכאת הערעור בפניה הם רשאים להציג את טענותיהם נגד החלטות שרירותיות, היא חסרת כל השפעה, והחלטותיה מוגדרות כ"המלצות" בלבד, שהשלטון רשאי פשוט להתעלם מהן. כך למשל, נשללת מהם זכות הקניין, כשהחוק אוסר עליהם לרכוש בתים וקרקעות ביהודה ושומרון רק משום שהם יהודים. אין ספק שישראל הייתה מתקוממת אם מדינה אחרת הייתה מפלה לרעה את היהודים, באופן שבו מפלה אותם תחיקת הביטחון שלה-עצמה.
כך, למשל, נשלל מהם חופש המידע וחופש העיסוק, כשנמנעת מהם הזכות לעיין במאגרי המידע ולקבל מידע אמין בדבר זכויות בקרקע זכות בסיסית המוקנית לכל אדם בעולם החופשי. כך, למשל, הפכו אלפים מתוכם, אזרחים נורמטיביים לחלוטין, לעברייני בנייה ומסיגי גבול בעל-כורחם, בקרקע שאת תמורת הזכויות בה מימנו במיטב כספם. כן, זהו מצבם העגום של תושבי ה"מאחזים", והדו"ח קובע חד-משמעית שהסיבה למצב אומלל זה הוא כפל הלשון של הממשלה, שלא מימשה את המחויבות השלטונית שלה כלפי אותם אזרחים.
משנכתב הדו"ח ופורסם, לא ניתן עוד להתכחש ולהעלים עין מהמציאות הקשה שהוא חושף: רמיסה שיטתית, רחבת היקף ומכוונת של זכויות היסוד של ציבור גדול ונאמן, ציבור שהוא שותף מלא לכל החובות האזרחיות ושאין כל הצדקה להפלותו לרעה. לכל העוולות הללו, ורבות נוספות, מציע דו"ח לוי תיקון, בסדרת המלצות שנועדו להסדיר מחדש את חובותיו של השלטון כלפי כלל התושבים בשטח, כשכולם יהודים וערבים מתגוררים בו כחוק. הגיעה העת שהממשלה, שהקימה את ועדת לוי, וקיבלה לידיה את הדו"ח המקיף לפני כחצי שנה תאמץ סוף סוף את המלצותיו, ואין מועד ראוי יותר לכך משבוע זכויות האדם הבא עלינו לטובה.
הכותבת היא יו"ר ארגון זכויות אדם ביש"ע