בין קהיר לדמשק: המאבק על היום שאחרי

בראשית השבוע הגיעו הקרבות בסוריה אל פאתי ארמונו של בשאר אל-אסד בדמשק. כמה מפרברי העיר נמצאים זמן מה בשליטת המורדים, ואלו אף הצליחו השבוע לחסום לפרקים את הדרך המובילה לשדה התעופה הבינלאומי – הקשר היחיד שעוד נותר לשליט הסורי אל העולם החיצון.

בשאר מוצא אפוא את עצמו עם הגב אל הקיר. על רקע זה אין פלא כי בסוריה ומחוצה לה נפוצו שמועות על כוונתו לעשות שימוש בנשק יום הדין – הנשק הכימי המצוי ברשותו – במאמץ אחרון לעצור את המפולת. העובדה שנשיא ארה"ב, ברק אובאמה, נזעק להזהיר בעצמו את בשאר משימוש בנשק כזה, מלמדת על הרצינות שבה מתייחסת וושינגטון לאפשרות שכזו, כמו גם לחשש האמריקני מפני תוצאות מהלך סורי שכזה.

המגמה בסוריה ברורה, האש הולכת ומתפשטת – באיטיות ובהדרגה, אבל באופן שיטתי ועקבי - ואילו ידו של בשאר קצרה מלהושיע. ובכל זאת, מדובר במגמה ובכיוון כללי שאליו צועדת סוריה, אבל לא באירוע דרמטי של קריסת המשטר הצפוי בהכרח בשעות הקרובות. ואכן, גם אם מדובר בישורת אחרונה של מלחמת האזרחים, הדבר יכול לארוך עוד שבועות ואולי אף חודשים. לבשאר עדיין בסיסי תמיכה בקרב החברה הסורית, ומנגנוני השלטון עודם מתפקדים באזורים הנתונים לשליטתו.

אחד ממנגנונים אלה הוא מערך התעמולה הסורי, ובראשו שידורי הטלוויזיה. ואכן, זו בחרה לפתוח אתמול את מהדורת החדשות שלה בדיווח ישיר מזירת העימותים בקהיר בין תומכיו של הנשיא מוחמד מורסי לבין מתנגדיו. דמשק תומכת באופן ברור במחנה החילוני במצרים, זה הנלחם בניסיונו של מורסי לחזק את שלטונם של האחים המוסלמים במדינה.

ואכן, קו ישיר קושר בין האירועים בדמשק לאלו שבקהיר. האביב הערבי שפקד שתי מדינות אלו כלל שני שלבים, והיה, או שמא עודנו, כרוך בשני מאבקים: הראשון, מאבק למען חירות וחופש, וממילא מאבק לסילוקו של הדיקטטור השנוא - בין שחוסני מובארק ובין שבשאר אל-אסד. במצרים הסתיים השלב הראשון של האביב הערבי בתוך ימים ספורים, עם סילוקו של מובארק. בסוריה, לעומת זאת, המאבק להפלת בשאר עודנו בעיצומו והסוף עודנו רחוק.

אבל לאביב הערבי יש שלב שני, חשוב לא פחות. זהו המאבק ביום שאחרי על מילוי החלל שנוצר בעקבות הפלת הדיקטטור ועל הכיוון והדרך שבהם תצעדנה המדינה והחברה – בין שבסוריה ובין שבמצרים. זהו מאבק בין הזרם האיסלאמי, המבקש להשליט את האיסלאם על חיי המדינה והחברה, לבין החוגים החילוניים, המבקשים חירות וחופש לא רק מהשליט הדיקטטור, אלא גם משלטון חכמי הדת.

מצרים מצויה אפוא בעיצומו של מאבק שכזה, עת הזרם החילוני במדינה חושש כי מורסי, איש האחים המוסלמים, מבקש להשליט את האיסלאם ואת תנועתו על המדינה. אלו הם אפוא שני המאבקים שבהם נתונות מצרים וסוריה, מאבקים שיקבעו את גורלן ואולי גם את גורלו של האזור כולו.