ישראל עדיין לא תקפה קרקעית בעזה. נשיא ארה"ב, ברק אובמה, פנה לישראל וביקש ממנה להימנע מכך כדי לאפשר למצות את המגעים הדיפלומטיים הנמצאים בעיצומם כדי להשיג רגיעה הפסקת אש מידית, או במונח החדש שמשתרש "הסדרה" לטווח ארוך.
לצד הדיווחים על ניסיונות לגבש הסכם הפסקת אש בתיווך מצרים, אישרה הממשלה בסוף השבוע להרחיב את גיוס המילואים לכ-75 אלף חיילים כדי להיערך לכניסה קרקעית לרצועת עזה. החל משעות הבוקר של אתמול החלו מפקדים ולוחמים בחטיבות השונות להיערך ולהתאמן לאחר שהרמטכ"ל, רב-אלוף בני גנץ, הטיל את משימת ההכנות לפעולה הקרקעית על חטיבות החי"ר והשריון הסדירות של צה"ל.
אך נראה כי למרות שמזג האוויר צפוי להיות נוח לכניסה קרקעית, קברניטי המדינה וראשי מערכת הביטחון יעדיפו להימנע מהאופציה הזו והמשיך במשא ומתן לגיבוש הסכם הפסקת אש כבר בימים הקרובים. מוקדם יותר היום אמרו מקורות ביטחוניים במצרים כי גורם ישראלי בכיר נחת בשדה התעופה בקהיר כדי לנסות ולהגיע להסכמה בנושא.
חשש מפני פגיעה בחפים מפשע
בראש השיקולים שעשויים להכריע את הכף בשאלת הכניסה הקרקעית עומדת הפגיעה העצומה בחיי אדם שעלולה להיות במצב כזה. מתקפה קרקעית עלולה להגדיל משמעותית את מספר הקורבנות בשני הצדדים - חיילי צה"ל מצד אחד ונפגעים מקרב האוכלוסייה האזרחית בעזה, מן הצד השני. ההתנהלות הזהירה של צה"ל עד כה מעידה על החשש בישראל מפני פגיעה בחפים מפשע. צה"ל עושה כל מאמץ כדי לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה האזרחית, גם במחיר של הימנעות מהשמדת מטרות איכות שצריך היה להשמידן.
ארגוני הטרור בעזה משגרים את הרקטות בחסות אוכלוסייה אזרחית ומתוך שטחים בנויים. בכך, הפכו חמאס ושותפיו את האזרחים בעזה ל"מגן האנושי" שלהם. זהו אחד הלקחים שהפיקו ממבצע "עופרת יצוקה" לפני ארבע שנים, אז נפגעו ב-22 ימי לחימה כ-1,400 פלסטינים. הרג של אוכלוסייה אזרחית יביא עמו לתמונות זוועה בכלי התקשורת ולהגברת הגינויים בעולם נגד ישראל, כולל מצד מדינות ידידות, מה שיוביל בסופו של דבר ללחץ בינלאומי להפסיק את המלחמה.
שנית, כניסה קרקעית תגביר את הסיכון לפגיעת חיילי צה"ל במבצע. פגיעה בלוחמים עלולה לחולל תגובת שרשרשת בלתי רצויה ולאובדן התמיכה, ולו חלקית, של הציבור בישראל במלחמה.
זאת ועוד, תקיפה קרקעית עשויה לגרום לנזק קשה עוד יותר ליחסים בין ישראל למצרים, כולל ניתוק היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות. קיים חשש גם מפגיעה דומה במרקם היחסים העדינים והשבריריים עם ירדן. במקביל, ישראל רוצה לשמור על יחסים טובים עם ארצות הברית ומדינות האיחוד האירופי המבקשות ממנה להימנע מתקיפה קרקעית ולמצות את המגעים הדיפלומטיים להשגת הפסקת אש.
כניסה קרקעית תפגע בסיכויי הליכוד לנצח בבחירות?
סיבה נוספת בגללה עשויה ישראל לסגת מהאפשרות של תקיפה קרקעית היא החשש שהתארכות המלחמה תגרום לפגיעה קשה במשק ובכלכלה. ההערכה היא כי חמשת ימי הקרבות הראשונים של מבצע "עמוד ענן" עלו למשק בנזקים ישירים (כ-50 מיליון דולרים על ירי טילי כיפת ברזל, מאות מיליוני דולרים של שעות מנוע של מטוסים, חימוש המטוסים, פגזי הטנקים, הפצצת חיל הים, עלות גיוס המילואים וכו') ועקיפים (אובדן שעות עבודה) בשווי כשני מיליארד שקלים.
כמו כן, קיים חשש שהתארכות הקרבות והסתבכותם עלולים לפגוע בסיכויים של מפלגות הקואליציה, ובראשן מפלגת הליכוד של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לנצח בבחירות.
מול הסיכויים להשגת הפסקת האש ניצבים גורמים וסיבות שמקשים על השגתה. בין היתר, שלטון חמאס בעזה מתרופף והוא מתקשה לאכוף את סמכותו על פעיליו בשטח ובעיקר בזרוע הצבאית ועל הפלגים האחרים, ובראשם הג'יהאד האיסלמי. חמאס חושש גם כי הפסקת אש תותיר אותו ללא כל הישג משמעותי בלחימה. יצר הנקמה שמוביל את הארגון מביא את מנהיגיו לרצות לגרום לכניסה קרקעית של צה"ל לעזה וכך גם לנפגעים רבים יותר בצד הישראלי.
מתי תיפול ההכרעה לכאן או לכאן? גורמים מדיניים וביטחוניים מעריכים כי מדובר במסגרת זמן של יומיים עד שלושה ימים.