מאז נבחרה שלי יחימוביץ' ליושבת ראש מפלגת העבודה, נהנתה ממה שאפשר לתאר כ"אביב נעורים" - מושג השאול מעניין שונה לחלוטין. איכשהו גם יריביה התבוננו בכניסתה לתפקיד בחיבה מסוימת, אם גם בביקורת. רוח זו חלפה שלשום כאשר נודעו תוצאות ההצבעה בפריימריז בעבודה.
במהות נבחרה רשימה עם פנים חדשות. תקווה עם נטל ועם משקולות כבדות. רוב מומלצי יחימוביץ' נבחרו. הצלחת יריבה המסורתי עמיר פרץ היתה פחותה במשהו. למעשה, רק מרב מיכאלי - שנתקלה בכתף קרה מיחימוביץ' - השתרבבה למקום החמישי הגבוה בזכות שריון לנשים.
מיד פתח פרץ במתקפה שהפכה את "אביב הנעורים" לרוח סערה, אולי אפילו תחילת צונאמי. הוא תקף בשתי נקודות שהן בעייתיות בכל ימות השנה, ובוודאי בתקופת בחירות: בכוונתו להדיח את יחימוביץ' ולבוא במקומה, ואוי לה אם תעז להרהר באפשרות שתשתתף בממשלה עתידית בראשות בנימין נתניהו. במילים אחרות, גם אם יחימוביץ' סבורה שהיא מייצגת מפלגת מרכז, עליה לדעת כי האופוזיציה מבית רוצה לראותה בשמאל המובהק.
כאשר איש ציבור חותר להחליף את היושב ראש בעיצומה של מערכת בחירות, ניזוקה המפלגה כולה. פרץ העלה טיעון מעניין, שבתקופת ריב האחים בין יצחק רבין לבין שמעון פרס לא נגרם נזק לעבודה. להפך, לדעתו, המאבק העשיר את הדיון הציבורי.
להערכתי, הוא טועה. כאשר רבין כתב כי פרס "חתרן בלתי נלאה" הוא הלם בו בעוצמה שלא התאושש ממנה, ולא נבחר עוד לראשות הממשלה אלא לתקופת מעבר אחרי הרצח ב-1995. הוא שכח כי "עת להשליך אבנים ועת כנוס אבנים... עת לחשות ועת לדבר". ככה לא בונים מערכת בחירות.
התביעה האחרת להתחייב לא להצטרף לממשלה שוחקת את יסודות מסע הבחירות של יחימוביץ', שאיש אינו יודע אם יצלח או ייכשל, אבל ברור שהוא מקורי. היא ויתרה על הקולות הנודדים למרצ ומשתדלת לרכז את מאבקה רק על קולות הימין המתון. אם תעניק התחייבות כזאת לפרץ היא ממוטטת את טקטיקת הקונצנזוס הציוני שלה, שנועדה להגדיל את העבודה על חשבון הימין הליברלי.
בתוך כך, מכבידה עליה בחירת מיכאלי, שהיא בעלת זכויות במאבק לשוויון נשים ופובליציסטית מעניינת, אבל לשונה מגוחכת (מחליפה במתכוון זכר בנקבה), ומה שחשוב יותר מכל שהצביעה בעבר בעד בל"ד ועודדה סרבנות שירות בצה"ל. מיכאלי הגיבה ב"לא זוכרת" אם הצביעה לבל"ד ואינה אומרת עדיין דבר דבור על אופניו: האם היא מצדדת בסרבנות שירות בצה"ל, או שחוזרת בה בלי כחל וסרק?
יש רבים או מעטים, שבשבילם נושא זה הוא נייר לקמוס. הם לא יצביעו למפלגה שבצמרתה קוראים לסרבנות שירות בצה"ל. אם מיכאלי רוצה פטור, אם היא מבקשת להשתחרר מכבלי רעיון העוועים הזה בניכוי שליש - כי אז כמו בעבירות מין, כדאי לה להתחרט בפומבי על העמדה ההיא. עם מחלוקת כזאת בציר פרץ-יחימוביץ' יוצאת העבודה לדרכה ברגל שמאל. לפחות על השמאל הרגלי אין מחלוקת.