פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      האחיות סוגרות שבוע של מאבק: "נלחמות למען החולים"

      הרבה מילים נכתבו השבוע על שביתת האחיות. ארבעה ימים של משא ומתן עם האוצר לא נשאו פרי, והאחיות ממשיכות לעבוד במתכונת שבת. החולים מזדהים עם המאבק, אך ניכר שהאחיות עייפו כבר משנים ארוכות של השבתות והסדרים. כשמביטים בהן, פניהן אומרים הכול. הן עייפות ושחוקות אך לבן יוצא אל החולים. השבוע שוחחנו עם ארבע אחיות ואח אחד מבית החולים אסף הרופא. הן עובדות שישה ימים בשבוע, לעיתים במשמרות שאורכן כ-17 שעות. עכשיו הן יוצאות לקרב על שארית חייהן המקצועיים: "זה לא רק בשבילנו אלא בראש ובראשונה עבור החולים".

      אינה פאוקמן, אחות במחלקת דיאליזה, בת 31, נשואה ואם לשני ילדים, מתגוררת ברמלה.

      ותק במקצוע: ארבע שנים.

      שכר: שכר הבסיס הוא 4,000 שקלים בחודש, עם תוספת של משמרות נוספות וכוננויות השכר מגיע ל8,000 שקלים.

      שעות עבודה: ארבע משמרות בשבוע, אורכה של משמרת הוא תשע שעות. כדי להשלים הכנסה עובדת משמרת נוספת בסקטור הפרטי. "בלי זה אי אפשר להתפרנס", היא מסבירה.

      הבחירה במקצוע: "זה בדם שלי, אי אפשר להסביר את זה. תמיד רציתי להיות אחות וכשהגעתי למחלקת הדיאליזה מצאתי שמדובר במשפחה של ממש. בשונה ממחלקות אחרות החולים חוזרים לטיפולים חוזרים ונשנים ואנו הופכים למשפחה קטנה. זה הכיף בעבודה במחלקה הזו, אנחנו נקשרים בצורה מאוד חזקה".

      על המאבק: "אני חושבת שהמאבק יצליח, אחרת לא הייתי חלק מהמאבק ולא הייתי יושבת פה, השכר הבסיסי זוועה ואף אחד לא רוצה לבוא לכאן".

      עידן דותן, אח בחדר ניתוח, בן 41 , נשוי ואב לשני ילדים, מתגורר בראשון לציון.

      ותק במקצוע: 13 שנים.

      שכר: שכר בסיס של 4,500 שקלים, עם שעות נוספות מגיע למשכורת של 9,000 שקלים.

      שעות עבודה: שש משמרות בשבוע. משמרות של תשע שעות, ומשמרות של 17 שעות. " גם אם יש לך יום חופש בשבוע זה אחרי שהייתי בעבודה 24 שעות, אלו לא חיים".

      הבחירה במקצוע: "זה מקצוע בו אני יכול לעזור לאנשים, אבל בקצב הזה לא יהיה עוד מי שיעזור. מי שעוזב את חדר הניתוח, אין לו מחליף, אף אחד לא רוצה להגיע לחדר הניתוח ואני יכול להבין את זה".

      על המאבק: "רק אם נהיה מאוחדים ולא ניכנע זה יצליח. אנחנו צריכים להמשיך לטפל במי שחייבים ואת שאר העבודה להפסיק ואז זה יכול להשיג תוצאות".

      רקפת רונן, בת 36, אחות במחלקת הדיאליזה, נשואה ואם לשני ילדים, מתגוררת בבני עייש.

      ותק במקצוע: 14 שנים.

      שכר: שכר הבסיס הוא 4,500 שקלים בחודש. עם משמרות נוספות, השכר מגיע ל8,000 שקלים. "מוציאה קרוב לאלפיים שקלים על נסיעות בגלל המרחק מהבית, מתוכם מחזירים רק 500 שקלים".

      שעות עבודה: 5-6 משמרות בשבוע, כל משמרת כתשע שעות.

      הבחירה במקצוע: "הייתי בצבא אחות וזה משך אותי. אני אוהבת לעבוד עם אנשים ולטפל בהם. אבל למרות האהבה למקצוע, אין תגמול כמו שצריך, וגם לא מעריכים את עבודת האחיות. אנשים נוטים לחשוב שזו לא עבודה חשובה עד שהם נזקקים לאחות, רק מי שחווה את זה מבין על מדובר וכמה העבודה שלנו חשובה וקשה".

      על המאבק: "אני בטוחה שזה ישנה משהו. אני מאוד מקווה שזה יקרה אבל אנחנו לא עושים את השביתה כמו שצריך. אם נעזוב את המחלקות לגמרי אולי יתפסו אותנו ברצינות, אבל המצפון שלנו לא נותן לנו לעשות את זה".

      הדר שחר, אחות במחלקה כירורגית, בת 30, נשואה ואם לשתי תינוקות, גרה בבאר יעקב.

      ותק במקצוע: חמש שנים.

      שכר: שכר בסיס של 3,700 שקלים. עם שעות נוספות היא מצליחה להגיע למשכורת של 7,500 שקלים.

      שעות עבודה: בין חמש לשש משמרות בשבוע, כל משמרת אורכת תשע שעות. "הגן לילדים עולה הון תועפות וגם אין מספיק אחיות ואין ברירה וצריך לעשות יותר ויותר משמרות". מלבד העבודה במחלקה הדר עוברת הכשרה לטיפול נמרץ, הדורשת שלוש משמרות שבועיות במחלקת טיפול נמרץ. "אנחנו עושות משמרת ערב ולילה לפעמים רצוף ואחות עייפה זה דבר מאוד מסוכן".

      הבחירה במקצוע: "הייתי בצבא חובשת וזה די משך אותי. מבחינתי מדובר ממש בשליחות לעזור לאנשים ואני מאוד אוהבת את זה. מי שלא אוהב את זה אין סיכוי שיחזיק מעמד במקצוע הזה בגלל התנאים והעומס הגדול".

      על המאבק: "המאבק יצליח והוא מוצדק. אנחנו נעשה הכל כדי להגיע לתוצאות הרצויות, זה לא רק בשבילנו אלא בראש ובראשונה עבור החולים, הם אלו שמפסידים עכשיו. חולה שנפגש עם אחות עייפה או ממורמרת זה ממש לא נעים".

      ברטה אברמוב, אחות במחלקה פנימית, בת 31 נשואה ואם לשני ילדים, מתגוררת בחולון

      ותק במקצוע: 11 שנים.

      שכר: שכר בסיס של 2,900 שקלים, עם שעות נוספות הסכום מגיע ל5,400 שקלים.

      משמרות: עד לאחרונה עבדה בהיקף של שלושת רבעי משרה, ועכשיו עובדת במשרה מלאה. עובדת חמש משמרות של שמונה שעות בשבוע. "אנחנו שבע אחיות ביום, חמש בערב וארבע בלילה צריכות להשתלט על כולם. זה לא צורה ואנחנו נקרעות".

      הבחירה במקצוע: "אני אוהבת את המקצוע הזה וגם הורי עסקו בתחום כך שהמשכתי בדרכם".

      על המאבק: "אני מאוד רוצה לקוות שהוא יצליח לטובת המטופלים כי אנחנו לא מצליחים לעמוד בעומס עבורם ולתת את המאה אחוז".