כששר ביטחון מודיע על פרישתו אחרי ששירת 53 שנה במערכת הצבאית והציבורית בישראל, הדבר האחרון שמצופה ממנו זה לגלות חוש הומור. אבל ברק, שניחן בחוש הומור עצמי מפותח, לא ויתר גם הפעם. פה התייחסות לתלתליו של אחד הכתבים, שם עקיצה לדוברו המסור ברק סרי, ובעיקר השלמה עם מצבה העגום של מפלגתו עד לפני דקות ספורות וכמות הנוכחים בחוגי הבית שלה.
בסיום מסיבת העיתונאים, כשהרים את ידו ונפנף באוויר במשך עשר שניות כשהצלמים עטים עליו, הוא לא שכח להזמין את כרמלה מנשה, הכתבת הצבאית הוותיקה, לנפנף לו לשלום בחזרה, כאילו הוא הבמאי של הסצנה.
אהוד ברק פורש - כל הכותרות בוואלה! חדשות:
"אסיים תפקידי עם הרכבת הממשלה ואתפנה למשפחתי"
ברק וההפתעות: איש המבצעים המיוחדים של הפוליטיקה
נתניהו הודה לברק, אך בימין בירכו על לכתו
ברח לביתו: הממים על אהוד ברק
אבל במסיבת העיתונאים החפוזה הזו, שנערכת משום מה במשרד הביטחון, נכונה הפתעה קטנה. אחרי זמן קצר יחסית נגמרו לעיתונאים השאלות, ונראה היה שברק התבלבל לרגע. הוא שלח מבט קצר לדוברו, שניסה לעורר את הכתבים והצליח לקושש עוד כמה שאלות צבאיות. את הסיטואציה הזו מצביא-העל והתחמן המהולל לא לקח בחשבון. בכל זאת, עומד לפניכם איש רב זכויות שמסכם תקופה, אין לכם יותר שאלות?
פתרון לסוגייה הזו ניתן למצוא באחת השאלות הראשונות שהופנתה לברק: מתי אתה מתכנן את הקאמבק הבא? ובמלים אחרות - נראה שעוד נכונו לנו פגישות במעמדים דומים בעתיד. הרי בפוליטיקה הישראלית, בעוד אתה שוקד על נאום פרישתך, אתה כבר מנסח את נאום ה"נסיבות השתנו ורק חמור לא משנה את דעתו ולכן החלטתי לשוב". ברק הוסיף שמן למדורת הספקולציות הזו כשסירב להתחייב - בצדק גמור מבחינתו - על כך שלא יהיה שר הביטחון גם בממשלה הבאה כמינוי אישי-מקצועי של ראש הממשלה.
התרחיש הבלתי-משפיע
שלוש אפשרויות עמדו בפני ברק במערכת הבחירות הנוכחית: ריצה עצמאית או הקמת גוף פוליטי חדש; הצטרפות למפלגה קיימת; או פרישה מהחיים הפוליטיים. לשני התרחישים הראשונים הייתה יכולה להיות השפעה משמעותית על מערכת הבחירות. ריצה עצמאית או הקמת גוף פוליטי חדש הייתה מפצלת (עוד יותר) את גוש המרכז-שמאל. מאידך גיסא, הצטרפות לליכוד-ביתנו הייתה גורמת למצביעי ליכוד מתנדנדים לזלוג ימינה (אם יש משהו שמאחד את מצביעי הליכוד זו השנאה לברק).
בשלב זה, נראה שהדרך שבה בחר ברק משפיעה באופן מינימלי על מערכת הבחירות - קצת מעליב עבור מי שרק לפני 13 שנה כבש את ראשות הממשלה.
בשיאה של מלחמת לבנון השנייה, לפני שנפגש עם ראש הממשלה אהוד אולמרט, התקשר השר דאז שמעון פרס לברק, על מנת להתייעץ עמו מה לשאול. ברק היה אז אזרח שעשה לביתו, אבל לא היסס לסייע לפרס. הנטייה הזו כנראה לא תשתנה: בין אם יפרוש באמת ובין אם יחזור בדלת האחורית, סביר להניח שברק ימשיך להיות מעורב בנעשה בישראל. בסופו של דבר, אחרי הזגזוגים, הבדיחות, האינסטרומנטליות והתחמנות, מדובר באחד האנשים המבריקים והמנוסים שמסתובבים במערכת הפוליטית בישראל. מהבחינה הזו, ישראל צריכה את ברק לא פחות משהוא צריך אותה.