פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      דעה: על חרדים להשתלב במפלגות חילוניות

      במגזר החרדי חוששים מהצטרפות למפלגה שאיננה חרדית, אולם יעקב וידר, תושב בני ברק שהקים את "המטה החרדי בליכוד", מאמין כי הדרך להשפיע היא במפלגות הדמוקרטיות הגדולות

      "אתם לא מתביישים?! מה לכם ולמפלגה חילונית?!" – שמעתי זאת יותר מפעם אחת, בעת שעמדתי בשביל המוביל לקלפי שבמרכז סניף הליכוד בבני ברק. בחירות בעירי, נוסף על צהלות המנצחים ולחשי הנחמה המעושים של ה"לא נורא, פעם הבאה" מפיותיהם של המאוכזבים, יש בהן דבר מה נוסף - מאמץ, מאמץ פיזי להביא ולשכנע. נוסף על המאמץ הסטנדרטי להביא אנשים לממש את זכותם הדמוקרטית, צריך כוח יצירתי כדי לפתור את ההתנגדות מכיוונם של רבים: "השתגעתם, קלפי באמצע בני ברק?? למה זה לא בגני התערוכה?! לא רוצה שיראו אותי, לא רוצה להסתבך, זה יפגע לי בשידוכים".

      במגזר החרדי מקובל לומר כי היחס ליחיד, לקבוצה או לקהילה המצטרפת למפלגה שאינה חרדית, הוא ברור וחד משמעי, ללא אופציה למתן טיעונים לפני גזר הדין. אך לא כך הדבר. רבים מאוד בקרב המגזר, בעיקר בפלח הצעיר, מצביעים למפלגות שאינן חרדיות. הסיבות לכך רבות. המפלגות הגדולות קורצות לבוחרים עם מדיניות הדלת הפתוחה, בה כ??ל ד?כ?פ?ין י?ית?י ו?י?יכל. כל אדם - צעיר כקשיש - המעוניין בהשפעה, בקידום ערכים וברצון להוביל מהלכים, יוכל לעשות זאת בנקל במפלגות הדמוקרטיות הגדולות.

      לפני כשנה הקמנו אני וחבריי את "המטה החרדי בליכוד" במטרה אחת וברורה - ליצור פלטפורמה אליה יוכלו להצטרף חרדים רבים המאמינים כי הדרך הנכונה היא יצירת גושים גדולים, מימין ומשמאל, בהם יצטופפו מגוון צבעי וגווני האוכלוסייה. כך ימנע פירור ופירוד של המפלגות לרסיסי רסיסים, דבר המביא לאווירה סחטנית בקרב הציבור בכל עת שמפלגה זוטא זו או אחרת נדרשת לתקציב כלשהו.

      הדמוקרטיה מופיעה כבר בגמרא

      היומון האגודאי "המודיע" הגדיל לעשות ובמאמר מערכת משולהב תקף בצביעות את ה"אנשים בעלי לבוש חרדי", כהגדרתו, "דמויות חרדיות העוטות מגבעות שחורות אשר הסתובבו בוועידת הליכוד". "מה הם עשו שם?", תוהה העיתון, "לשמוח את שמחת המנצחים את המפלגות החרדיות? החברה החרדית - המביטה בכאב במתחזים החרדים - חייבת להוקיע את ההתבזות הזאת. החברה החרדית חייבת לענות כסילים פוליטיים כאיוולתם". העיתון לא הזכיר לקוראיו כי בבחירות האחרונות בירושלים הוא עצמו, על עסקניו המסואבים, תמך בראש העיר ניר ברקת מול המועמד החרדי מאיר פרוש. מובן שאין בכך פסול, אך הצביעות זועקת לשמיים.

      הדמוקרטיה איננה המצאה של הדוד סם, היא מופיעה שחור על גבי גמרא במסכת ברכות: "אין מעמידין פרנס על הציבור, אלא אם כן נמלכים בציבור". אין דבר חיוני נצרך וצודק יותר, בכך שהציבור יבחר את נבחריו. המצב כיום בו הנבחרים בוחרים את עצמם במקרה הטוב, או שגרוע מכך - הנבחר מספר 1 בוחר את כל הרשימה שאחריו, כפי שקורה במפלגות הקטנות, הוא דבר בלתי נסבל ומונע לחלוטין פלורליזם של דעות ובלמים ואיזונים הקיימים במפלגה דמוקרטית בריאה ונושמת.

      יעקב וידר מתמודד בבחירות המקדימות במפלגת הליכוד.