הדורבן מכה שנית

מי שלא רצה את יוסי בובליל בתור הזוכה של "האח הגדול", יקבל אותו כפוליטיקאי. בינתיים הוא במקום השלישי ברשימת מפלגת כלכלה - מפלגה חדשה שמבטיחה חיים נפלאים לכל אזרח

שיר זיו
23/11/2012

"אני לא בעד הרג, אבל אין ברירה", אומר יוסי בובליל. "זה כמו פצע כרוני שצריך לטפל בו, הוא מבריא לרגע וחוזר חלילה".
בובליל, קבלן באשקלון, וכנראה האשקלוני המפורסם בישראל, תיזז השבוע עם כל המשפחה בין הסלון לממ"ד. "זה תוהו ובוהו פה", סיפר בתחילת השבוע, "הנפילות היו ממש במרחק של 500 מטר מהבניין שלי. אבל אנחנו שומרים על עצמנו. כל אזעקה הולכים לחדר ביטחון ומסתלבטים. חמותי אצלי, אנחנו מעבירים את הזמן, עושים חאפלות, אוכלים. אחר כך מתקשרים לילדים, לבדוק שהכל בסדר אצל כולם". ביום שני תפסה אותו האזעקה חסר הגנה. "הגעתי לפרויקט שאני בונה, והעובד עם כל המפתחות לא היה. כשהיתה אזעקה, הכל היה נעול. לא ידעתי לאן לברוח, איפה להתחבא. בסוף שכבתי על הרצפה".

טוב, אי אפשר לחיות ככה לאורך זמן.

"אני יוסי בובליל, ואני יכול להגיד לך 'צריך למחוק את עזה', אבל זה לא יכול להיות. במציאות לא כולם מחבלים. יש שם חפים מפשע, יש שם רעבים ללחם. מי שמגיע לו, צריך לפגוע בו. אני מאמין במשפט 'הקם להורגך השכם להורגו', וככה אנחנו נמשיך לשחק בנדנדה. היום לי יכאב, מחר לך יכאב. ואני בעד שקט. תנו לחיות - ותחיו".

עוד בוואלה!

כיצד מתמודדים עם אסתמה?

בשיתוף zap doctors
אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"יש אדם שלא רוצה שלום? רק אינטרסנט. יוסי בובליל(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אתה מאמין בשלום?

"יש אדם שלא רוצה שלום? רק אינטרסנט. יש לי ילדים, יש לי נכדות. אני פשוט לא רוצה שכל פעם יאיימו עלינו, לא מוכן לזה. מדאיג אותי זה שיום אחד זה יגיע אלי הביתה".

גיבור מקומי

כן, הוא נשמע כמו פוליטיקאי אמיתי. לא, זאת לא בדיחה, ולא משימה סודית שהגה "האח הגדול". יוסי בובליל (59) מצטרף למירוץ אחר כיסא במשכן הכנסת, והוא מצפה מכם שתזכרו לו חסד נעורים וצחוקים, ותשימו בקלפי את הפתק שישגר אותו לשם, הפתק של מפלגת כלכלה. לפני ארבע שנים שהה בובליל 107 ימים בבית האח הגדול. ב?16 בדצמבר 2008, כשיצא מהווילה, כמפסיד הגדול הראשון בריאליטי ישראלי, לא היה אדם במדינה שלא ידע מי הוא. למתקפת הפרסום חסרת הגבולות שחיכתה לו בחוץ קדמה רק התנפלות תקשורתית אחת, זאת על נינט, שנים אחדות לפני כן.

את מפלגת כלכלה הקימו לפני כשנה האחים דני ובני גולדשטיין, הממוקמים, למרבה הנוחות, במקומות 1 ו?2 במפלגה. החזון שלהם, כמו המבטא, אמריקני, אבל חרף המראה האמריקני, הם ילידי אשקלון. ישראלים חובשי כיפות, "דתיים לייט", כהגדרתם, שהיגרו לארה"ב, התעשרו מעסקי נדל"ן ושבו לישראל. בשנה האחרונה הם מרכזים את כל מאמציהם במטרה להגיע לכנסת ישראל ולהבטיח לכל אזרח חיים נסיכותיים. במזרח התיכון, האופטימיות הקוסמית שלהם נתפסת כמעט מגוחכת.

איך מגשימים את החלום האמריקני? על פי מפלגת כלכלה, כדי שכולנו נוכל לפתוח את הבוקר בחיוך מלא סיפוק, כל שעלינו לעשות הוא לאמץ כמה עקרונות מכלכלת האם. למשל, לעבור ממשכורת חודשית למשכורת שבועית, עניין שיקל לארגן את התקציב המשפחתי, וגם, לטענתם, ייטיב עם הממשלה. בנוסף דוגלת המפלגה בעזרה לעסקים קטנים (למשל זיכוי מיידי על המע"מ), וביוזמה לפישוט תהליכי הביורוקרטיה: תעודת זהות עם אי?מייל דיגיטלי. כל אחת מהצעותיהם זוכה בפיהם לכינוי "רעיון גאוני", ומקבלת את החותם "הוכח בארה"ב".

את החיבור לבובליל הגתה נעמה גליק, אשתו של דובר המפלגה וצופה נאמנה של "האח הגדול". "משה גליק הרים לי טלפון, ואמר שהם מחפשים מועמדים אטרקטיביים. אמר לי תבוא, תהיה מספר 5. אמרתי, אני לא מבקש מקום, רק תשימו ידיעה קטנה בעיתון, ואחר כך נדבר. עשיתי כזה רעש בפחות משבוע, כולם נכנסו לאטרף. אין תחנת טלוויזיה או עיתון שלא התקשרו, אין רדיו שלא פנה אלי, ועכשיו אני מספר 3, וגם זה לא סופי", מספר בובליל בגאווה של מי שהראה לפוליטיקאים מאיפה מתחילה התהילה.

מאז הודעת ההצטרפות שלו למפלגה, הוא הוצף בטלפונים, כמו בימים הטובים. התקשורת חיזרה אחריו באינטנסיביות של כדורגלן אחרי מלכת יופי חדשה, וגם האשקלונים לא נותרו אדישים לגיבור המקומי. אז מה אם הם לא שמעו מעולם על מפלגת כלכלה.

בובליל מתכנן להיות הפתעת הבחירות. הוא מאמין שיוכל לתרגם למנדטים לפחות חלק מ?700 אלף הסמסים שקיבל בתוכנית. "אם אנשים זוכרים אותך זה אומר שהשארת חותם", הוא אומר. "כשאדם מתרגל לפרסום זה נראה לו קלאסי וקל. כשאני עומד מול מצלמת טלוויזיה אני לא מתרגש, אני זורם עם זה, שולף. המוח שלי חושב נכון יותר מול המצלמה".

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
"לא מתרגש מול מצלמות". יוסי בובליל(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

אני לא יודעת איך להגיד לך את זה, אבל אתה בטח יודע בעצמך, מפלגות כאלה לא מקבלות יותר מדי קולות בבחירות.
"תקשיבי. אם אני אהיה במקום שני, מיליון אחוז שאנחנו נכנסים. אני אפגש עם אנשים, אסע לערים ואעשה רעש. יש מפגשים מתוכננים עם כל מיני גורמים. המון אנשים אוהבים אותי, אנשים שעובדים עם הרגש, והם יביאו אותי לכנסת. אם זה לא ילך בסוף עם מפלגת כלכלה, אז אולי במפלגה אחרת. פניות לא חסרות".

מתי התבשלה אצלך ההחלטה להצטרף לפוליטיקה?

"בקודקוד של המוח זה התבשל מאז הפרסום שלי. שבוע אחרי שיצאתי מבית 'האח' היתה פנייה של מפלגה לא מוכרת, לא זוכר איך קראו להם. הם לא עברו את אחוז החסימה. הם רצו להציב אותי מקום ראשון. עם העוצמה של מה שהיה סביבי אז זה היה הגיוני, אבל לא רציתי מפלגה. אמרתי להם שאני לא מוכן, ניסו עוד לשכנע אותי, אבל לא הסכמתי".

ולמה עכשיו כן?

"אני רואה כבר שנתיים שאנשים לא יכולים ללכת זקוף", בובליל מתחיל לחמם את עצמו. "אני מסתובב, שומע, רואה טלוויזיה. אנשים, קשה להם. ופוליטיקה זה מעניין אותי, אני אוהב להיות בתוך זה. כל נושא כלכלי הוא כאוב. כמעט שנתיים עברו מאז המחאה החברתית, מה קיבלנו מאז? רק חיצים. תק, תק, תק. חשבנו שיהיו הנחות, הוזלת מחירים, אבל איפה. מחיר המים קפץ כאילו אנחנו שותים מהברז קולה. המחירים רק עולים ועולים, והמשכורת עולה בצורה כזאת? לא!".

החימום עבד. בובליל נראה כעוס, זועף ומאוכזב.

איך אשתך הגיבה לרעיון שתתמודד? בזמנו לא היה לה קל עם הפרסום.

"כשבן אדם מקבל בפעם הראשונה בום של תקשורת זה קשה, אבל עם הזמן אתה לומד ויודע גם להתחמק וגם להגיב. בלי ורד לא הייתי רץ. איך אתה יכול להיות בפוליטיקה בלי אישה שמסכימה?!"

אז מה העם צריך? מה אתה מציע?

"קודם כל ביטחון כלכלי. בלי ביטחון כלכלי אין ביטחון מדיני. קודם כל תן לחיות. הלחם, הלחם, הלחם - תרשמי ששבע פעמים אמרתי לחם - אנשים צריכים לדעת שהלחם בטוח יגיע אליהם לפה. אחרי זה מתחיל הביטחון וכל זה. אדם רעב לא יכול ללכת לקרב".

הפוליטיקאי שהצחיק אותי

יוסי בובליל הוא תופעה. חתול רחוב שאפתן, צ'ארמר עממי, לעיתים ליצן דעתן הזקוק לתשומת לב תמידית. סלב כבוי שנדלק ברגע שהמצלמה פועלת. קל לקטלג אותו, קל לטעות בו.

תקציר העונות הקודמות: הוא בן בכור להורים טריפוליטאים שעלו לישראל בשנת 1950 ("אני חושב") והקימו משפחה בת שבעה ילדים. הם התיישבו בתחילה בנתניה, ואז נדדו לאשקלון. ההורים כבר נפטרו, אבל יוסי ורוב אחיו נותרו בעיר.

כשפוגשים אותו מגלים גבר נמוך קומה ("אני 1.66. בעצם, אף פעם לא נמדדתי"), אשקלוני בנשמה, איש עבודה. במקצועו הוא קבלן בניין, אבל מי בכלל זוכר. שערו, פעם סמל מסחרי שחור, הפך לכסוף ("כבר חצי שנה שלא צבעתי"). הוא לובש מכנסי ג'ינס כחולים מגוהצים למשעי וחולצה שחורה של מותג ידוע, נעליו מבריקות, וניכר שהוא אוהב את עצמו. הוא עממי אבל לא טיפש, קליל אבל לוקח את עצמו בשיא הרצינות, כריזמטי אבל לא יכול לנפק נאום סוחף, מדבר בגובה העיניים - אבל לא מסוגל לשכנע אותך שיש לו תשובות. רבים בישראל יקראו לזה - ניחשתם - פוליטיקאי.

את ורד, היום בת 50, ראה לראשונה בחוף אשקלון, כשהיה בן 20 והיא בת 11. "בשנים שאחרי זה היו לי חברות, אבל ידעתי שהיא תהיה שלי. כשהיא הייתה בת 16 התחלנו לצאת. החלטתי שאני אגדל אותה. כשנכנסתי לבית שלה בפעם הראשונה, הייתי רציני. "יש לי אישה מספר 1. מה זה אישה? היא תומכת בך, ואתה תומך בה. היא מבינה אותך, ואתה מבין אותה. לאורך זמן, אני לא חושב שטעיתי בבחירה שלי".

שלושה ילדים נולדו להם - ציון, עינב ואביתר. האמצעית היא המצליחה והמפורסמת מבין האחים, נשואה ואם לשתיים, בעלת שתי חנויות לבגדי ילדים ממותגים. בובליל מאמין שילדיו לא יעזבו את אשקלון בעד שום הון שבעולם. "נראה לך שיזוזו? כאן זה הבית, ואנחנו הורים חמים, עוזרים ודואגים. עינב גם מאוד קשורה לאמא שלה. יש להן קשר טלפתי, לפעמים הן מכינות את אותו אוכל, בלי לתאם".

מאז "האח הגדול" הספיק בובליל לככב בסדרת טלוויזיה עם בתו ("הבובלילים"), ללמוד משחק, להופיע בהצגה "השיפוצניק שהצחיק אותי" (שעלתה 29 פעמים בדיוק) ולהפציע בקמפיין עבור חברה לווילונות לצד פליטי ריאליטי נוספים, בהם משה דן ולאון שניידרובסקי.

"זה לא דברים שנתנו פרנסה שאפשר להחזיק ממנה בית, זה דברים שהנשמה אוהבת", אומר האיש שמכיר את רמת החייל לא פחות טוב מאשר את חוף אשקלון. "אדם כמוני, השואו?ביז היה בתוכי. כשאני מנסה לנתח מה שעבר עלי, אני מבין שזה היה טמון בי כל הזמן. אתה חי את החיים שלך, יש ילדים קטנים ועבודה, אבל כשאתה יושב עם אנשים אתה מרגיש שהם נהנים ממך, צוחקים... אנשים תמיד רצו להיות סביבי. אם אני בבית קפה אני יכול לשבת בכל שולחן, תמיד יישבו לידי, ואם אני קם - הרבה יגידו לי להתראות. כולם חברים שלי, ככה אני מרגיש".

וחבר קרוב יש?

"כבר המון שנים שאין. ככה אין לי התחייבויות של דבק עם חבר. אני לא מחויב לאף אחד". 


"אני עשיתי את 'האח הגדול'"

עד שימצא 119 חברים חדשים, בובליל חי על תהילת העבר. הוא מתרפק על זיכרונות "האח הגדול" כגור חתולים שמצא כרבולית. "כשאמרו לקופרמן (מפיק "האח הגדול"; ש"ז) 'בוא תראה את אבא של עינב', הוא אמר: 'אי אפשר, אנחנו כבר סגורים'. אבל ברגע שהוא ראה אותי, הוא הבין. הוא אמר, 'הטלוויזיה תאהב אותו'. אחרים עשו אודישנים חצי שנה, אני באתי ברגע האחרון. היום כולם יודעים - מי הצמיח את 'האח הגדול' אם לא יוסי בובליל?"

טוב, בוא לא נגזים.

"הם עשו אותי אבל גם אני עשיתי אותם. זה יד רוחצת יד. אולי הם לא יודו בזה, אבל הם יודעים בתוך תוכם. קרה פה דבר שהם לא חשבו עליו: הגעתי בפוקס ונתתי לכל הצופים בארץ לדעת מה זה 'האח הגדול'. המון אנשים אומרים לי שהם בכלל לא היו רואים את הסידרה אם לא הייתי שם".

שמרת על קשר עם מישהו מהדיירים בבית האח?

"כל אחד המשיך בחייו, לא עניין אותי לדבר עם אנשים. אבל אין לנו ריב עם אף אחד. זה לא היה אישי נגד שפרה אף פעם. כשנפגשו באיזה טקס טלוויזיה אמרתי לה שלום. אני מאמין שמי שזוכה מגיע לו".

מוזר, חשבתי שאתה עדיין רוצה לבדוק את כשרות הזכייה שלה.

"הבנקים של ההימורים ראו שאני חזק, ההימור עלי היה 1:5, והם הבינו שאם יוסי יזכה הם יצטרכו לשלם, וזה ממידע אמיתי מה שאני אומר. הם אמרו לי, 'יוסי, אוהבים אותך אבל זאת עבודה', ושמו 500 אלף שקל כדי שאני אפסיד, כי אם הייתי מנצח הם היו מפסידים 4-3 מיליונים. נאמר לי גם מהמון אנשים שכל מי שניסה לסמס לי בחצי השעה האחרונה, אחרי 11 בלילה, שמע תפוס. לא יכלו לסמס לי. אז אני לא רואה את זה כתחרות".

אתה עדיין נשמע כועס.

"כעסתי שלא שמרו עלינו, שנתנו לשלוח סמסים חופשי. אני עדיין לא רגוע, אבל אין לי זמן להתעסק בזה. עד היום אני מקבל טלפונים מכל הארץ מאנשים שאומרים לי, 'אנחנו אוהבים אותך, הגיע לך לנצח', ושומע את זה הרבה ברחוב. אמרתי לך, זו היתה העונה הראשונה, והם לא ידעו מה הולך ליפול עליהם. עובדה שמאז הם שינו את צורת ההצבעה. הם לא חשבו שהמהמרים ינצלו את המשחק הזה. ברגע שיש מתח, קל וחומר שיש תחרות כזאת, שהיתה בעונה שלנו, אשכנזים מול מזרחים, הסירים היו רותחים, והם ידעו שאפשר לקחת פה כסף מאנשים".

מקשת והפקת "האח הגדול" נמסר בתגובה: "טענותיו של מר בובליל נבדקו ונמצאו חסרות בסיס. קשת הציגה בפני מר בובליל, לבקשתו, את רצף ההצבעות, המוכיח באופן חד?משמעי את עקביותן ותקינותן. צר לנו שאף על פי שנוכח בתוצאות האמת, בוחר בובליל לטעון טענות שווא".
חרף היחסים המתוחים עם חברת ההפקות, שהפכה אותו (או הוא אותה, תלוי איך מסתכלים על זה) למותג, בובליל ממשיך לעקוב אחרי התוכנית בדריכות. "לא פיספסתי אף תוכנית של 'האח הגדול'. אני מרגיש את הדיירים. תשימי לב - תמיד מי שזכה, היה לו סיפור, היה גירוי. למשל קותי, היה בחור אחד שפגע בו והיתה יאנה שעזרה לו. היא יצרה את כל האקשן סביבו, את המתיחות המינית. בגדול, הוא שכב הרבה במיטה".

שקלת ללכת שוב לריאליטי?

"רציתי ללכת עם אשתי ל'המירוץ למיליון' אבל היא לא רצתה. אחר כך חשבתי ללכת עם חבר, נהג מונית. הוא היה אמור ללכת עם מישהו אחר, אבל בסוף זה לא הסתדר לו והוא אמר לי שזה נגמר מבחינתו".

בובליל ב"המירוץ למיליון"? איך היית עומד במשימות?

"הייתי עושה את המשימות, אין לי בעיה. איפה שתשימי אותי, אני נלחם. יש לי כוח סבל, אני יכול לסבול כשאני יודע שזה משהו זמני. אני לא יכול לסבול כאב לאורך זמן".

קראתי ששחית עם כרישים באילת.

"מתתי מפחד. המדריך אמר לי, 'זה כלום, אל תפחד', אבל כשהכריש עבר מתחת לרגליים שלי זה היה מפחיד מאוד. לא יכולתי לנשום מרוב פחד. בהשוואה לזה, הכנסת זה קרפיונים. אני עושה מהם גפילטע פיש".

הפרידמנים כבר לא איום

האני מאמין שלו חושף אדם חברתי, מחושב כלכלית, מודאג מהעתיד לא פחות מהנמסיס שלו, יאיר לפיד. הוא לא עידכן את יו"ר המפלגה שלו בעמדותיו, אבל במפלגת כלכלה לא מודאגים. כל עוד בובליל חורז ומשבץ את דבריו במטאפורות חינניות שמביאות צוותי טלוויזיה, הוא יכול לירות חופשי.
בשטף הדיבור הבלתי פוסק משבץ בובליל מסרים מדויקים, כנים, מפתיעים. "כדי לעזור לבני אדם צריך להיות בני אדם", הוא מחבר סלוגן בו ברגע. האיש הוא ריכוז של מטבעות לשון, סיסמאות, שפת רחוב, חריזה. לפעמים לא ברור למה הוא מתכוון. כנות ועילגות, מגלומניה ואהבת אדם מעורבבות זו בזו ונורות מפיו בשטף חסר מעצורים. הוא ניחן ביכולת לדבר עם כל אחד בשפה שלו - של בובליל.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה!
מבטיח לעשות שמח בכנסת. בובליל ויו"ר מפלגת כלכלה, דניאל גולדשטיין(צילום: מערכת וואלה!, צילום מסך)

על השאלה למי הצביע בעבר הוא מסרב להשיב. מצד שני, כשזה מגיע למתמודדים בסיבוב הנוכחי, הוא חד?משמעי. "אם אני מדבר על הראש, לא על הזנבות, אני לא רואה מי יכול להחליף את ביבי. אני לא מאמין שלאולמרט נשאר הכוח שהיה לו. אז מי? שלי יחימוביץ'? או יאיר לפיד שרק הגיע, כבר יהיה ראש ממשלה? קודם כל תשתפשף. מה, אני יכול לקחת פועל שלי ולתת לו להיות מנהל פרויקט? אין לנו זמן ללמד מנהיגים, אנחנו לא מדינה שיכולה לתת להם ללמוד ולטעות".

מה אתה חושב על הכנסת?

"גן ילדים. אנשים שמנסים להתייפייף על המסך. הם חושבים שהם מדברים למטומטמים. האזרח הקטן לא יכול להגיב, והם פשוט עובדים עלינו בעיניים. מדברים ומדברים, ובינתיים השיירה עוברת עוד פעם ועוד פעם... אני רוצה להסתכל לאנשים בעיניים ולתת להם תקווה. אני אעשה את זה". ואז נפלט לו חרוז, "אני לא אוותר עד שאתפטר", והוא גאה כילד ששרך שרוכים לראשונה בחייו, ומחליט להמשיך ולירות. "אני לא אתן להם צ'אנס, אני לא ארים ידיים. ברגע שאני מחליט, אני יכול ללכת ראש בראש עד שאני מוציא לפועל את מה שיש לי. אני מקווה שכל חבר כנסת יוציא חצי מהאג'נדה שלו לפועל, כי מה קורה עכשיו? כולם עולים לכנסת ולא עושים כלום".

נשמע שאתה מגיע עם תוכנית.

"חכי, הרייטינג של ערוץ הכנסת יפרח. הם יחכו לראות מתי יוסי מדבר, ומי שלא ייתן לי לדבר - יראה רק את הגב שלי".

מה היעד הראשון שלך כחבר כנסת?

"אני רוצה לתפוס קו אחד, ואם אני אצליח - דיינו. אני רוצה שהממשלה תפשיר שטחים. יש אלפי דונמים של המדינה, מעפולה ועד אילת. אם היו מפשירים את הקרקעות ובונים דירות, אפילו עושים בארטרים עם קבלנים ונותנים לאנשים לחיות שם בשכירות של עד 1,800 שקל בחודש, אנשים היו מתחילים ללכת פה זקוף. 1,800 זה כפולה של ח"י - ואני רוצה שאנשים יתחילו לחיות פה. מי שיש לו בית, טוב לו בחיים. גם אם תאכל לחם ובצל - לא נורא, זה טוב לקיבה. אבל אם אין לך בית, אתה רועד. היום רואים את זה שחור על גבי לבן - אנשים לוקחים משכנתאות, מביאים תלושי משכורת מזויפים, ואז מה קורה? חודש ראשון - בסדר, חודש שני - בסדר, חודש שלישי הם כבר לא יכולים לעמוד בזה, הדברים מתגלגלים למקומות כואבים... וזה אנשים שעובדים, גם הגבר וגם האישה, לא אנשים שמסתובבים ברחוב".

בובליל גם כועס מאוד על הביטוח הלאומי. "יש להם בקופה כסף כמו חול - אבל הם לא נותנים לאכול", הוא חורז בהנאה. "אם אתה חייב להם, אתה מעוקל ולא יכול לזוז סנטימטר, אבל לקבל מהם כסף זה שבעה מדורי גיהינום. אם אהיה בכנסת אלחץ על רפורמה כזאת חדה, שיחתכו אותה בסכין יפנית.

"אני מרגיש את זה על אנשים. עוד ועדה, ועוד ועדה, ועוד ועדה... והבן אדם, אין לו מה לאכול. הוא לוקח כסף בשוק השחור, מסתבך, ובסוף נותנים לו את הכסף מהביטוח הלאומי אבל זה לוקח זמן, והוא כבר הסתבך. זה כואב לי, ואני רוצה שזה ישתנה, ואפשר לשנות את זה. זאת קופה של המדינה, לא חייבים להיות שם רובוטים".

הז'רגון שלו, הכולל בין היתר את "הפרידמנים" המפורסמים, עדיין חי ובועט אצל רבים. "משתמשים במילים שלי, ועוד איך משתמשים. ומקשרים אותן לכל מיני דברים, לא רק ל'האח הגדול'".

השסע העדתי עוד קיים?

"בשוליים. הגב של המזרחים התחיל להתיישר. יש ח"כים מזרחים, יש כוכבים מזרחים בכל המפלגות. אם אתה טוב, אתה תגיע, ואם לפיד לא יהיה טוב זה לא יעזור לו, גם הפרידמנים יורידו אותו. כל בן אדם שרוצה להיות מנהיג צריך להוכיח את עצמו. אם הוא יוכיח ויהיה ראוי, הציבור לא טמבל - הוא רואה הכל. אם יגיע לו, הוא יקבל את זה. אם לא - הוא יעוף, ומחר יבוא מישהו חדש".

אחרי שייגמר הסיבוב הנוכחי בעזה, יחזרו לאיים עלינו עם הפצצה של אחמדינג'אד?

"אני לא מאמין בפצצה האיראנית. מפילים עלינו את הפצצה הזו כל פעם, וזאת הופכת להיות פצצה נפשית. את זוכרת את הסיפור על סדאם חוסיין? הפחידו אותנו כמה חודשים, והנה, אנחנו פה. את חושבת שהנשיא של איראן פנאט? עובדים עלינו פה, ככה מעסיקים אותנו בנושא הזה, ובינתיים מעלים מחירים".

אנה ארונוב סירבה להצטרף

במפלגת כלכלה שמחו על ההחתמה של בובליל ומייד החליטו לנצל את המומנטום. פניות נעשו לעדי אשכנזי, לדנה אינטרנשיונל, לאנה ארונוב ואפילו לשפרה קורנפלד. נכון לעכשיו, כולן סירבו. מפורסמים נוספים עלו על הכוונת של האחים גולדשטיין, אבל המבצע בדרום עיכב את הפניות.

בינתיים הם מסתפקים בבובליל, ומשווים אותו לכוכב טלוויזיה אחר שחצה את הקווים, יאיר לפיד. שניהם רואים את עצמם כאנשי משפחה מסורים, מנהיגים עממיים, שמדברים לאזרחים בגובה העיניים, מחוברים למצוקת העם ומבינים את הישראלי המצוי, זה ששונא יותר מהכל להרגיש פראייר.

"יאיר לפיד הודיע שהוא רץ וכבר צ'יק צ'ק סקרים, וכבר יש לו 15 מנדטים, ואני לא???" מתרעם בובליל. "בשביל להיכנס לכנסת לא צריך קורס, אתה צריך אנשים שיתמכו בך. כדי לעזור לאנשים אתה צריך להיות בן אדם, זה הכל. ברגע שאתה לא מבין אנשים ולא מריח אותם, אתה מאבד אותם. מי שיושב בחדר ממוזג ורק מריח מהחלון, קשה לו לקרוא את האנשים. לפיד לא הסתובב. אין שם חום אנושי. אנחנו גדלנו מתוך תוכו של האדם הסובל, הכואב, זה שקשה לו ושצריך עזרה".

במפגשים שלו עם האשקלונים קיבל בובליל פידבקים שגרמו לו לחוש שצדק בהחלטה להצטרף לפוליטיקה. "המנהיג שלנו יקום מהעם", אמר לו צעיר מקומי ברחוב, "אל תחשוש, אנחנו איתך".
"הוא צימרר אותי", מודה בובליל. "אני מנסה לעבוד סביב הרגש. אנשים אהבו את הדמות שלי, זה שלא קיבלתי את הפרס כאב להם, וזה נשאר לאנשים בבפנוכו שלהם. אני מדבר עכשיו לעם, ויכול להיות שהרגשות שלהם יתעוררו והם ירגישו מחוברים גם לדעות שלי".

כפוליטיקאי, בובליל יצטרך להתמודד גם עם שאלות פחות נעימות. למשל הפרשיות המפוקפקות ששמה של משפחתו נקשר בהן. מפרשת החשבוניות הפיקטיביות הוא יצא מחוזק ("מישהו פיברק את החשבוניות שלי"), אבל ההרשעה של בנו אביתר בגניבת נשק מצה"ל והעונש הכבד שקיבל - שלוש שנות מאסר - מדירים שינה מעיניו ("זה עינוי נפש שנמשך כבר שש שנים"). אביתר החל לרצות את עונשו לפני ארבעה חודשים. בובליל והמשפחה ממשיכים לתמוך בו ולקוות שערעורם יתקבל.

קשה לך עם כל מה שכותבים עליך?

"תראי, לפעמים אנשים כותבים עליך כדי שלא ישעמם להם. אבל אני מתמקד ביוסי בובליל. אני רוצה שיסתכלו על הבן אדם עצמו, ושלא ישייכו אותי לכל מיני דברים שלא קשורים בי".

מה עם הדורבן? לא אמרת עליו מילה. יום שלם ואף חרוז על הדורבן? איך זה ייתכן?

"אני מנסה לעזוב את זה, שייקחו אותי ברצינות. מנסה כמה שאני יכול להיות רציני, לא להיות המצחיק. מזיז את זה הצידה, פחות מחפש משחקי מילים וחרוזים. אבל אני מבטיח לא לוותר על זה ולעשות שמח לכולם בכנסת. אני אתן להם לצחוק, אבל הם יבינו שוואלה, הוא גם מדבר לעניין".

בובליל לא פורץ למרחב האינטימי של הזולת, לא כופה את עצמו על אחרים, אבל מתנפל על כל פירור של תשומת לב הנזרק לעברו, כמו חיה הניזונה מאהבת הקהל. הוא רוצה להיות בכנסת בכל ליבו. מצד שני, יש סיכוי לא רע שהוא ישקול להחליף את השליחות הציבורית בתוכנית יומית בערוץ 24, אם רק יגיע הטלפון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully