לראות טולויזיה בלי הגבלה? לשלוח את הילד לגן? מצב החירום נמשך והורים רבים מוצאים עצמם מתמודדים עם מצבים והתנהגויות חדשות מול ילדיהם. רבים כבר מדקלמים את הוראות פיקוד העורף בעת השמע אזעקה, אך באשר להתמודדות היומיומית עם הילדים נותרו שאלות רבות. היום (שני) מפרסם פיקוד העורף המלצות להורים, שאולי יסייעו מעט בימים המתוחים.
"לאורך השנים למדנו על בשרנו שתגובת ההורה מול הילד חשובה מאוד ויש לה השפעה גדולה על הילד" מסבירה דליה יוסף, מנחה ויועצת טראומה, חרום וחוסן, שהקימה וניהלה את מרכז החוסן בשדרות. "ברגע שילד מרגיש מוגן עם ההורה הוא יעבור את כל התהליך כשברגע של אזעקה הוא מביט על ההורה, וכך גם אם יש נפילות ואם הורה מבין זאת ומתנהג בהתאם, הדבר משפיע לטובה על הילד".
בימים האחרונים נחשפה אוכלוסייה גדולה במרכז הארץ למציאות אותה חווים אזרחי הדרום מזה שנים. על פי המלצתה של יוסף יש להמשיך בשגרה ככל שהמצב מאפשר, בכפוף להוראות פיקוד העורף. "מניסיון של השנים אחרונות בתקופות המוגדרות כשגרת חירום אבל לא מצב מיוחד בעורף, ההמלצה הכוללת היא להמשיך בשגרה כי המסגרת בה הילד נמצא היא הכי בריאה והכי נכונה לו. יש אימהות שהמשימה קשה מנשוא עבורן ורוצות את הילד איתן כי רמת החרדה שלהן גבוהה והן מעבירות אותה לילד. אז אולי עדיף שהילד יהיה איתה ומוגן, אך כל עוד פיקוד עורף מנחה כי מתקיימת שגרה ומסגרות חינוכיות פועלות, ההמלצה היא לשלב את הילדים. גם בשדרות היו תקופות שבתי הספר פעלו והורים שלחו את הילדים כי הדבר מהווה שגרה, גבולות ושומר על שפיות בנוסף להיותו עוגן המאפשר להורים להמשיך בחיים ללכת לעבודה ולחיות, עוגן שמחזיק את המערכת כולה".
"יש לפנות מיד לטיפול מקצועי"
מספר נקודות אצל ילדים מצריכות התייחסות. "בקרב ילדים צעירים יש לשים לב לדפוסי משחק שמשחזרים את האירוע המפחיד שוב ושוב ולתלונות על 'חלומות רעים'. התנהגויות אלו הינן נורמליות לאחר אירוע טראומטי, ומהוות את דרכו של הילד להתמודד עם החרדה. עם זאת, במידה ואין שינוי בעוצמה ובתדירות של ההתנהגויות הללו לאחר מספר חודשים, רצוי לפנות לייעוץ מקצועי. בקרב מתבגרים יש להקפיד ולשים לב להתנהגות חריגה שאינה אופיינית להם, כמו הפרעות אכילה ושינה והפגנות כעס חריגות. יש להתייחס לסימנים אלו באופן מיידי ולפנות לטיפול מקצועי".
בשל ההיסטוריה של תושבי הדרום בהתמודדות עם מצבים מעין אלו חשוב לוודא, בנוסף למצבו של הילד, את מצב המשפחות ויכולות עמידתן במצב. "בדרום מדובר באוכלוסייה שלמה שחווה מבצע בתוך סדרה שגורם למצב לחץ מתמשך לאורך יותר מעשור. במרכז הארץ מדובר בקבוצה חדשה שנכנסת פעם ראשונה לחוויה של אזעקה, הבית שאינו מהווה מקום מוגן והורה שלא יכול להגן על הילד. מצבים אלו דומים אך מאוד שונים: כשניגשים לטפל בילדים עם היסטוריה ורקע של מצבי לחץ יש לערוך טיפול להעמיק ולוודא באיזה מצב הילד נמצא, האם טופל, האם מציג סימפטומים פוסט-טראומטיים וחשוב מאוד לבדוק מה מצב החוזק של המשפחה" מסבירה יוסף, "חשוב לוודא האם יש תמיכה משפחתית כי בשדרות ראינו מצבים רבים של משפחות שנחלשו ולא יכלו להכיל את החרדה והלחץ והיו משפחות שמראש עזבו את האזור כי ידעו שלא מסוגלות להתמודד עם החרפת המצב".
עוד מציעה יוסף לגורמים טיפוליים להעביר את הידע שנצבר בדרום לאורך השנים "חשוב לתת לאנשי מקצוע בדרום ללמד אנשי מקצוע במרכז. יש כאן ידע שנצבר לאורך השנים בתחום הטיפול בטראומה, והדבר יכול להעצים את שני הצדדים".
כיצד תתמכו בילדיכם בשעת חירום?
דוגמא אישית - הורים מהווים את המקור החשוב ביותר ליכולת ההתמודדות של ילדיהם בעת חירום כשהילד מפרש את המציאות סביבו דרך העיניים של ההורים. התגובה של ההורים מהווה דוגמא אישית להתמודדות עם המצב.
הכירו בצורך הרגשי - תנו לילדים את תשומת הלב לה הם זקוקים והכירו בצרכיהם הרגשיים. כך למשל אם הילד בוכה, הסבירו כי מדובר בהתנהגות נורמלית במציאות הקיימת.
דברו על זה - על מנת לעודד את הילד לדבר על צרכיו הרגשיים חשפו את רגשותיכם למצב.
דברו בגובה העיניים - התאימו את המידע ואת השפה ליכולת של הילד להבינה.
הגדירו תפקידים במשפחה - מומלץ לדבר עם הילד על הציפייה ממנו, סדר הפעולות שלו בזמן מצוקה, ואף להפעילו ב"משימות" שיקלו עליו את ההתמודדות.
סננו מידע - "שלטו בשלט" לא לחשוף את הילדים לתמונות ומידע מעבר לנדרש.
היו ערניים - היו ערניים לתגובות מצוקה של הילד ובמידה והמצוקה לא נפתרת אל תהססו לפנות לעזרה מקצועית.
חזקו את התא המשפחתי - יש ליצור אווירה משפחתית מחבקת ותומכת (דגש על תחושת ה"ביחד").
טפלו בעצמכם - שימו לב למצבכם הרגשי ולמידת השחיקה שלכם. אל תשכחו לטפל בעצמכם על מנת להיות עוגן יציב מול הילדים.
יומו השישי של מבצע עמוד ענן - עדכון שוטף