חוקרים בבריטניה סבורים שגילו את הדינוזאור הקדום ביותר שהילך על פני כדור הארץ. הממצא התגלה דווקא בין כתלי המוזיאון להיסטוריה של הטבע בלונדון. אם השערת החוקרים נכונה, הרי שדגימת המאובן, שנשתמרה במשך כמה עשורים, שייכת לדינוזאור שחי לפני כ-245 מיליוני שנים. מקורן של מרבית הממצאים בתחום זה הוא בדגימות חדשות יותר -מאובנים כבני 230 מיליוני שנים.
גובהו של היצור המסתורי היה ככל הנראה כשל כלב לברדור. הוא זכה לשם ניאסאסאורוס פרינגטוני, שילוב השמות של ימת ניאסה באפריקה (אגם מלאווי), ושל החוקר רקס פרינגטון מאוניברסיטת אוקספורד, שמצא את התגלית סמוך לאותה ימה, בשנת 1930.
"זה מקרה שבו הבטנו בממצא עם זוג חדש של עיניים", סיפר פול בארט מהמוזיאון להיסטוריה של הטבע, שהשתתף במחקר. "נקבע כאן שיא חדש של מאובן, שדוחק עוד אחורה את הקיום של הדינוזאורים". המאובן הלונדוני היה כנראה קשה במיוחד לפענוח, שכן חקרו אותו עוד מאז שנות ה-50 של המאה הקודמת, מבלי להגיע למסקנות כלשהן לגבי ההיסטוריה שלו. "שאלת המאובן הזה הפכה למשהו מסתורי, שלא היה ברור מהו. הוא הפך לחיה אגדית", אמר בארט.
"אחרי 80 שנה, הכל מתחבר"
בין היתר, החוקרים הגיעו למסקנה שהמאובן ההיסטורי הוא חלק מדינוזאור בשל ממצא זהה, שנשמר במוזיאון בקייפטאון שבדרום אפריקה. רקמות העצם הצביעו על גדילה מהירה שאפיינה דינוזאורים, נוסף על איבר ייחודי שעליו נשענו שרירי הזרוע של החיה הענקית. "למרות שאנחנו מכירים את ניאסאסאורוס רק מחלקי מאובנים, האנטומיה של עצמות הזרוע והמותניים שלו הם ייחודיים לדינוזאורים, ולכן אנו בטוחים בממצאים". החוקרים מעריכים כי היצור העתיק הילך זקוף, אורכו היה כשניים עד שלושה מטרים מהראש ועד הזנב, והוא שקל כ-60-20 קילוגרמים.
סטרלינג נסביט מאוניברסיטת וושינגטון, שהוביל את המחקר, אמר: "מה שבאמת מיוחד בממצא הזאת הוא ההיסטוריה המעניינת שלו: הוא נמצא בשנות ה-30, החלו לחקור אותו בשנות ה-50, וכעת, אחרי 80 שנים, הכל מתחבר". כעת מתכננים החוקרים להגיע לטנזניה, בניסיון למצוא מאובנים נוספים ולהשלים את התמונה אודות האנטומיה של הדינוזאור הקדמון.