פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      ערבים? אתם לא מעניינים אותנו

      שוב ושוב מציגים כלי התקשורת בסקרים שלוש מפלגות, השונות בתכלית זו מזו, בחטיבה אחת, תחת הכותרת - השגויה - "המפלגות הערביות". אז מה אם הן מייצגות חמישית מאזרחי המדינה

      מערכת הבחירות בעיצומה, ולנוכח הרכב המפלגות ההולך ונרקם - הפיצולים, המיזוגים, הקאמבקים ומערכות הפריימריז - מספקים כלי התקשורת בתכיפות רבה סקרים המבקשים לפרוש בפני הקורא את מצב המערכת הפוליטית בכל רגע נתון. לכאורה, אמורים כלי התקשורת לשאוף להביא בפני הקוראים תמונה מפורטת ומדויקת ככל האפשר, אך נראה כי במקומות מסוימים מרשים לעצמם יותר מדי כלי תקשורת "לעגל פינות".

      במעבר זריז על מרבית הסקרים, ניתן לראות כי בעוד הם מפרטים את מספר המנדטים להם זוכות מרבית המפלגות, בין אם הן כבר קיימות בפועל או רק משוערות (לדוגמה, המפלגה שהשר משה כחלון אמור היה להקים), ישנן מפלגות שמשום מה מקובצות תחת הכותרת "המפלגות הערביות". הגדיל לעשות עיתון "הארץ", שבחר הבוקר (רביעי), "מפאת קוצר הזמן", שלא להציג כלל בפני קוראיו את המפלגות אלה, ואפילו לא טרח לסקור מלכתחילה את הציבור הערבי - ולא הייתה זו הפעם הראשונה.

      הכללת שלוש המפלגות ה"ערביות" תחת כותרת אחת, לא רק שהיא שגויה ומטעה - הרי היא כוללת בתוכה גם את חד"ש, מפלגה ערבית-יהודית משותפת - היא גם מתעלמת לחלוטין מההבדלים הגדולים בתפישת עולמן של המפלגות האלה. מתברר שאם רק בוחנים ברפרוף את מצעיהן, מגלים שבין הסוציאליזם-קומוניזם של חד"ש, הלאומיות של בל"ד והייצוג האיסלמי במפלגת רע"מ-תע"ל גדול המרחק בערך כמו המרחק בין מרצ ל"עוצמה לישראל".

      ומה עם המידע המלא?

      מדוע, אם כן, בוחרים כלי התקשורת שוב ושוב לספק לקוראיהם מידע לא שלם? סיבה אחת היא טכנית מעיקרה: סקירה של המגזר הערבי דורשת הפעלת סוקרים דוברי ערבית, כאלה היודעים לנתח מגמות הצבעה ונטיות פוליטיות בחברה הערבית. הפעלת סוקרים כאלה מאריכה את תהליך הסקירה ואף מייקרת אותו, ולכן מרשים לעצמם כלי תקשורת רבים להתעלם מהמגזר כליל.

      סיבה נוספת לעיגול הפינות, ניתן לשער, היא התפישה שהנושא אינו רלוונטי למרבית הקוראים ואינו מעניין אותם. כ-109-111 מנדטים מתחלקים, לפי מרבית הסקרים, בין המפלגות היהודיות ורק 9-11 נאספים על ידי המפלגות הערביות. הבעיה בתפישה הזו, היא שתפקיד כלי התקשורת הוא להביא בפני הציבור מידע מלא, לא רק מידע על מה שעורכיהם סבורים שמעניין את הציבור.

      החברה הערבית מהווה כ-20% מאוכלוסיית ישראל. כחמישית מהאוכלוסיה מקבלת מכלי התקשורת המרכזיים את המסר הפשוט, המועבר, יש לציין, גם בהרבה תחומים אחרים: אתם לא מעניינים אותנו. אתם יכולים לרוץ לכנסת, אנחנו הרי הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון, אבל שלא תחשבו שדעותיכם מזיזות לנו או שוות את זמננו היקר. מעניין מה היה נאמר על עיתון שהיה מפרסם סקר בו הייתה מופיעה הקטגוריה "מפלגות הימין" ללא פירוטן.