וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בעור שבו הם חיים: להתלבש בלי לפגוע בבע"ח

דדי שי

21.11.2012 / 9:45

רגע לפני השופינג של החורף בדקנו עבורכם איך תוכלו להתלבש חם בלי לפגוע באף חיה. איך משיגים שמיכה שאף אווז לא נמרט למענה? ולמה כדאי להשאיר את הצמר לכבשים?

עם חילופי העונה בימים אלו וקצת לפני תחילת הקניות של בגדים חורפיים, כדאי להקדיש רגע למחשבה על התנאים בהם מוחזקים בעלי חיים בתעשיות הלבוש, ולברור יותר בקפידה את המוצרים שאנחנו בוחרים לרכוש, או לא לרכוש.

אחרי עשרות שנים של קמפיינים והפגנות של ארגוני זכויות בעלי חיים, ההתעללות העומדת מאחורי תעשיית הפרוות מוכרת וידועה כמעט לכל, וכתוצאה מכך מעטות הנשים שיסכימו ללבוש מעיל שעשוי משועל. שופינג ידידותי לבעלי חיים מתחיל בהימנעות מפרוות, אך ממש לא נגמר שם: הוא עובר דרך בחירת נעליים ותיקים שאינם עשויים מעור, סוודרים ומעילים מאקרילן או מפליס ולא מצמר, ושמיכה מסיבים סינתטיים ולא מנוצות אווזים.

מינקים מציצים מכלובם, קלינקוביצ'י, בלארוס. 22.11.2011. רויטרס
מודעות גבוהה לתעשיית הפרוות בעולם. מינקים בכלוב בחוות פרוות בבלארוס./רויטרס

במקום צמר: אקרילן או פליז

תעשיית הצמר מצטיירת כתעשייה המבוססת על יחסים של שיתוף פעולה עם הכבשים, ולרובנו נדמה כי שגוזזים לכבשים את הצמר, בעצם עוזרים להן להיפטר מעודפים מיותרים שבין כה וכה מכבידים עליהן. אבל התפיסה הזו מבוססת על התעלמות מהשאלה כיצד בכלל הגיעו הכבשים מלכתחילה למצב שבו הן סובלות מעודפי צמר.

בתעשיית הצמר משמשים זני כבשים שעברו מניפולציות גנטיות להפקת כמויות גדולות ככל הניתן של צמר. הזן הנפוץ ביותר בתעשיית הצמר, כבשי ה"מרינו", נוטות להיות פגיעות במיוחד להתקפות מצד רימות וזבובים, הנמשכים ללחות המצטברת סביב העור עתיר הקפלים והצמר שלהם. הבעיה הזו מטופלת בשיטה אכזרית המכונה "מיולסינג"– חיתוך עורן של הכבשים ללא משככי כאבים שמופעלת בעיקר באוסטרליה שאחראית ליצור של רוב הצמר העולמי. זאת לאחר שהיא הבטיחה בשנת 2010 להפסיק את השימוש בשיטה זו, וחזרה בה.

בנוסף לסבל הנגרם מ"המיולסינג", סובלות הכבשים מהגז עצמו, שפוצע את עורן. בחורף הן נותרות ללא הגנה מהקור, ובקיץ עורן החשוף נפגע מהשמש הקופחת.

גזיזת כבשים. Mark Kolbe, GettyImages
כבשים שעברו מניפולציות גנטיות להפקת כמויות גדולות של צמר. גז של כבשה/GettyImages, Mark Kolbe

מה האלטרנטיבה? קל מאוד כיום למצוא בחנויות אלטרנטיבות מוצלחות לצמר. למעשה, סביר שחלק גדול מהבגדים שאופן אינטואטיבי נראים לנו כבגדי צמר עשויים דווקא מאקרילן – "צמר סינתטי". לכן הימנעות מלבישת מוצרי צמר אינה צריכה להיות אתגר גדול. ליתר ביטחון, יש לבדוק את הרכב הבד בתווית שעל הבגד. ניתן למצוא גם סוודרים ומעילים מפליס- העשוי מסיבי פלסטיק ממוחזר, שהם רכים ונעימים, וגם מתייבשים מהר יחסית. הפליס אומנם אינו מבודד או סופג נוזלים, אך הוא מחמם מאוד וקל.

בעשור האחרון פעל ארגון זכויות בעלי החיים העולמי PETA כנגד חברות הלבשה בינ"ל שקונות את הצמר האוסטרלי. בעקבות המאבק, חברות כמו H&m השוודית, הוגו בוס, אברקרומבי וגאפ האמריקאיות התחייבו להפסיק לקנות את הצמר של כבשי המרינו האוסטרליות, כך שבקלות תוכלו למצוא מה ללבוש.

במקום עור: נעליים מבד או מחומרים מתקדמים

למרות העליה במודעותת לצער בעלי חיים, לאחרונה חזרו בגדי העור למסלולי תצוגות האופנה. אחת הסיבות לכך היא ככל הנראה מפני שעור נתפס לרוב כ"מוצר לוואי", שלא הורגים בעלי חיים במיוחד בשבילו, אלא משתמשים כבדרך אגב בחלקים של פרה שכבר נהרגה בתעשיית הבשר. אבל לתאר את העור כ"מוצר לוואי" של תעשיית הבשר זה לא יותר הגיוני מאשר לתאר, נניח, את בשר הירך של פרה כמוצר לוואי של פרה שנשחטה בשביל בשר השוק שלה. זה תיאור שמתעלם מכך שבעלי חיים לא מומתים עבור שימוש באיבר מסוים, אלא בשביל סך כל הרווחים המתקבלים ממכירת כל המוצרים שניתן להפיק מגופם. הרווחים ממכירת עור תופסים נתח משמעותי ברווחיה של תעשיית הבשר.

תעשיית העור היא גם אחת התעשיות ההרסניות ביותר מבחינה סביבתית. לא זו בלבד שגידול בקר כשלעצמו הוא האחראי המרכזי לפליטת גזי חממה ולכריתת יערות גשם , אלא גם תהליך עיבוד העור בעל מחיר סביבתי כבד, והוא מתבצע באמצעות תרכובות כרום רעילות ומסרטנות, שגורמות לזיהום הקרקע ומי התהום. העובדים בתעשיית העור נמצאים בסיכון גבוה במיוחד עקב החשיפה לחומרים רעילים. דו"ח של מכון המחקר הסביבתי Blacksmith שפורסם לאחרונה ומדרג את עשרת התעשיות המסוכנות ביותר לעובדיהן, העמיד את תעשיית העור במקום הרביעי בעולם.

המצב חמור במיוחד לנוכח העובדה שרוב תעשיית עיבוד העורות מרוכזת במדינות עולם שלישי, בהן החקיקה והאכיפה של חוקי הגנת הסביבה לוקות בחסר. חוק עבודת הנוער בישראל למשל, אוסר על העסקת קטינים בתעשיית עיבוד העורות, בשל החשיפה המרובה לחומרים מסוכנים. אך רוב העור הנמכר בחנויות מיובא ממדינות בהן העסקת קטינים בתנאים לקויים היא תופעה שכיחה.

נעליים מעור. ShutterStock
תעשיית העור היא אחת התעשיות ההרסניות ביותר מבחינה סביבתית. נעלי עור/ShutterStock

מה האלטרנטיבה? גם לעור, כמו לצמר, יש כיום אלטרנטיבות זמינות ורבות שאינן מופקות מהחי. ניתן למצוא מגפיים ונעליים חורפיות מחומרים סינטתיים בהרבה מהחנויות (ראו רשימה נרחבת באתר עמותת "אנונימוס").

טיפ קטן - בדקו את התווית: רבות מן הנעליים בחנויות נראות כעשויות מעור, אך למעשה הן עשויות מחומרים סינתטיים. במקרה של ספק, שווה לחפש את התווית המקורית באנגלית, כי לעתים היבואנים מדביקים על כל המשלוח שהזמינו את אותן המדבקות.

באתר Vegetarian Shoes מפורטת רשימה מגוונת של חומרים מתקדמים שמהן עשויות נעלי המותג – קשים ומבריקים, רכים ועדינים, ממוחזרים או מתכלים. בעבר ניתן היה להשיגן בארץ, אך ככל הידוע לנו כיום ניתן רק להזמינן באינטרנט. אולם ישנן חנויות ישראליות המתמחות בנעליים צמחוניות, כמו למשל החנות של המעצבת רוני קנטור, נעלי קטלינה, נעלי פוגו ונעלי זנדגי.

בנוסף, באתר של ארגון PETA תוכלו למצוא רשימה של חנויות בינ"ל שמוכרות פרטי לבוש שאינן מן החי, מדריכי קניה ואפילו קופונים. המעצבת סטלה מקרת'ני, הזמרת פינק והשחקן חואקין פיניקס מופיעים בסרטונים של הארגון וקוראים לכם לחפש תחליפי לבוש שאינם מן החי.

במקום נוצות: הולופייבר

מוצר נוסף המופק מבעלי חיים ומשמש לעתים בהלבשה חורפית הוא נוצות. תחקיר ששודר בערוץ הטלוויזיה השוודית TV4 ב-2009 חשף כיצד מורטים מאווזים וברווזים את הנוצות שלהם בעודם בחיים בשביל תעשיית הפוך. מכיוון שהנוצות צומחות מחדש אחרי שתולשים אותן, משתלם יותר למרוט את האווזים שוב ושוב במהלך חייהם, מאשר רק פעם אחת לאחר מותם.

מריטת עופות חיים אמנם אסורה ברוב מדינות אירופה, אך 80% משוק הנוצות העולמי מקורו בסין, מדינה בה אין שום חקיקה בנושא. המדינות האירופאיות הבודדות בהן קיימת תעשיית נוצות הן הונגריה ופולין, שהן גם המדינות הבודדות באירופה בהן מותר למרוט עופות חיים, ובאופן לא מפתיע הן גם בין המדינות היחידות באירופה שעדיין מתקיים בהן פיטום אווזים. גם השמיכות שמשווקות על ידי היצרנים הישראלים נעשות ברוב המקרים בסין ומיובאות לארץ, כך שכוח עבודה זול ללא תנאים מתערבב עם אכזריות לחיות, כולנו מפסידים.

אין תמונה. צילום מסך, מערכת וואלה
בסין מתפתחת תעשיית פיטום אווזים בנוסף לתעשיית הנוצות. פיטום אווז/מערכת וואלה, צילום מסך

מה האלטרנטיבה? גם לפוך קיימות אלטרנטיבות שלא מהחי, וניתן למצוא בקלות ברשתות המתמחות בכלי מיטה שמיכות וכריות נוחות ומחממות, שאף אווז או ברווז לא נמרט למענן. הבד החיצוני של השמיכות עשוי מכותנה או ממיקרופייבר, והמילוי מורכב מסיבים כגון הולופייבר (סיב בעל חור אחד), הולופיל (4 חורים בסיב), קוואלופיל (7 חורים בסיב) וקומפורל (סיבים כדוריים דמויי פוך). ככל שיש יותר חורים – כלומר, יותר מקום לחדירת אוויר לסיב – כך הבידוד טוב יותר והשמיכה מחממת יותר.

השמיכות הסינטתיות אומנם אינן מבודדות מקור כמו שמיכות הפוך, אך הן ניתנות לכיבוס, וזה כבר יתרון גדול. יתרון נוסף הוא מחירן הזול יחסית של השמיכות הסינטטיות, והעובדה שהן ידידותיות לאלרגיים, מכיוון שאינן עשויות מסיבים טבעיים.




דדי שי הוא פעיל בעמותת אנונימוס לזכויות בעלי-חיים. עצות נוספות לעזרה לבעלי-חיים באתר חיות.

בואו לדבר על זה בפורום בעלי חיים

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully