כל מהלך מלחמתי נמדד במבחן התוצאה. שאלת סיומה של הלחימה נבחנת עוד בשלבי התכנון המוקדם שלה. סיומה של לחימה מושפע מגורמים שונים, ובהם חוסנה הלאומי של המדינה, ובכלל זה חוסנו והגנתו של העורף; חוסנו ויכולותיו של האויב; תקשורת ודעת קהל מקומית ועולמית; וגורמים אזוריים וגלובליים.
הדרג המדיני בישראל, בראשותו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, קבע יעדים רציונליים וברי מימוש למבצע המוצדק "עמוד ענן": א. חיזוק ההרתעה. ב. פגיעה קשה במערך הרקטות ברצועת עזה. ג. פגיעה כואבת בחמאס ובארגוני הטרור. ד. צמצום הפגיעה בעורף האזרחי.
ניתן להניח כי קביעת יעדים אלה בלחימה א-סימטרית, היא תוצר של לקחי העבר הקרוב והרחוק.
"עמוד ענן" - כל החדשות, התמונות והפרשנויות בוואלה! חדשות
מוקדם מדי לנתח את תהליך קבלת ההחלטות בישראל בנושא סיום המבצע, אך עם זאת, ניתן לקבוע כי למבצע צבאי או למלחמה ייתכנו מספר אפשרויות של סיום, במידור הצבאי ובמישור המדיני-אסטרטגי. בעוד שהסיום הצבאי יכול להיות חד צדדי, בהסכמה או בכפייה, והוא נמדד לטווח הקצר - הרי שהסיום המדיני-אסטרטגי נמדד לטווח הארוך, ומתייחס ליצירת הסדרים חלקיים או מלאים בין הצדדים.
בין ניצחון להכרעה
הסיום הצבאי ממוקם על פני רצף שבין ניצחון ברור מצד אחד לבין הפסד מוחלט וכניעה ללא תנאי מצד שני. בלוחמה המודרנית, קשה למצוא מצבים דיכוטומיים מסוג זה. עם זאת, קיימים מצבי ביניים הנשענים על נצחונות חלקיים והפסדים חלקיים, שלעתים יוצרים מצבים של תיקו. במסגרת זאת, נודעת חשיבות מיוחדת לשני מושגים: ניצחון, והכרעה.
ניצחון משמעותו מימוש היעדים במחיר נמוך. בניצחון משולבים מדדים פסיכולוגיים ופיזיים. בהיבט הפסיכולוגי, שני הצדדים יכולים לטעון לניצחון צבאי כמו פגיעה בשגרת החיים של היריב והגברת החרדה אצלו. ניצחון בהיבט הפיזי הוא ברור יותר, נשען על הוכחות בשדה הקרב לרבות שחיקת כושרו הצבאי ותשתיות היריב. הכרעה מוגדרת כשלילת רצונו של היריב להמשיך בלחימה, אף שנותרה אצלו יכולת צבאית.
מבחינה צבאית, הסיכויים של מדינה להכריע ארגון טרור קלושים עד אפסיים. גם מעצמות גדולות לא הצליחו בכך, כמו ארה"ב בעיראק ובאפגניסטאן או רוסיה בצ'צ'ניה. גם במבצע הנוכחי בעזה אין לצפות להכרעת החמאס, ובמקרה הטוב התוצאה הצבאית תהיה בין ניצחון ברור לניצחון חלקי שנכפה על ישראל. זאת ועוד, ככל שגוברות הציפיות של האוכלוסייה בישראל לניצחון מוחץ מול הארגון הקטן והחלש יחסית, כך תהיה תודעת הניצחון שיושג בפועל בלתי מספקת בעיניה.
כך תושג ההרתעה
קצב השגתם של ההישגים הצבאיים הינו קריטי להתנעת הסיום המדיני-אסטרטגי ולשימור ההרתעה אליה שואפת מדינת ישראל. כדי להגיע לשום, ניתן להציע מהלך בשלושה שלבים.
בשלב הראשון, עם תום המבצע הצבאי, על מדינת ישראל ליצור הרתעה אמינה, שתשכנע את ארגוני הטרור בעזה לחדול מכל פעולת טרור כנגד ישראל. לשם כך יש צורך בערבויות בינלאומיות ממשיות, ובכלל זה הצבת כוח רב-לאומי בגבול עזה-מצרים, למניעת החדרת אמצעי לחימה מעל הקרקע ומתחתיה.
בשלב השני, לאחר עמידת מוכחת של ארגוני הטרור ברצועה בתנאים אלה למשך תקופה של שנה לפחות, יתוספו מנופי סיוע כלכליים בינלאומיים משמעותיים.
בשלב השלישי, אם יוותרו ארגוני הטרור ובראשם החמאס על רצונם להשמיד את מדינת ישראל ולהכיר בה כמדינה יהודית, ניתן להתקדם אל המהלכים המדיניים בשילוב הרשות הפלסטינית.
לתוצאות אלה יש השלכות אסטרטגיות כבדות משקל על מהלכים עתידיים של מדינות וארגונים במזרח התיכון, ובכללם חיזבאללה, אירן, סוריה ומצרים. מוכרת האמירה לפיה "כשיש התקף לב שוכחים מכאב הראש". השגת היעדים שצוינו לעיל מול החמאס, שהינו בחזקת "כאב ראש", עלולים לא להתממש עוד בשלב הראשוני, לנוכח מעורבות אלימה של הגורמים הללו, ובראשם אירן גרעינית, שהיא כבר בחזקת "התקף לב".
הכותב, ד"ר שמואל צבאג, הוא ראש תחום מדעי המדינה במכללה האקדמית אשקלון ומומחה להרתעה גרעינית וסיום מלחמות