חודשים ארוכים עמלו בצוות העונה השנייה של "לה לה לנד" על משימות שיתקילו את המשתתפים וישעשעו את הצופים בבית. אבל לדרמה שסיפק מושיק עפיה פחות מיממה לפני תחילת הצילומים, אף אחד לא היה מוכן. "ביום שישי בלילה התחלתי להרגיש לא טוב, והיום בדיעבד אני יודע שזה היה התקף חרדה", מספר עפיה על ביטול הנסיעה שלו ללוס אנג'לס ערב ההמראה. "אי אפשר היה להזיז אותי כי ההתקף פשוט לא עבר לי. 20 שנות קריירה לא קרה לי דבר כזה. אף פעם לא איחרתי להופעה אפילו בעשר שניות, ועכשיו הייתי באטימות. היו לי הזעות בידיים והרגשתי שמדברים אלי וזה כאילו עובר לידי. אשתי ארזה לי את המזוודות שלוש?ארבע פעמים. וזה לא 'חאפ לאפ', שהיא שמה בגדים וסוגרת. המזוודה שלי זה כמו בית מרקחת. מה ההפקה לא עשתה כדי שאטוס, אבל מבחינתי זה היה חסר סיכוי".
קצת מביך, לא? לא היה פשוט יותר לקחת כדור שינה ולגמור את הסיפור?
"היה לי ברור שכדורים לא באים בחשבון, אני לא מכיר את זה, זה לא אני. אני בן אדם שיש לו בעיה לצאת משליטה, לא מסוגל לבלוע כדור שינה. אני מעדיף להישאר ערני ולנסות להירדם באופן טבעי, ולא להיות מושפע ממישהו או ממשהו. הפעם האחרונה שהייתי אצל רופא הייתה לפני 20 שנה. גם כשיש לי חום וכאבי גרון אני לא הולך לרופא, אני הולך לאמא שלי לקבל תרופות סבתא או אנטיביוטיקה. אני לא מכיר את עולם התרופות, וטוב שכך".
"כמו מישהו שהולך למות"
העונה השנייה של "לה לה לנד" הייתה אמורה להכניס את עפיה בחזרה לעניינים. להזכיר לדודו אהרון מי היה פה קודם. הוא היה אמור להיות אחד מששת הכוכבים בדוקו הריאליטי המצליח של יס. תמורת השתתפותו הובטחו לו, על פי ההערכות, מאות אלפי שקלים. אבל גם הכסף לא גרם לו להשתכנע. בסופו של דבר הוא יככב רק בפרק הבכורה, שישודר ביום ראשון. "בעיית הטיסה ידועה אצלי, זה לא שהופתעתי", מספר עפיה. "ניסיתי לעבוד על עצמי להתגבר על זה. שבוע לפני הצילומים עברתי סדנת הדרכה, שבמסגרתה ישבתי בתוך המטוס. בשבוע שעבר, כשראיתי את עצמי בפרק המקדים לסדרה, כבר קלטתי איזה חיוור אני נראה שם. אני מסתכל על עצמי בלי שמחת חיים, עצוב כמו מישהו שמפחד שהוא הולך למות. לצערי הרב, הסדנה לא עזרה.
"ברמה האישית רציתי להתגבר על הפחד. די, כל העולם טס ואני לא. תשמע, ידעתי את כל תוכנית הטיסה לפרטי פרטים: הייתי אמור להמריא עם 777 ולנחות בלוס אנג'לס, ומשם טיסה פנימית ללאס וגאס, ומשם לניו יורק ב?747, שזה כבר שתי קומות עם ארבעה מנועים. למדתי אפילו מעל כמה שדות תעופה אנחנו עוברים בדרך. הטייס שלימד אותי הסביר לי שהמטוס בנוי גם לנחיתה בים. ואז חשבתי לעצמי, אם חס וחלילה זה יקרה יש בעיה, כי אני גם לא יודע לשחות".
איך הצלחת להתגבר על הפחד הזה בעבר?
"בעבר טסתי לצרפת, ובטיסה פשוט היה לי קשה".
ניסית פעם להבין מה מקור הבעיה?
"יש לי בעיה לתת את המושכות לידיים אחרות. יש לי בעיה עם מקומות סגורים, וגם לגבי מעליות, תלוי אם המעלית באה לי טוב בעין. אם זה עשר קומות ראשונות אני עולה בכל מקרה במדרגות. אני יכול להגיד לך שהופעתי פעם בעזריאלי ועליתי במעלית בהדרגה, עשר קומות כל פעם. כשנפתחה המעלית בקומה 49 אני שומע שמזמינים אותי לבמה, ולא מצליח לעמוד על הרגליים.
"נכנסתי לשירותים לשטוף את הפנים כדי להיכנס לאיזון, ובאותו היום הבטחתי לעצמי שאני לעזריאלי לא מתקרב. הציעו לי לנחות עם הליקופטר בגג, אבל אני לא מסוגל. הפעם היה לי באמת כוח רצון עצום לנצח את זה, ולא הצלחתי".
צפית בפרק הראשון של "לה לה לנד"?
"אני מסתכל על זה ואני שמח ועצוב. בא לי להיכנס לתוך המסך ולהיות שם. אני רוצה להחזיר את הגלגל לאחור. אני מת על ריאליטי, והתוכנית היא שילוב של ריאליטי עם מוסיקה, שזה ביחד מאה על מאה מבחינתי. הצופים הולכים לראות פרק וואו. כל דקה ודקה מתועדת. אבל אני סומך על הגאונים שנמצאים בטלוויזיה. גם תוך כדי הדרמה הזאת אני מציע להם לעשות איתי דברים, כי אני לא עושה מספיק טלוויזיה".
איך התכוננת לצילומים?
"אני פרפקציוניסט. למדתי לשיר שיר שלי בספרדית. זה לא שבדרך שיננתי כדי לבוא ולהגיד לך. תעיר אותי באמצע הלילה, הייתי מדקלם לך את זה. קרעתי את התחת. יצאתי תלמיד, אני לא זוכר את עצמי כזה מפוקס. שלוש פעמים בשבוע מורה לאנגלית. אשתי היתה אמורה להגיע בסוף השבוע הראשון ללוס אנג'לס, כי רצינו לעשות שם את הירח דבש שלנו. עשרה ימים בווגאס, ועוד שבוע בניו יורק. לא קיבלתי דולר בחזרה, והפסדתי עשרות אלפי שקלים.
"הייתי ממתין ברכב חצי שעה לפני הופעה, יושב עם הדף ולומד לשיר שירים של כריסטינה אגילרה, 'איי אם ביוטיפול'. יושב לאכול עם הטקסט מול הפנים. הגעתי לרמה שאני מוכן פרפקט ונוסע לתת בראש. אני יכול להגיד לך שאני תחרותי וניצחון מעניין אותי, אבל פה התמקדתי לא רק בניצחון אלא גם באנגלית ובספרדית. השקעתי גם בעיבודים מוסיקליים ובנגנים. התכוננתי ברמה שאתה לא מבין בכלל.
"אז זה מעיק לי וזה ביאס אותי. אם אשב לבכות זה לא הפתרון, אבל חבל לי. אני יכול להגיד לך שמפרק הפרומו שראיתי אני מאוהב באלי זולטא, וזה גרם לי עוד יותר להצטער. אני בטוח שאני והוא היינו מעבירים את הווילה לצד השני של הרחוב. אני רואה את ליאת בנאי מתקופת סכיני הגילוח (כינוי למוסיקת דיכאון - ע.ס), וזה מסקרן להעביר איתה תקופה בווילה עם הצחוקים בטירוף. גם אורי פסטר הוא דמות מעניינת".
דובר בזמנו שחברת ההפקה מתכננת לתבוע אותך
"על זה אני מעדיף לא לדבר בעיתון. אני רק יכול להגיד שאני מודה לקדוש ברוך הוא שמלווה אותי מהשנייה שיצאתי לעולם, ויש לי מזל שנפלתי על האנשים האלה, ותסתפק בתשובה הזו".
פורסם שאתה אמור להיכנס ל"האח הגדול VIP"
"היו כבר דיווחים על 130 איש שנכנסים, אז כנראה זה לא רציני. אני אוהב מאוד תוכניות ריאליטי. אף פעם לא הפסדתי 'הישרדות' ו'האח הגדול'. מבחינתי זה שוס, הריאליטי. אני מחובר מאוד ואני אוהב מאוד. מה שצריך לקרות יקרה".
מה בנוגע ל"כוכב נולד"?
"טמירה ירדני המקסימה, אם את קוראת את הכתבה אז תדעי שאני אוהב מאוד את התוכנית, ואני חושב שהגיע הזמן שייקחו מישהו כמוני להיות שופט, שהוא גם נחמד וגם יביא יריות, כי אני צבעוני ואני מתאים".
אפרופו "כוכב נולד", מה דעתך על הדרך שנינט בחרה בה?
"נינט עושה דרך הפוכה. היא זמרת מדהימה, היא עושה מוסיקה מהלב, אבל נראה לי שהיא מתעלמת מהקהל. הקהל לדעתי לא מתחבר למוסיקה החדשנית שהיא עושה. אני במקומה לא הייתי עושה את זה בחיים. היא הייתה במקום מדהים, כל הארץ מתה עליה, למה היא בחרה בדרך הזו? כאילו עשתה דווקא לעצמה. אני לא מצליח להבין את זה".
הציעו לך להשתתף ב"גולללסטאר" של הוט. למה סירבת?
"לא היה נראה לי מוסרי להשתתף בתוכנית של המתחרים אחרי שלא נסעתי ל'לה לה לנד'. זה הדבר האחרון שאני אעשה. מראש ויתרתי. מה שכן, הייתי שמח להיות בעונה הבאה של התוכנית הזאת. כדורגלנים רוצים להיות זמרים ולהפך, נראה לי שזה מתאים לי".
"יש עלי הרבה שמועות"
תאמינו או לא, מושיק עפיה, בן 38, מלווה אותנו כבר כמעט שני עשורים. את הקריירה הוא התחיל עוד בגיל 19. בשנים הראשונות שר בסגנון טורקי, "שירי בכי", כפי שכונו בשנות ה?90. את הפריצה הגדולה עשה בשנת 2003, עם אלבומו "חלום מתוק". הוא מתגורר בראשון לציון, נשוי לנטלי, ובשנה האחרונה עסוק, בין השאר, בהכחשת שמועות על הזוגיות שלהם. "יש הרבה שמועות, וצריך לדעת לחיות איתן ולא לקחת אותן איתך למיטה. כל עוד מדברים עלי אני מרים את הראש למעלה ואומר, ברוך ה'. טוב שיש שמועות, ביום שהשמועות ייגמרו, אוי ואבוי לי. היו שמועות מכל מיני סוגים, אפילו אמרו שהייתי מתדלק בתחנת דלק בבאר שבע. לא שיש לי בעיה עם זה, אבל זה לא נכון. אמרו גם שנטלי עזבה את הבית ושאנחנו מתגרשים, ואמרו שהיא בהריון. אני רוצה להגיד לך שבכל פעם שאומרים את המשפט 'אשת חיל מי ימצא', אני הראשון שקופץ ואומר: אני מצאתי".
אז מה באמת בנוגע לילדים?
"לא עושים דברים בלחץ. אבל אני אומר לך שהכל בסדר".
בשנים האחרונות נכנס הז'אנר של עפיה עמוק למיינסטרים הישראלי. שלומי שבת, אייל גולן, משה פרץ ורבים אחרים השתלטו על תחנות הרדיו, על היכל התרבות, על קיסריה ועל נוקיה. דווקא עפיה, בשר מבשרו של הז'אנר, לא הצליח להתבלט, למרות היכולות הווקאליות המרשימות. עפיה מבטיח שהוא עוד לא אמר את המילה האחרונה. בימים אלה יצא לרדיו שיר חדש שלו, דואט עם פליטת "כוכב נולד" תמר יהלומי, שנקרא "בסוף העולם", שהלחין עבורם המלחין היווני המצליח קיריאקוס פפדופולוס.
המוסיקה המזרחית קצת דועכת בחודשים האחרונים
"זה טבעי. אם נצא עכשיו לערבה ונפגוש נחש, אז בהתחלה נתלהב, ואחר כך נתרגל. אחרי כל גל יש הפוגה, וזה ממש לא מבאס אותי. המוסיקה המזרחית היא מוסיקה בועטת, עכשווית. אם אני הולך אחורה 15 שנה, המוסיקה המזרחית לא הייתה מקובלת והייתה כבדה. היום כשאני מוציא סינגל, אני לא יכול להגיד לך שאני תמיד תופס את המקום הראשון במצעדים, אבל גם המקום השלישי זה בסדר. כשאתה מוציא חומרים טובים אתה מושמע, ואין חיה כזאת שמוציאה רק דברים טובים".
אתה לא מרגיש שהפיצוץ היה גדול מדי?
"מי אני, כאחד שלא השתתף במירוץ הזה של ההופעות הגדולות, שאבוא ואבקר את אלה שכן עשו? אני יודע שאנשים השקיעו בהפקות מטורפות, וזה לקח את המוסיקה 16 צעדים קדימה".
למה בעצם לא היית חלק מהמירוץ?
"אלוהים מנווט אותי, וכנראה זה לא הזמן שלי להשתתף במירוץ הזה. זה לא מטריד אותי".
אז עמדת בצד והסתכלת?
"ממש לא. הופעתי בהמון חתונות והוצאתי הרבה סינגלים טובים ואיכותיים. יש כאלה שאומרים, הוא לא טס ל'לה לה לנד', אז מה הוא עשה עם הזמן? אז לפני הכל, אני מופיע. אני חי ובועט, ויש לי מספיק להיטים כדי להופיע איתם. אני לא הולך עם הזרם, ועכשיו שיניתי אסטרטגיה. שמונה חודשים לא הוצאתי שיר חדש, כי בזמן הזה אני מופיע ומקליט באולפן. אני תמיד מוצא לעצמי את הדרך".
צובט בלב לראות את החברים שלך מצליחים?
"לא, להפך. אני יכול להגיד לך שלחלק מהמופעים הגעתי כאורח, ואם זה היה מציק לי והייתי מרגיש לא בנוח, לא הייתי מגיע לשם. הייתי בהופעות של קובי פרץ, אייל גולן וליאור נרקיס, וכל הכבוד להם. הם עשו פה משהו שלא היה קודם. אבל זה שאני לא עשיתי לא אומר שהחלפתי מקצוע. ממש לא.
"אני פה כדי להישאר. יש לי עוד הרבה מה לעשות, וטוב שכך. ברגע שאין לך חלומות ויעדים שאתה מסמן לעצמך, זה הופך להיות לא מעניין. אני אומר לך ולכל מי שקורא את הכתבה: חבר'ה, הכל בסדר. אני מכין אלבום ברמות שאתם לא מבינים. אני לא יודע מתי, אבל זה יקרה, יש לי הרבה מה לתת, וכשהקרנבל שלי יתחיל אני מאמין שהוא יהיה קרנבל לא פחות טוב ממה שאחד כזה או אחר עשה".
הפריצה שלך בשנות ה?90 הגיעה עם הפריצות של ליאור נרקיס וקובי פרץ. אתם בקשר?
"קובי ואני בקשר טוב. תמיד יש שמועות, ולפי השמועות אנחנו כבר לא מדברים. רק לפני חודש הייתי בהופעה שלו, ואני רוצה להגיד לך שיש לו הופעה קטלנית. עם אייל גולן אני לא בקשר ואנחנו לא חברים. אבל גם קובי וגם ליאור נרקיס הם חברי ילדות שלי. ליאור גם שכן שלי בראשון, ולמד עם אחותי בכיתה".
יכול להיות שמצב הקריירה שלך קשור לעובדה שאתה פחות משחק את המשחק של הקולגות שלך, לא מתהדר ביחצן וכד'?
"אני לא מוצא לנכון לשחק את המשחק הזה. נגעת בדבר שאף אחד לא יודע עליי: אני הבנאדם הכי פשוט שיש. אני חי את המקצוע שלי 24 שעות. אני לא יורד למכולת כמושיק עפיה. אני לא חי בסרט, אני מציאותי. יש מושיק הזמר ויש מושיק שלא עומד על הבמה. לא קרה שמישהו פנה אלי ברחוב וסירבתי לו. אני לא אשחק את המשחקים האלה ואשב בכוונה בבית קפה שיש בו צלמים. לא עשיתי את זה אף פעם ולא אעשה את זה".
נהגת עד לא מזמן בג'יפ. זה איש פשוט?
"אתה צריך להבין, אני מופיע בכל הארץ. אם אני מופיע באילת, את כרטיס הטיסה שלי אני מעביר הלאה או שהמושב שלי נשאר ריק. אני צריך רכב נוח. אני לא מחפש אוטו מנקר עיניים, אלא נוח. אני לא חלק מהשופוני. כשהייתי בן 17 וחצי חיכיתי לרכב כדי להראות לחבר'ה, אבל היום זה לא ככה.
"אני לא יכול להתנהג כאילו אני בן 17, מצד שני גם לא נראה לי בסדר שכוכב, למרות שאני לא אוהב להשתמש במילה הזאת, נכנס לרכב מצ'וקמק שבקושי מתניע. גם עורכי דין ורופאים ושרים נוסעים ברכבי יוקרה, אז מה אנחנו שונים מהם? זה לא שכל פעם שאתה רואה ג'יפ ברחוב, אתה מחפש בפנים זמר מזרחי.
"כרגע אני בלי רכב, כי מכרתי את הג'יפ. לפעמים אני לוקח את הסוזוקי של אשתי. אני אוהב אותו, כי הוא לא מנקר עיניים ואני לא מקבל טלפונים שאומרים לי 'ראו אותך פה, ראו אותך שם'. אני נעלם בכביש. כשאנשים רואים אותי נוסע ברכב שלה אני מקבל תגובות שאני לא יודע איך לעכל אותן. מישהי ראתה אותי ואמרה לי: 'אתה? באוטו כזה?' ממש גימגמתי, לא ידעתי מה להגיד לה. אתה רואה, גם אם אני נוסע ברכב פשוט זה לא בסדר".
אומרים שאתה איש עסקים טוב מאוד
"תודה על המחמאה, אבל כרגע אני מפוקס אך ורק בקריירה שלי. בעתיד אני אלך גם לעסקים נוספים, אבל כרגע אני נעול באולפן, מכין את האלבום מהנשמה שלי. אין לי עסקים אחרים".
חשבת לעבור לתל אביב?
"כן, אבל כרגע אנחנו נשארים בראשון לציון. אני גר שם בקומה 11, וטוב לי שם. יש לי את השקט שלי ואת הפרטיות שלי, כי ברגע שאני יוצא החוצה אני של כולם. וכמו שהבנת, ברגע שהאות מ"ם יוצאת למישהו מהפה, הוא מקבל ממני את מלוא תשומת הלב. מה שנקרא אהבת חינם. בצעירותי הייתי גר במגדלים, עכשיו אני מוותר על זה".
"מה רע בגימיקים?"
עפיה מדבר בגעגועים על המוסיקה הטורקית, שפרצה עבורו את הדרך. "אני חצי טורקי, וזאת מוסיקה שגדלתי עליה. אני יכול להגיד לך שבכל הפקה שלי יש תמיד את השירים השקטים באווירת טעם של פעם. אני לא שוכח מאיפה באתי. אמנם הטקסט היום מעודן מאוד, אבל זה לא אומר שאני לא נותן לך חץ בלב.
"תראה מה קורה עם 'הפרויקט של רביבו'. כל שיר הוא פגז, ואין להתווכח עם הצלחות. בזמנו כולם קטלו את 'אני לא זמין', והם יכולים להגיד מה שהם רוצים, אבל זה הפך את המדינה. אני לא מתייחס לאדם הבודד, אני מתייחס לקהל שלי. עם השנים למדתי להבין שאין שיר שכולם יאהבו".
היו כאלה שטענו שהבעיה במוסיקה שלך היתה שהיא בעיקר גימיקים
"'אני לא זמין' זה גימיק. אז מה? מה רע בגימיקים? תחשוב שאת הרגשות שלי אני מוציא דרך הסלולר. זה גאוני. אז מה לא בסדר?"
ואחרי "אני לא זמין" הגיע השיר "תעני לטלפון", שניסה לשחזר את ההצלחה ההיא ולא ממש עבד
"מודה, לא הייתי צריך לעשות את זה, ותכתוב את זה. אתה מכיר בן אדם שדורך רק על הבלטות שצריך? אז הנה, דרכתי לא טוב, מודה ועוזב ירוחם. ניסיתי לשחזר את עניין הסלולר וזה לא צלח".
למה שלא תנסה לחשוב מחוץ לקופסה? לנצל את יכולות השירה שלך וללכת לכיוון איכותי יותר? אולי לשתף פעולה עם מוסיקאים מוערכים, למשל פוליקר או עמיר בניון
"נגעת עכשיו בשני שמות שהם 'וואו'. עמיר בניון, כשאני שומע אותו שר, איך מרגול אומרת? מברווז אותי ברמות שאתה לא מבין. כזמר ומלחין הוא ענק. אבל ישי לוי עשה איתו שיתוף פעולה, אז זה לא בא בחשבון. עם פוליקר הייתי ממש שמח לעבוד, ובעקבות הראיון הזה, ואני לא מתבייש להגיד לך, שמפה אני אפנה אליו בצורה הכי מחבקת שיש, רק כדי שיהיה לי שיר שלו באלבום. לקחתי ממך את הרעיון".
אגב מרגול, מה אתה חושב על הדרך שהיא עשתה מאז שהיא שוחררה מהמעצר?
"תראה, אני חבר של כולם, ומרגול היא חברה טובה למקצוע. אני מברך אותה על הדרך שהיא עשתה מאז. היא מוציאה סינגלים טובים, היא מושמעת, והיא חזרה לעצמה. אני לא שמח לראות אנשים בסיטואציות שליליות. אני לא מאחל שום דבר רע לאף אחד. כשאני רואה שאנשים מצליחים, זה פותח לי את הלב. גם אני לא הצלחתי מייד בהתחלה. ההר של מרגול הוליד בקושי את הקצה של הזנב של העכבר".
אם אתה חבר של כולם, איך אתה מתמרן בין מחנה אליקו למחנה דידי הררי?
"אצלי המוסיקה יוצאת לכולם באותו הזמן. אני מושמע אצל כולם, ואני מדבר על זה מהמקום הכי טוב שיכול להיות. לא רוצה להיכנס לאן שאתה רוצה שאכנס. אני זמר של כולם. כולם שווים בעיניי, כולם חברים, כולם טובים, ואני צריך את כולם".
בניגוד לזמרים אחרים בז'אנר, עפיה נחשב ל"ילד טוב", שלא מעורר שערוריות. הייתה רק התקרית המפורסמת עם מס הכנסה בשנת 2003, שבמסגרתה נחקר בחשד להעלמת מס על מאות אלפי שקלים. התקרית ההיא, הוא טוען, לימדה אותו לקח. על סמך הדברים שהוא אומר היום, הוא בהחלט יכול להיות מועמד מתאים לתפקיד הפרזנטור שלהם.
"מס הכנסה עושים את העבודה שלהם. הם רשאים להגיע לכל עצמאי ולכל חברה ולעשות בדיקה, זה מותר להם. תפסו מישהו לא בסדר, אז תפסו מישהו לא בסדר. אני יכול להגיד לך שמה שאני עברתי עם מס הכנסה היה לפני הרבה שנים, ובמקום לכעוס למדתי מזה. מאז, בכל פעם שאני עושה אפצ'י, אני מחפש את החשבונית. אני לא מופיע בלי חשבונית ואני לא גונב כסף, נקודה. ואי אפשר להזיז את הנקודה. כל אחד מהם מוזמן לדפוק לי בדלת, ושיבוא עם קפה".
איך אתה מסביר את זה שתמיד יש דרמות בז'אנר הים?תיכוני?
"כשמחפשים דרמות תמיד מוצאים, וכשהמוסיקה המזרחית בכותרות, מן הסתם הדרמות מגיעות. זה שיש אצלנו יותר דרמות, זה כי העיניים של כולם עלינו, כי אנחנו יותר פופולריים. זה לא שהכל בסדר והכל אחלה. אבל כל הרכילויות והדרמות האלה הן הדבר האחרון שצריך לעניין את האזרח.
"בז'אנר שלנו יש יותר יצרים, כי אנשים יותר רגשיים ויש הכל מהכל, אבל כל אחד צריך לדעת לנהל את עצמו נכון. אני שומר על עצמי מאוד. אני מפחד לעשות דברים שהם בסדר, רק כדי שלא ייראה לא בסדר. אני לא בליין ואני לא שותה. אני שותה כוסית אחת פעם ב... ואם אני שותה, אני לא נוהג, כי אתה לא מבין מה כוסית אחת עושה לי. שבע שנים לא הייתי בבר. אין אצלי דבר כזה לצאת עם חבר למועדון. חבר שלי רוצה לראות אותי - הוא יבוא אלי".
והימורים?
"מי שמהמר מכור הוא מסכן וצריך לעזור לו, אבל אל תשכח שאין לנו קזינו בארץ. בוא ניקח אותי כדוגמה: הופעתי בטורקיה, בצרפת ובבולגריה. אחד כמוני, שיוצא פעמיים לחו"ל כל החיים, בא לו לכייף. מה זה לכייף? להיכנס עם שקל וחצי לקזינו וליהנות מזה בקטע של בילוי. מה אני אשם שישראלי קלט שישבתי עם 100 דולר ושיחקתי? אז נניח שהפסדתי 300 דולר, הוא הולך ומספר, והכל יוצא מפרופורציות. גם אני בן אדם, ומותר לי להעביר פעמיים בחיים בקזינו".
כמה הכי הרבה שהפסדת?
"500 דולר, והפסדתי אותם בכיף, כי אני לא עושה את זה כל בוקר".