פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      מבט מבפנים על שביתת האחיות

      בניגוד למה שחושבים, אחיות לא רק רוחצות את החולים ומחליפות טיטולים, אלא הראשונות לאמוד את מצבו של המטופל. מנהלת בית ספר לסיעוד בצפת קוראת לממשלה לשים סוף לפערי השכר

      מדוע שובתות האחיות? תלוי אם בוחנים את השאלה ברמת מיקרו או ברמת מאקרו. ברמת מיקרו, התשובה הפורמלית הינה כי מדובר בהתמודדות עם משא ומתן על הסכמי שכר חדשים לאחר שההסכם הקיים יפוג בסוף חודש זה. אפשר אפילו להיות ציניים ולהגיד: "כולנו רוצים עוד כסף, והאחיות הן קבוצה ככל קבוצה". כל זה נכון, אבל כשבוחנים במבט יותר מקיף את הנושא, מגלים שלא בכסף אנו עוסקים אלא במלחמה ממשית, לא רק על מקצוע הסיעוד, אלא על מערכת הבריאות כולה.

      נשמע קצת יומרני? לא ממש, משום שהאחיות הן הסקטור הגדול ביותר בקרב עובדי מערכת הבריאות. הן אלה שמטפלות בחולים בקו הראשון. בניגוד לדעה הרווחת שאחיות רק רוחצות ומחליפות טיטולים, אחיות הן הראשונות לאמוד את מצבו של המטופל ולשים לב לשינויים במצבו. הן אלה שתומכות, מרפאות, מדריכות, מייעצות ונותנות תקווה לאנשים שנמצאים בנקודת שפל בחייהם. הן גם מרכזות את כל הטיפול של הצוות הרב מקצועי ובתור שכאלה גם עוסקות בפיקוח ובקרה על פעולות של שותפי תפקיד.

      שביתת אחיות בבית החולים אסף הרופא, דצמבר 2012 (דרור עינב)
      לא בכסף אנו עוסקים אלא במלחמה ממשית על מערכת הבריאות כולה. הפגנת אחיות בבית החולים אסף הרופא (צילום: דרור עינב)

      זה מספר שנים שכל הגופים הרלוונטיים (הסתדרות האחיות, מנהל הסיעוד במשרד הבריאות) מתריעים על מחסור חמור באחיות במדינה, שנוצר בעיקר כתוצאה מדימויו הנמוך של המקצוע בעיני הציבור ומהמשכורות שאינן מפצות על העבודה הפיזית הקשה בתנאי לחץ ואי-ודאות והאחריות העצומה על רווחתם וחייהם של המטופלים. התוצאה היא צורך להילחם על גיוס של סטודנטים מחד, ועל שימור אחיות במקצוע מאידך. אז כן, אנו נלחמים על הסכמי שכר. אבל אנו גם נלחמים על תקנים, על יוקרת המקצוע ובאמצעות כל אלה, נלחמים על הבריאות שלכם ושל יקירכם בעתיד, כי יום אחד תזדקקו לאחות. מי תרצו שיטפל בכם בתקופה הקריטית הזו?

      הסטודנטים לסיעוד משתתפים במחאה

      הסטודנטים לסיעוד קיבלו את ההודעה על השביתה בהבנה מלאה והם משתתפים במחאה. הרי זו מערכה לגבי העתיד המקצועי והזכויות שלהם ,כאשר יהיו אנשי מקצוע. גם הסטודנטים מכירים בתנאי העבודה המורכבים, תוצאות המחסור בתקנים, הצפיפות במחלקות ואת הקושי בגיוס מועמדים ללמוד מקצוע חשוב זה, שפעם נחשב למקצוע יוקרתי ומשך אליו צעירים איכותיים ונלהבים וכיום קיימת ירידה דרסטית במספר הלומדים ומספר האחיות בשירות הציבורי. לימודי הסיעוד הינם מקצוע אקדמי לכל דבר, שלימודיו משתווים למהנדסים או עורכי דין, המוערכים לצערי יותר.

      סטודנטית שנה ג' מבית הספר לסיעוד במרכז הרפואי זיו אמרה לי הבוקר: "כולם יודעים כמה חשובות האחיות למערכת הבריאות, וכיצד משפיע המחסור בכוח אדם על החולים. כאשר נמצא אדם במצב של אין אונים במוסד רפואי, האחות עבורו הינה עולם ומלואו. כל זה עד שהוא מבריא וחוזר לביתו. אז הוא שוכח את העבודה הקשה שעשינו עבורו, כיצד התאמצנו להעניק לו טיפול, בדיקות וחיוך גם במשמרות ארוכות וקשות לאורך היום והלילה במחלקות מלאות עד אפס מקום! היכן אותם מטופלים, בני משפחותיהם?". לדברי הסטודנטית, "אנחנו מסתכלים על האחיות הוותיקות ודואגים. אני לא מתחרטת שבחרתי ללמוד סיעוד אבל אני דואגת שהתנאים יהיו כאלה שאיאלץ בסוף לבחור שלא לעסוק בזה. אני מתמלאת אושר וסיפוק כשמטופלים אומרים לי 'כל הכבוד לך אחות'. אבל כמו שאומרת הקלישאה – עם כבוד לא קונים במכולת".

      היא צודקת. טוב ויפה לנפנף במשכורת של אחות בעלת ותק של 20 שנה שעושה 3-4 משמרות ערב ולילה בשבוע (כל שבוע) ולהגיד "תראו כמה הן מרוויחות", אולם יש בוגרים חדשים במקצוע שללא ותק ובדרגה תחילית מרוויחים כל כך מעט שלעתים זכאים אפילו להשלמת הכנסה. זהו מצב בלתי נסבל. כשחברת הכנסת לשעבר ויו"ר הסתדרות האחיות, אילנה כהן, אומרת שמקצוע הסיעוד והאחיות חייב וצריך להיות בעדיפות לאומית היא צודקת. גם במשרד האוצר יודעים שהיא צודקת אך לא מוכנים למחויבות הכספית שאמירה זו גוררת.

      מקווה שהממשלה תתעשת

      אינני מבינה כלל מדוע מדברים על כסף בתחום הבריאות. האם בריאות הציבור היא עניין כספי בלבד? השינוי חייב לבוא מהממשלה. ולא רק לקראת בחירות בכדי להשתיק את הזעם, אלא כתפישה חברתית תקינה. הפערים בין המשכורות של עובדי חברת חשמל והנמלים לבין צוותי הרפואה הינם עצומים, ואין כל הצדקה לכך. הידיעה שהאחיות לא ינטשו חולים קשים פועלת כנגד השביתה. המקצוע המוסרי הזה לא יותיר חולים קשים ללא טיפול. גם נערי האוצר יודעים זאת ולכן גוררים אותנו למאבק לא מכובד זה, בתחילתה של עונה מרובת מחלות חורף, כשהמחלקות מלאות ואנשים נזקקים לנו.

      אני מעודדת לאורך היום את הסטודנטים שלי לראות את החיובי שבמצב ומקווה שהממשלה תתעשת ותוסיף את שצריך למען בריאות הציבור, כי מי שישלם בסופו של דבר הוא הציבור. אנחנו, הילדים שלנו, ההורים הקשישים שלנו. לא סתם מאחלים "העיקר הבריאות", מאחר ואין כמו מחלה בכדי לשנות את כל סדרי העדיפויות בחיים. שלא נזדקק והעיקר הבריאות לכולם. גם לפקידי האוצר .

      הכותבת היא מנהלת בית הספר לסיעוד במרכז הרפואי זיו בצפת

      עוד על שביתת האחיות:
      שביתת האחיות נכנסה ליומה השני: "מסבנים אותנו"
      האחיות פתחו בשביתה: "המערך על סף קריסה"