עיקרון הרצף

עוד מעט ימלאו לה 20. יום הולדת עגול. יום הולדת עצוב. לכלת השמחה, שלא יודעת אם לבכות או לצחוק, יש שם עברי: מבשרת אדומים; וגם שם לועזי: E1 (מלשון East1).

E1, תוכנית הבנייה הכה מדוברת, שמבקשת לחבר בין מעלה אדומים לירושלים, מגלמת לכאורה את אושיות הקונצנזוס הישראלי: הבירה - ירושלים מצד אחד, מעלה אדומים - ירושלים רבתי מצד אחר; אבל על החיבור ביניהן מתנהלת עכשיו "מלחמת עולם".

הסיבוב האחרון החל באו"ם, שהעניק לרשות הפלשתינית מעמד של מדינה משקיפה. ישראל הודיעה בתגובה שתקדם את הליכי התכנון של E1. החטא ועונשו. עכשיו האמריקנים כועסים. שוב. בריטניה וצרפת מאיימות להחזיר להתייעצויות את שגריריהן. תוכנית E1, כך נראה, תחכה עוד כמה שנים. היא כבר רגילה.

"נשיאים ורוח וגשם אין", נאנח בני כשריאל, ראש העירייה הוותיק של מעלה אדומים, למוד הצהרות והבטחות. הוא רוצה לקוות שהפעם זה יהיה שונה, אבל יש לו זיכרון ארוך. גם לנו. הלכנו אחורנית 20 שנה, וניסינו להבין מה יש בה ב?E1 שכל כך מרגיז את העולם? מדוע תוכנית בנייה שכמעט כל הקשת הפוליטית הישראלית תומכת בה נשארה וירטואלית? כולם, כך מצאנו, היו דובריה, בניה. לא בוניה.

יצחק שמיר ושר הביטחון דאז משה ארנס הניחו בראשית שנות ה?90 את הבסיס לתוכנית, כשחתמו על הרחבת מעלה אדומים מצפון וממערב בעוד 12 אלף דונמים. אלו היו ימים אחרים. ארה"ב דיקדקה עימנו פחות. בחלוף שנתיים, בשנת 1994, הורה יצחק רבין לשר השיכון שלו בנימין בן?אליעזר לתכנן שכונה במקום, אבל רבין לא הספיק. הוא נרצח. ממשלת נתניהו הראשונה השלימה את התכנון הראשוני ואישרה את תוכנית המתאר הכללית ל?E1. כשברק החליף את נתניהו בלשכת רה"מ, החלו להכין במשרד השיכון את התוכניות המפורטות - הרזולוציה הגבוהה לתוכנית המתאר הכללית. ב?2004 סיימו להכין אותן. מאז - כמעט הכל תקוע.

שרון, שהיה אז ראש הממשלה, אמר שהוא "צופה עתיד גדול למעלה אדומים", אבל כשנסע לוושינגטון, הפקיד אצל ג'ורג' בוש הבטחה להקפיא את E1. אחר כך בא אולמרט, האיש שאמר פעם כי הוא רואה בחזונו "כמציאות חיים את כל הדרך ממעלה אדומים לירושלים כרצף אורבני אחד". אולמרט אמנם הקים את בניין המשטרה של מחוז ש"י בלב שטח E1, ואף סלל לבניין הזה כביש רחב ידיים, ומתח למקום קווי מים וחשמל, אבל גם הוא הבטיח לארה"ב, תחילה לבוש ולאחר מכן לאובאמה, לא להמשיך לבנות במקום, עד שייכון הסדר של קבע עם הפלשתינים.

מטה מחוז ש"י, 5,400 מ"ר של בטון ואבן, זוהר היום בבדידותו בלב השכונה הווירטואלית E1. מדובר כנראה בבניין המשטרה היחיד במדינת ישראל שנהנה מתשתיות (כבישים, מים וחשמל) בסדר גודל של שכונת מגורים ענקית. לעומת זאת, תשתיות הביוב נותרו על הנייר. פעם בכמה שבועות מגיעה משאית גדולה כדי לרוקן את בור הספיגה הגדול שמשרת את השוטרים שם.

עכשיו נתניהו הוא ראש הממשלה. הוא קיבל ירושה משרון ומאולמרט, ש"סינדלו" אותו. גם הוא "הסתנדל". כשהיה באופוזיציה היטיב להסביר יותר מכולם מדוע E1 כה חיונית: "אנו רוצים ליצור את הרצף של ירושלים רבתי ממערב למזרח", אמר אז, "הפלשתינים רוצים ליצור רצף שלהם באמצעות בנייה מצפון לדרום. מישהו יגבר על מישהו. הם לא יוותרו", העריך נתניהו.

עוד אמר: "הם מבקשים לחנוק את ירושלים מצד אחד ולהפריד אותה ממעלה אדומים מצד אחר. אנו חייבים לגבור עליהם ולבנות את E1", אבל כשנבחר לראשות הממשלה, התקשה נתניהו להתמודד עם הווטו שהטילו האמריקנים על התוכנית. האם עכשיו אכן החליט שהשעה כשרה להתמודדות? ימים יגידו.

שבע שנים ממתינה E1, תוכנית החיבור בין ירושלים ובין מעלה אדומים, להפקדה בוועדת תכנון עליונה יו"ש, אך לשווא. הדרג המדיני הקפיא אותה. עכשיו לכאורה המצב השתנה. ביום רביעי הופקדה סוף סוף התוכנית. האם זה אומר שמחר בבוקר תקום שם שכונה? ממש לא.

בני כשריאל מעריך שהליך ההפקדה יימשך לפחות שנה. אחר כך יצטרך שר הביטחון הבא, בהסכמת רה"מ הבא, להעניק לתוכנית תוקף. אחר כך יתבקש משרד השיכון להכין את המכרזים לקבלנים ולשווק את המגרשים בשטח התוכנית. גם ההליך הזה תלוי באישור מדיני. עוד חזון למועד.

אתר התוכנית המכונה E1 משתרע על שטח של כ?12 אלף דונמים, ורובו אדמות מדינה, מצפון וממערב לכביש ירושלים?מעלה אדומים. הוגי התוכנית ביקשו לחבר באמצעותה את מעלה אדומים עם רכס הר הצופים שבתחום שיפוט ירושלים.

התוכנית היתה פעם חלק מתפיסה שגילמה קונצנזוס ציוני, תפיסה שראתה בירושלים וביישובים היהודיים הסמוכים לה מרחב מטרופוליני אחד. ממשלת נתניהו, לפחות פורמלית, עדיין דבקה בה.

אותו רצף אורבני שישראל של פעם ניסתה לייצר, הוא מקור החששות של הפלשתינים. תרחיש שכזה יקדם התיישבות יהודית ממערב למזרח, ממוסררה הערבית מול שער שכם, דרך ההתיישבות היהודית ברובע המוסלמי; חיבור הגנים הלאומיים ועד נקודות היישוב היהודיות באזור הר הזיתים.

הרצף ימשיך ויכלול את הר הצופים, שכבר "נכבש" ומאויש בקמפוס אוניברסיטאי ובבית החולים הדסה, וכן מוסדות הקשורים למשרד הביטחון שיוקמו סמוך לו, גן לאומי שיחבר את התחום המוניציפלי של ירושלים ומעלה אדומים ואזור תעשייה משותף לשתי הערים. ולבסוף - החיבור לשכונת המגורים שבשטח E1.

במרכז של שטח E1 יש 3,500 יחידות דיור, אזור מסחר ואזור מלונות. דווקא אזור המגורים, שסביבו ניטש עכשיו הוויכוח הגדול, הוא החלק "הקל" בתוכנית. מדובר באזור שמשתרע מצפון למעלה אדומים הקיימת, שממנו אין כל חיבור לירושלים.

לעומת זאת, מרכז התעסוקה והמסחר, שמתוכנן למיליון מ"ר בנייה, ממוקם על רצועת התפר בין שתי הערים, על קו החיבור, שממנו חושש כל העולם. המרכז הזה אמור לספק מקומות עבודה לישראלים ולפלשתינים כאחד, כמו בברקן שבשומרון. האבסורד הוא שכל ההיתרים בעבורו כבר קיימים. הוא מאושר. מחר בבוקר אפשר לבנות, אבל סיבות הנוגעות לתקציב וחילוקי דעות בין עיריית ירושלים ובין עיריית מעלה אדומים הישהו עד היום את הבנייה. "צדיקים" מארה"ב, מלאכתם נעשית בידי אחרים.

כעת, משנפתח חלון הזדמנויות מדיני, אומרת עיריית ירושלים שבכוונתה "להניע מהלך משותף עם מעלה אדומים ועם הגורמים בממשלה כדי לממש את הפוטנציאל הרב שטמון בפיתוח ובנייה בשטח שבין מעלה אדומים לירושלים".

הפלשתינים חוששים שרצף בנייה ישראלי בין ירושלים ובין מעלה אדומים ייצור חיץ בין אזורי ההתיישבות של הפלשתינים ביהודה ובין אזורי ההתיישבות של הפלשתינים בבנימין ובשומרון וימנע לכאורה אפשרות להקמת מדינה פלשתינית רציפה בשטחי יו"ש. לעומת זאת, ישראל חוששת שאם שטח E1 יעבור לפלשתינים או שהבנייה הפלשתינית במקום תלך ותגבר, הפלשתינים הם שיצליחו לממש את תוכניתם הישנה לחבר ברצף התיישבות אחד את "עוטף ירושלים" שלהם, ממזרח - מהכפרים שבמרחב רמאללה: א?רם, חיזמה וענתא בצפון, ועד עזריה ואבו דיס בואכה בית לחם בדרום.

משמעות הדבר: ניתוק בין ירושלים למעלה אדומים. כך ייווצר הרצף הפלשתיני שיאפשר הקמת מדינה כמעט על כל שטחי יו"ש, מיהודה - לבנימין ולשומרון. בנייתה של E1 תכריע אפוא בין רצף יהודי ממערב למזרח, ובין רצף פלשתיני מצפון לדרום.

השטח אינו מחכה להכרעת המדינאים. הזמן הרב שחלף מאז אושרו שלביה הראשונים של תוכנית E1 כבר הביא לכרסום בשטחה. שבטים בדואיים נודדים ובנייה לא חוקית פלשתינית צימצמו את השטח הפנוי לבנייה. התופעה הזאת גם הצרה את המסדרון לכיוון ירושלים, שבו עובר הכביש העורקי המרכזי בין ירושלים ובין מעלה אדומים ובקעת הירדן.

בשטח היה מ?פ?תח של כשני קילומטרים אך הוא צומצם, בעיקר מכיוון א?זעים, למסדרון ברוחב קילומטר אחד בלבד. כ?400 מבנים זמניים וקבועים בלתי חוקיים הוקמו בשנים האחרונות במרחב שבין ירושלים ובין מעלה אדומים. הם אינם צמודים זה לזה ומשתרעים על פני שטח עצום. 100 מהם הוקמו בתוך שטח E1.

האזורים האטרקטיביים הם אלו שלאורך כביש מס' 1. מחוץ ל?E1 פלשתינים משטחי A ו?B מדלגים בקלילות להתיישבות באזור C. "המגנט" הוא מעיין המים האדיר שנקרא "קו מקורות". אינספור חיבורים פיראטיים כבר נרשמו לאורך הקו הזה.

מי שנוסע על הכביש מבין מייד במה מדובר: נקודות איסוף של תלמידים ותושבים בכל פינה, טרקטורים הנעים במהירות אפס על הכביש המהיר, עדרי עיזים שחוצים את הכביש. המדינה ומע"צ השקיעו מיליונים בהקמת כביש בטיחותי בסטנדרט גבוה והזיזו הרים לשם כך. עוד מעט הכביש הבטיחותי יעבור בתוך כפר אחד גדול.

ארגוני השמאל מסייעים ל"התיישבות הפלשתינית" החדשה והמינהל האזרחי מתקשה להתמודד. בג"ץ מסייע בקצב שלו. לא תמיד. לעיתים יש הידברות, לעיתים יש פינויים, אבל המפונים חוזרים.

והנה עוד אבסורד: באוקטובר 2007 הפקיעה ישראל 1,100 דונמים מאדמות ארבעה כפרים פלשתיניים לצורך סלילת הציר שמכונה "ציר מרקם החיים הפלשתיני". רוב האדמות היו קרקעות מדינה. הציר נועד לאפשר רצף תחבורתי פלשתיני מאזור רמאללה לאזור בית לחם. קטע הכביש הצפוני, מאזור חיזמה שעוקף את ענתא ממזרח וממשיך דרומה לעבר מחסום א?זעים, כבר נסלל. ישראל השקיעה בסלילתו קרוב ל?300 מיליון שקלים. הכביש עובר במנהרה מתחת לכביש ירושלים?מעלה אדומים.

הפלשתינים יכולים לכאורה לזכות ברצף תחבורתי משלהם בלי לקטוע את החיבור בין מעלה אדומים ובין ירושלים, אבל סלילת הקטע האחרון של הכביש מתעכבת כבר כמה שנים - פורמלית בשל סיבות תקציביות ובאופן מעשי מכיוון שהפלשתינים חוששים שהכביש שלכאורה שומט מתחת רגליהם את טענות "ביתור הגדה" ו"קטיעת הרצף המדינתי", יזרז את ביצוע E1.

הקטע האחרון של הכביש שטרם נסלל אמור לפנות לכיוון דרום?מזרח ולהקיף את אל?עזריה מצפון ומצפון?מזרח עד מחסום אל?עזריה.

הפלשתינים ותנועות השמאל בישראל מציעים ש?E1 יינתן לפלשתינים; שהם יבנו שם שיכונים, ושישראל תהיה זו שתחבר את ירושלים למעלה אדומים, במנהרה, מתחת לפני השטח. ישראל מעדיפה שאלו יהיו הפלשתינים.

בינתיים מתמודדת מעלה אדומים כבר שנים אחדות עם מחסור חריף בדירות למגורים. הצורך הטבעי שמבוסס על גידול אוכלוסייה וביקוש, עומד על 700 דירות בשנה. בפועל בונים במעלה אדומים מדי שנה רק 100 דירות. הקפאה כמעט מלאה.

פעם היתה מעלה אדומים העיר היהודית הגדולה ביו"ש. היום עקפו אותה הערים החרדיות ביתר עילית (כ?45 אלף נפש) ומודיעין עילית (כ?55 אלף נפש). שם בונים יותר.

האמריקנים מבהירים באופן לא פורמלי שהם משלימים עם קיומה של מעלה אדומים, "אולם ב?E1, שאינה חלק טבעי של מעלה אדומים", הם רואים "את אחד המכשולים הרציניים להסדר עתידי".

הם מציינים שגם הפלשתינים, הן במו"מ הרשמי בעבר עם ישראל והן במסגרת יוזמת ז'נבה הבלתי פורמלית, הגיעו להבנה עם ישראל על המשך קיומה של מעלה אדומים ועל המשך הקשר בינה ובין ירושלים באמצעות הכביש המחבר את מעלה אדומים עם ירושלים דרך מנהרת הר הצופים.

גורמי ממשל בישראל אומרים לעומת זאת ש"הגשמת תוכנית הבינוי E1, גם אם תארך זמן, היא אינטרס ביטחוני, לאומי וציוני של המדינה. מעלה אדומים ו?E1 הן חלק מחגורת ביטחון יישובית יהודית סביב ירושלים".

"הפלשתינים מנסים כבר שנים לנתק את מעלה אדומים מירושלים, כפי שלאורך 19 שנה ניתקו את ירושלים מהר הצופים. ישראל לא תשב בחיבוק ידיים ותניח לזה להתרחש".