פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      בג"ץ על קצבאות לאברכים: איך יהיה תמריץ לעבוד?

      שופטי בג"ץ דנו היום בעתירה נגד החלטת הממשלה להמשיך ולשלם קצבאות לאברכים, בטענה כי מדובר בהחלטה שאינה חוקית. השופטת ארבל: "אם לא נותנים לאדם כסף - הוא חייב לעבוד"

      בג"ץ דן הבוקר (שלישי) בעתירה שהגישו שורה ארוכה של ארגונים נגד החלטת הממשלה מלפני כשנתיים, להמשיך ולשלם קצבאות לאברכים. לטענת העותרים, ההחלטה שהתקבלה אינה חוקית משום שהיא מפלה קבוצות אוכלוסייה אחרות בחברה הישראלית. השופטים הציעו לצדדים שההחלטה תתקבל בהרכב מורחב של שופטים, וכעת ממתינים לתשובת הצדדים.

      קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים הוענקה מראשית שנות ה-80' לתלמידי ישיבות, אבות לשלושה ילדים או יותר, שהם ונשותיהם אינם עובדים. ביוני 2010, לאחר עשור של דיונים, קבע בית המשפט כי קצבת הבטחת ההכנסה לאברכים אינה חוקית. עם קבלת פסק הדין, החלו המפלגות החרדיות להפעיל לחץ על הממשלה ליצור חוק עוקף בג"ץ שיאפשר את המשך מתן הקצבה שעומדת על סכום של כאלף שקלים. ואכן, הממשלה קבעה כי הקצבה תשולם גם בחמש השנים הבאות.

      בעקבות זאת עתרו לבג"ץ שורה של ארגונים, בהם עמותת חדו"ש - לחופש דת ושוויון, התאחדות הסטודנטים, תנועת אומ"ץ והמרכז לפלורליזם יהודי של התנועה ליהדות מתקדמת, בטענה שהתשלום שניתן לכ-10,000 אברכים מנוגד לפסק הדין של בג"ץ. בדיון היום טענה נציגת המדינה, עו"ד חני אופק, כי "לא מדובר באותה הגברת בשינוי אדרת". היא הסבירה לשופטים כי בתמיכה הנוכחית יש גם פן כלכלי וגם פן חברתי, והיא נקבעה לתקופה זמנית בלבד כדי לאפשר לאברכים להשתלב בשוק העבודה.

      המדינה: הקצבאות יינתנו לתקופת מעבר

      השופטים התקשו לקבל את הטענה. "איזה תמריץ יש להם, לאחר ארבע שנים של לימוד כזה, להצטרף לשוק התעסוקה?", שאלה השופטת עדנה ארבל. "אני מבינה כי הנתונים היום לא מראים זאת". השופטת מרים נאור הוסיפה: "איך העובדה שנותנים לאדם כסף מקרבת את השתלבותו בשוק העבודה? ההיגיון אומר כי אם לא נותנים כסף - הוא חייב לעבוד". על כך השיבה עו"ד אופק, כי מדובר בתקופת מעבר וכי החלטת הממשלה מהווה "כלי לשינוי חברתי". נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, תהה האם יש קשר בין עתירה זו לעתירה נגד אי גיוסם של חרדים לצה"ל, שדיון לגביה יערך בבג"ץ ביום חמישי.

      נציגת העותרים, עו"ד אורלי ארז-לחובסקי, אמרה כי לדעתה אין קשר בין השניים. "כאן מדובר על עניין כלכלי גרידא שעומד בניגוד לחוק קיים. נוכח העובדה כי מדובר בעניין שנמשך שנים רבות אנו מבקשים לקבל הכרעה בהקדם על מנת להפסיק את המצב שנמשך זה כ-30 שנה", השיבה. עו"ד יזהר הס, מנכ"ל התנועה המסורתית, אמר כי "המדינה מעודדת הלכה למעשה את החרדים לא לעבוד ולהמשיך למשוך תשלומים מקופת המיסים, תחת זלזול בוטה באנשים הבוחרים לשרת, לתרום ולקדם את המקום שבו הם חיים. בכל מדינה מתוקנת המצב צריך להיות הפוך".

      הרב עו"ד אורי רגב, מנכ"ל עמותת חדו"ש לחופש דת ושיוויון, אמר כי "מצער לראות שהמדינה שמגלה פחדנות כה גדולה בנושא גיוס תלמידי הישיבות, מגלה נחישות כה גדולה להמשיך לממן אותם". רגב הוסיף: "בניגוד לטענות המדינה, אין שום רפורמה בקצבת הבטחת ההכנסה לאברכים ולא מדובר בתהליך של שינוי חברתי אלא להפך- בהמשך הסיוע לאברכים להשאר בישיבות במקום לצאת לעבוד".

      לקריאה נוספת:
      המדינה לבג"ץ: גיוס חלקי של חרדים לצה"ל - מהקיץ
      תורה והשכלה: יותר חרדים לומדים במוסדות אקדמיים
      יוזמה חדשה בקרב החרדים: תפילה נגד גיוס לצה"ל