פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      "הבידוד המדיני צריך להיות הנשק האסטרטגי של העבודה"

      עוזי ברעם, מוותיקי המפלגה, מרוצה מהרשימה החדשה לכנסת. בראיון לוואלה! חדשות הוא מסביר כיצד הדילים לא באמת משפיעים ומדוע אסור ליחימוביץ' להתחרות במפלגות בתוך המחנה

      עוזי ברעם מרוצה. חבר הכנסת והשר לשעבר, מוותיקי מפלגת העבודה, צפה אתמול בבוקר (שישי) בהצגת ה"נבחרת" החדשה של המפלגה בבית ברל, וראה רשימה כלבבו - רעננה וצעירה. "זו רשימה מאוד טובה", הוא קובע, אך מיד מודה: "האמת היא שהמשימה הפעם, ביחס למערכות פריימריז קודמות, הייתה יותר פשוטה. הרי הפער בין מספר המושבים של המפלגה כיום בכנסת ביחס ל-18-20 מנדטים שמנבאים לה הוא גדול, ולכן היה לה מספר מקומות גדול פנוי. זו הסיבה הראשונה לכך שכל כך הרבה חדשים נכנסו. הם יכולים להודות לאהוד ברק, שפרש ולקח עמו חמישה ח"כים כשהוא מותיר שמונה בלבד. כך, כמעט כל הח"כים הקיימים נכנסו, ולצדם ונוסף גוון חדש הרבה יותר, צעיר, אולי קצת פחות מנוסה - אבל ביחס לרשימות קודמות, זו רשימה של מפנה".

      "קודם כל", הוא מדגיש, "צריך לציין שזו רשימה מאוד חברתית, של אנשים שנאבקו בשטחי הכלכלה, החברה והפנים - כמו משה מזרחי והעיתונאי הלוחם מיקי רוזנטל - ובטח ובטח שאיציק שמולי, סתיו שפיר ואראל מרגלית המחונן". כל אלו, לדבריו, מעידים על הנטייה החזקה של המפלגה לכיוון הכלכלי-חברתי, שיתפוס כנראה את מרכז הקמפיין שלה: "כך רוצה ציבור המתפקדים". מצד שני, הוא מרוצה מאוד גם מה"ביטחוניסט" שהתברג במקום השמיני - מפקד סיירת מטכ"ל לשעבר, עומר בר לב: "הוא בנה את עצמו יפה מאוד, והוא איש מיוחד במינו - אחד הרכשים הכי טובים של המפלגה. וגם הוא עסק בנושאים חברתיים. יש איזון בין אנשים מכל מיני קטגוריות".

      כל הדיווחים, העדכונים והפרשנויות - וואלה! בחירות 2013

      נבחרת העבודה: הרצוג שני, פרץ שלישי, מיכאלי חמישית (מערכת וואלה! NEWS)
      "אני לא זוכר אף פעם שנכנסו בבת אחת כל כך הרבה צעירים". ההכרזה על התוצאות בבית ברל (צילום: נמרוד סונדרס)

      לשאלה איזה מחנה ניצח - זה של יו"ר המפלגה של יחימוביץ' או זה של ח"כ עמיר פרץ - הוא מגיב בביטול: "הניסיון להגיד שזה ניצחון של שלי או עמיר הוא מגוחך. בעצם, הוכח שה'דילים' משפיעים בצורה חלקית מאוד. גם בליכוד, מוקדם יותר השבוע, לא הדילים שלחו את מרידור, בגין ואיתן הביתה, אלא העמדות הימניות של המתפקדים. ודאי שהיו רשימות מומלצים של שלי ועמיר, אבל בסוף כל מתפקד לקח מהרשימות האלה שניים-שלושה שמות, והצביע למי שרצה". עוד הוא מאבחן כי "ביחס למערכות פריימיז בעבר, אלו היו הרבה פחות רוויות בנימות אישיות, שנאות ומאבקים". אבל הוא ממהר לסייג: "זה לא בגלל שפתאום האנשים השתנו, אלא בגלל הפרספקטיבה - היה הרבה מקום לכולם, אז המאבק לא היה קשה כל כך".

      לאור התפקיד המכריע שמילאו הבוחרים ה"עצמאיים", עומד ברעם על כך שיתרון גדול עמד לצד המתמודדים שהיו כבר מוכרים בציבור, גם אם לא עומד מאחוריהם צבא של קבלני קולות - על פני המועמדים הפוליטיקאים המקצועיים. "זה בלט לגבי אנשי המחאה החברתית - שפיר, שמולי ויוסי יונה - כמו גם העיתונאים מרב מיכאלי ומיקי רוזנטל, וגם משה מזרחי". מנגד, הוא מציין גם את הדמויות הפחות מוכרות מחוץ למפלגה, שהגיעו להישגים בזכות עבודת שטח: "דני עטר, וגם מרגלית, שהוא עצמאי לגמרי ולא נתמך על ידי אף אחד, אבל עשה עבודה גדולה. ובכל זאת, אין שום ספק שהוכח שיש יתרון לאנשים מוכרים בציבור ש'אומרים משהו' למתפקד". בסך הכל הוא מברך על הדם החדש במפלגה: "אני לא זוכר אף פעם שנכנסו בבת אחת כל כך הרבה צעירים. ללא קשר לעמדת שלי כלפי שלי יחימוביץ', אין ספק שהיא הכניסה למפלגה קבוצת צעירים גדולה, וזה השפיע על תהליך הבחירה".

      "ברור שהימין חזק יותר"

      האם הרשימה הזו תיתן למפלגה דחיפה שתגדיל עוד את כוחה עד ה-22 בינואר? ברעם מעדיף להיות זהיר. "הרשימה, לפי נסיוני, נותנת 'פ?ו?ש' תיכף אחרי פרסומה, שנשחק בהמשך. אחר כך, זה כבר שאלה של מה קורה בקמפיין". הוא מוכן, עם זאת, לספק תובנות לגבי הגורמים המשפיעים. לדבריו, למרות שברור כי מרכז הקמפיין יהיה במגרש הכלכלי-חברתי, דווקא הנושא הביטחוני יכול למלא תפקיד מפתח: "אם עד הבחירות יהיה שקט בעזה וביהודה ושומרון, ויתברר שמבצע 'עמוד ענן' הצליח, זה אולי יעזור לראש הממשלה נתניהו כמי שהוביל את המבצע, אבל מצד שני מצב כזה גם יפנה מקום בסדר היום לכלכלה ולחברה. כך שלא בטוח מה טוב למי".

      גם הוא, עם זאת, כמו רוב הפרשנים, סבור שלעמדת ניצחון בבחירות תתקשה העבודה להגיע. "להגיד שאני חושב שאין גוש ימין יותר חזק מגוש המרכז-שמאל? ברור שהימין חזק יותר. לכן, המבחן של כל המפלגות בגוש השני, ובייחוד העבודה, היא לא להתחרות זו בזו ולהעביר קולות בתוך המחנה, אלא לדעת איך לנגוס בצד השני. זה עוד טעון הוכחה".

      כיצד צריכה מפלגת העבודה לנהוג מכאן? "אני הייתי הולך להבלטה של הנושא הכלכלי-חברתי", הוא מייעץ, "אבל לא מזניח גם את הנושא המדיני. שלי הולכת על המרכז, ומשתדלת ליצור מעט קונפליקטים מדיניים. זו הייתה הדרך הנכונה בפריימריז. מעכשיו, היא צריכה אמנם להמשיך בנתיב הזה, ויש חשיבות רבה לתוכנית הכלכלית שתציג בשבוע הבא. אבל לצד זאת, כפי שכבר החלה לעשות בימים האחרונים, היא צריכה להבליט את זה שהליכוד, ובייחוד הרשימה שלו, רק יוסיפו לבידוד המדיני של ישראל. היא צריכה להפוך את נושא הבידוד לנשק האסטרטגי שלה. בן גוריון אמר בזמנו שההרתעה של ישראל בנויה על שני מרכיבים - העוצמה של צה"ל והמעמד הבינלאומי שלה. כשהמעמד נמצא בכזה שפל, העבודה חייבת לפתח קו מדיני עצמאי. חשוב גם להדגיש בקמפיין את נושא תרבות החיים בארץ - הליכוד בדמותו הנוכחית לוחם נגד בית המשפט ומוביל חקיקה לא דמוקרטית. רשימת הליכוד משחקת לידיה של שלי בקמפיין מהסוג שאני מציע".

      עוד על הבחירות המקדימות בעבודה:
      בין מיכאלי לשליט: המנצחים והמפסידים בעבודה
      העבודה עוד לפניה: המבחן הגדול של יחימוביץ'
      אז והיום: נפילתו ההיסטורית של גוש השמאל
      פריימריז בעבודה: הרצוג ראשון, פרץ שני, מיכאלי חמישית