מבצע עמוד ענן, שהתנהל בשבוע שעבר בדרום הארץ בצל מערכת הבחירות הפנימיות בליכוד, פתח מחדש את פצעי ההתנתקות בקרב הימין הפוליטי. שוב פעם הוזכרו לגנאי שמותיהם של התומכים במהלך השנוי במחלוקת. בקרב חלק מאותן קבוצות, מדד התמיכה בהתנתקות אמור היה להיות גורם משמעותי במערך שיקולי ההצבעה. לפי גישה זו, השרים סילבן שלום וישראל כץ היו אמורים להיות מוקעים על הצבעותיהם בעד המהלך בתור חברים בממשלת שרון. אתמול בלילה התברר שהראשון סיים במקום השלישי, ואילו השני במקום ברביעי. שר האוצר יובל שטייניץ, עוד תומך במהלך, התברג במקום ה-15 הידרדרות בהשוואה לפעם שעברה, אבל מיקום סביר ביחס לתפקיד הקשה שמילא לאורך הקדנציה האחרונה.
כל הדיווחים, הניתוחים והדעות - בוואלה! בחירות 2013
המיקומים הגבוהים של שלום וכץ הושגו בעיקר בזכות עבודת שטח וחריש עמוק שהם קיימו לכל אורך הקדנציה שלהם בסניפי המפלגה. יבוא יום, הם ידעו, בו לא תהיה משמעות למאבטח ולרכב השרד ואפילו לא לאופן הצבעה זו או אחרת. לעומת זאת, יש משמעות לטלפון שהם החזירו לחבר המרכז או לחתונה של בתו, שאליה הגיעו למרות שהתקיימה בלילה גשום באולם אירועים באמצע היער אחרי יום עבודה מפרך. השרים בני בגין ודן מרידור - אישי ציבור רבי-זכויות שמן הראוי שכל כנסת תתברך בהם - לא היו שם תמיד בשביל חברי המרכז. וזו סיבה מרכזית לתבוסתם אמש, לא פחות מעמדותיהם בנושאים מדיניים או משפטיים. גדעון סער - מקום ראשון ברשימה אינו מאמין בחשיבותו של בית משפט העליון פחות מבני בגין. אבל זה סיים במקום הראשון והמכובד (עמדה מצוינת לקראת קרב הירושה), וזה נדחק הרחק לאחורי הרשימה.
ואחרי הכל, תוצאות הבחירות אמש בליכוד מבשרות על מהפכה. לא רק בהיבט האידאולוגי, אלא גם מבחינת חילופי הדורות. זקני השבט - בגין, מרידור והשר מיכאל איתן - ייפרדו מהכנסת בעוד הצעירים מככבים בעשירייה הראשונה.
אמנם לרשימה הארצית נכנסו שני שמות חדשים בלבד - הבן האובד צחי הנגבי והבן הדחוי משה פייגלין, אבל משחק הכיסאות המוזיקליים יצר מציאות שראש הממשלה, בנימין נתניהו, יצטרך להביא בחשבון. בכל זאת: דנון, אלקין, חוטובלי ולוין כיכבו בכל רשימת מומלצים של האגף הימני בתנועה בשל מלחמתם עבור חזון ארץ ישראל השלמה. בדף הפייסבוק של פייגלין, שהצליח סוף סוף להיכנס לרשימה כי התחיל לנהוג כמו פוליטיקאי, פורסם אתמול בלילה מטעמו הסטטוס הבא: ?חברים יקרים, זה לא סוף, זו רק התחלה, עד שנגיע לבנות את בית המקדש במרומי הר הבית ונגשים את ייעודי נו בארץ הזאת?. ייתכן שהסטטוס לא נכתב ישירות על ידי פייגלין ובידיעתו, כי הוא הורד מהעמוד כעבור דקות ספורות, אבל אם זה הכיוון מחכה לנתניהו כאב ראש לא קטן אם יחליט להחיות את התהליך המדיני.
מומלץ להמתין עם תפירת החליפות
ועוד שלוש הערות:
1. בועת הדילים התפוצצה ישירות בפניו של אביה הרוחני, חיים כץ. מיקומו הנמוך יחסית לציפיותיו, כישלונו להכניס את מקורבו במחוז השפלה וקריאות הבוז שקיבל אתמול צריכות ללמד אותו שקצת צניעות לא תזיק, בייחוד שההתרברבות באה על חשבון מצביעי הליכוד. פראיירים הם לא.
2. שום דבר עוד לא סופי. חברי מרכז הליכוד אישרו את הסכם המיזוג עם ישראל ביתנו מבלי שראו מסמך מפורט. נתניהו וליברמן יכולים להכניס תיקונים לרשימה לפי ראות עיניהם.
3. באותו עניין - עם פרסום התוצאות התקשר נתניהו לשרה לימור לבנת, שהפסידה בקרב הנשים לציפי חוטובלי ומירי רגב, והבטיח לה שתהיה חברה בממשלה הבאה. כלומר, נתניהו מתכוון להמשיך בגישה שמתעלמת ממיקום הח"כים ברשימה בבואו להרכיב את הממשלה. כך שלדנון, אלקין, חוטובלי ולוין מומלץ להמתין קצת עם תפירת החליפות.
לקריאה נוספת:
פייגלין בפנים, נסיכי הליכוד בחוץ
נתניהו למרידור ובגין: "רוצה אתכם לצדי בממשלה הבאה"
דעה: הקץ לטשטוש - שמאל וימין ברורים