וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

ללכת לקלפי בלי קלון

חיים שיין

14.11.2012 / 8:01

אהוד אולמרט מתלבט כבר כמה שבועות אם להטיל קלון על החברה הישראלית. התלבטות קשה ומייסרת. כאילו לא מספיק הקלון שהוטל על מדינת ישראל כשראש הממשלה שלה הורשע בהפרת אמונים ועומד לדין בפרשת שחיתות מהגדולות שהיו בארץ הקודש. השופטים בירושלים, אולי מתוך תמימות, האמינו כי הוויתור של אולמרט לפני מתן גזר דינו על ההטבות המרובות הניתנות לראשי ממשלה לשעבר, הוא רמז על כוונתו לפרוש לאלמוניות. אין ספק כי אמונה תמימה זו של השופטים תרמה לאי הטלת הקלון עליו.

מפלגות המרכז והשמאל, נציגיהן בתקשורת, ובעיקר הח"כים הנואשים של קדימה, התעלמו במפגיע ובעזות מצח מקופת העבירות שאולמרט נושא על גבו. הם שכחו כי בהירות מוסרית היא מפתח חיוני להצלחה בבחירות. אולמרט השהה את החלטתו, בכל פעם מסיבה אחרת, שהרי אין דבר מענג יותר מחיזור פוליטיקאים המוכנים להשפיל עצמם רק כדי לזכות בנתחי שלטון.

בש"ס ההתלבטות היתה קצרה וממוקדת. אנשי הרב עובדיה שיכנעו אותו כי הצבת אריה דרעי בהנהגה תהיה תרומה גדולה מאוד לעולם התורה, שהרי טוב לי תורת פיך מאלפי זהב וכסף. הרב עובדיה עוד יופתע מגודל התרומה, שהרי במקום שיש חילול השם אין חולקים כבוד לרב. מכל מקום, עקמומיות לשם שמיים, בתנאי החיים בגלות, זכתה לעיתים ללגיטימציה בפסיקותיהם של גדולי הלכה. חבל שהלגיטימציה הזו ניתנת גם במדינת ישראל, ראשית צמיחת גאולתנו.

הגאון הרב שלמה זלמן אוירבך זצ"ל נשאל פעם כיצד לכל גדולי ישראל יש חצר, ולו אין. תשובתו היתה שגם לו יש חצר, אך לשם שינוי מסתובבים בה חתולים. חבל שרבנים גדולים משלמים מחיר על מעשי הגבאים שמסתובבים אצלם בחצר. פעם קראו לה החצר האחורית, היום היא בקידמת הבית.

בקרוב גם מתפקדי הליכוד יצטרכו להחליט על אופי רשימת המועמדים שלהם לכנסת. חשוב שהמתפקדים יזכרו כי למרות הקסם שבחלוקת ג'ובים לחברי מרכז ולמקורבים, יש בחלוקה זו פגיעה חמורה באושיות השלטון ובאמון הציבור ברשויות המדינה. רק בימים האחרונים שמעתי מועמדת לכנסת מטעם הליכוד מסבירה את ההיגיון והצדק שבתגמול חברי מפלגה באמצעות חלוקת תפקידים ממלכתיים. מועמד אחר הצטיין בכך בפועל.

הזדמנות שחוזרת רק בבחירות

פניה של מדינה כפני נבחריה. הם המראה הניצבת לפני הציבור. לצערי, השליחות הציבורית במדינת ישראל, בכנסת וברשויות המקומיות הפכה מקור של הכנסה לא מבוטלת. די להתרשם מעושרם של שרים לשעבר וח"כים בהווה, שכל ימיהם היו שכירים והפכו למיליונרים. הם בוודאי לא התעשרו ממשכורתם כחברי כנסת, ולהרצאות שלהם אין ביקוש בחו"ל. במדינות שבהן מערכת אכיפת החוק יעילה הם היו נשאלים מזמן כיצד צברו את ההון הגדול, ומהו הקשר שבין תפקידם הציבורי לעושרם.

שמעתי לפני שנים סיפור על שופט שהיה לו חבר קרוב ומוכר למשטרה, שעשה הון גדול. שאל אותו השופט: "כיצד התעשרת?" ענה לו החבר: "הסתובבתי כל היום". אמר לו השופט: "גם אני רוצה להסתובב ולהתעשר". ענה לו החבר: "אני התעשרתי כי הסתובבתי על ידך". לצערי, במערכת השלטונית בישראל יש רבים שמסתובבים ומתעשרים.

נכון שיש חברי כנסת רבים העושים עבודה טובה. לעיתים יש יחס הפוך בין רמת העבודה והתרומה לחברה לבין היקף החשיפה בתקשורת. ואולם אותם מעטים שמעלו באמון הציבור ובתפקידם כנבחרים, הוציאו את דיבת החיים הציבוריים בישראל לרעה. כאשר הציבור מאבד את האמון בנבחריו, מתחילה להתפתח סכנה אמיתית לדמוקרטיה.

בימים אלה, כשמתפקדי המפלגות בוחרים את רשימות המועמדים לכנסת, מוטלת עליהם חובה אזרחית ממדרגה עליונה לדאוג לכך שהנבחרים יהיו נקיי כפיים, בעלי תודעת שליחות וכישרון מוכח. זו הזדמנות פז שחוזרת רק אחת לבחירות. אסור לבזבז אותה. חשוב מאוד שבהזדמנות זו הם יחסכו מעצמם את הקלון.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully