וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

בעיית משילו?ת? הפתרונות בהישג יד

אמציה חן

13.11.2012 / 10:47

גם הבחירות הקרובות לא יביאו בשורה למערכת הציבורית המסואבת, שזוללת משאבים אך לא מספקת תמורה - אלא אם יחייבו את נושאי התפקידים להתחיל לקחת אחריות ולעבוד באופן מתואם

בקמצוץ של יושר אישי, יכול כל אזרח לאשש כי ההליכה הנוכחית לבחירות משתלבת היטב בשלשלת מתמשכת של הונאה עצמית. מובטח לנו, כי כמו כל קודמותיה, גם מערכת הבחירות שבפתח לא תשפר במאומה את "יכולת המשילות", שאותה הדגישו כל כך ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר החוץ אביגדור ליברמן, כשהסבירו בחודש שעבר את המניעים לאיחוד רשימותיהם לכנסת. במאומה, אולי זולת תחושה זמנית שמקנה תרופת הפלא הישראלית, הנקראת "הכול יהיה בסדר".

הסיבה לאיוולת זו, השלטת בישראל מאז הקמתה, נעוצה במדידת איכות המשילות על פי "מבחן התוצאה". ומאחר וזוהרה של התוצאה (או בעצם עכירותה) מונע את אבחנת הסיבות שהובילו אליה ואת מימוש לקחיה, נוטה הציבור, באין לקחי-אמת, לאמץ את פרשנות התקשורת, האקדמיה והממסד הפוליטי. אלא שכל הפרשנים האלה מצביעים, בשוגג, על הסיבות הלא נכונות: שיטת בחירות קלוקלת, מנהיגות רופסת, קשיי תקציב, העדר פתרון מדיני כמזור... בכל אלה מצויים רסיסי אמת מסוימים, וכך הם סייעו להפיכת ישראל למעין "מעבדת ניסוי", בה מתקיימות תדיר בבחירות שלא במועדן, ורפורמות נוצרות והקורסות בזו אחר זו.

רפורמות כאלו כללו, למשל, את שינוי שיטת הבחירות לכנסת ולראשות הממשלה בשנות ה-90 – רפורמה שקרסה למרות הכוונות הטובות של ההוגים והתומכים בה. כך גם באו והלכו הרפורמות בחברת החשמל המצויה על ספם של כושר ייצור ועמידות כלכלית; הרפורמה בנמלים שהביאה לשליטת יתר של הוועדים; הרפורמות במערכת החינוך המתבצעות לאחר קריסת קודמתה; שינויים מבניים במשטרה שאין ביכולתם למנוע את הפשע ברחובות; וצבא שאין ביכולתו לעצור את עלייתו של רף האיום. כוונותיהם הטובות של יצרני הרפורמות השיתו עלינו "עוילם גוילם" המזין את עצמו על חשבון הציבור, ובעצם קם על יוצרו. במקום שהמערכת תשרת את הציבור, משרת הציבור את המערכת השמנה, שזוללת משאבים אך אינה מספקת תמורה.

ב"מעבדה" הזו יש גם כר פורה לצמיחתן - ובבוא היום לקריסתן - של "מפלגות מזור" (נוסח ד"ש, צומת, שינוי, הגמלאים וכעת גם קדימה), שנעלמו ללא כבוד לאחר קדנציה אחת או שתיים.

היכן "חוק התכנון, הבקרה והדיווח"?

באין חשיבות לטיב העשייה, השתלטה על סדר היום אג'נדת "בבחינת אני אמרתי". בזכותה, הפכו שדרנים, כתבנים וברברנים מהשורה למשיחים, משום חוסר ההבחנה בהתניית רעיון וניסוחו, ליכולת ולמיומנות הנדרשת להגשמתו. מנגד, היה ונתעלם מהקשקשת הפוליטית, וכחליף נתמקד באיתור והסרת חסמי המשילות – יהיה נתן למצות את הפוטנציאל הלאומי במיטב. ניתן להניח את האצבע על שלושה חסמים עיקריים כאלה – ועל השיטות להתגבר עליהם.

כבר בתחילה וללא מאמץ, ניתן לזהות את חסרונה של האחריות האישית כ"חסם על", שהסרתו מצויה בהישג יד. אחריותם של בעלי תפקידים ציבוריים אינה קיימת בשגרה, והעיסוק בה מתעורר רק כאשר "ברו?ך" רציני מחייב לפתע את הקמתה של ועדת חקירה. או אז, נערפים ראשים ונלקחת אחריות. אך מדוע שלא יהיה זה המצב מלכתחילה? כל שצריך הוא לחוקק את "חוק התכנון, הבקרה והדיווח" – שיחייב כל מנהל אגף או מדור בשירות הציבורי להציג קבל עם ועדה את תכנית העבודה השנתית שלו, ומדי רבעון ידווח כיצד עמד בתכנית ויציג לציבור הישגים, כשלים ודרכי סיכולם ברבעון הבא. כך יהפוך המדווח לאחראי אישית להוצאתה של התוכנית אל הפועל.

אחריה, ב"טיפול נמרץ" וענייני, נזהה את סוגיית השילוב הקלוקל: חוסר היכולת הכרוני של מערכות שונות לעבוד בתיאום ובשיתוף פעולה, כדי למנוע כשלים ועבודה מיותרת. אין דוגמה מתאימה יותר לכך מאסון הכרמל – שם נזקף חלק ניכר מהנזק לחובת חוסר התיאום בין ארבעה גופים שלטוניים שונים שטיפלו באירוע: מערך הכבאות, המשטרה, מד"א והרשויות המקומיות. יש להשריש במשרדי הממשלה, באמצעות חקיקה וניהול, יכולת נאותה לתפקוד משולב.

אך מעל כולם, כ"יעד על", ודאי נזהה את מכשלת מוסד מבקר המדינה, שתרם רבות להשתרשות החסמים - בראש ובראשונה משום שהוא מנהל את תהליך הביקורת והבקרה שלו מבלי להתייחס אליהם: מבלי לחייב את בעלי התפקידים השונים למסור דין וחשבון קבוע, ומבלי לחייב את גופי המשנה לתכנן תוכניות משותפות ולתרגל אותן. אם ישכיל המבקר, מעתה, להתמקד בדו"חותיו באותם "חסמי משילות", יזכה הציבור ברווח כפול ובאחד נוסף: באחת, תעמוד לידו מערכת ציבורית יעילה וממוקדת בניהוג המדינה; בשנייה, יזכה בהסכמה לאומית, החיונית כל כך לחיזוק יכולת העמידה; וכפועל יוצא מהשניים, ימוקם הציבור למעמדו הראוי, כריבון במדינה הדמוקרטית.

ואם לאו? תדע כל אם עברייה, כי בהתמדתה לתת את קולה בבחירות, בגין רעיון ואו אידיאל, מבלי להבטיח את יכולת הגשמתו - מובטח כי דבר לא ישתנה לאחר הבחירות, זולת השקעות הון עתק וציפיות שיתפוגגו כהרף עין.

הכותב, אמציה חן (פצי), הוא תת-אלוף במיל'

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully