כמו אור אדום בכביש, כך גם הצבת קו אדום מצמצמת את הסבירות להתנגשות צבאית עם איראן גרעינית. קו אדום נחוש מול טהרן ישדרג את תדמית ההרתעה האמריקנית וישפר את הכוננות מול תוקפנות איראן. לעומת זאת, היעדר קו אדום הוא אור ירוק להקצנה איראנית.
כדי להבין עד כמה משמעותית הצבתו של קו אדום בזירה הבינלאומית, אפשר לבחון כמה דוגמאות מהעבר. למשל, ארה"ב העניקה אור ירוק לפלישת עיראק לכוויית ב-2 באוגוסט 1990, לאחר שלא הציבה קו אדום בפגישה בין סדאם חוסיין לשגרירת ארה"ב בעיראק, אפריל גילספי, ב-25 ביולי. בפגישה, שהתקיימה בעיצומו של משבר הגבולות בין עיראק לכוויית, הידהדה השגרירה את מדיניותו של מזכיר המדינה ג'יימס בייקר, שהאמין בהידברות: "איננו נוקטים עמדה לגבי סכסוכים בין-ערביים כגון עיראק-כוויית... אנו תקווה שהסכסוך ייפתר בתיווך הליגה הערבית או הנשיא מובארק... אנו שואפים שהפתרון יהיה מהיר...". לפני הפגישה הבהירה מחלקת המדינה שאין לארה"ב שום התחייבויות ביטחוניות לכוויית. אלא שהצבת קו אדום תקיף היתה מרתיעה את סדאם חוסיין מפלישה לכוויית ומונעת את מלחמת המפרץ הראשונה (1991), וכנראה גם את השנייה (2003), וחוסכת את מחירן האיום.
היעדר קו אדום אמריקני מול הטרור האיסלאמי והתמדת הבית הלבן בהידברות עם משטרים מוסלמים פורעי חוק מכרסמים בכוח ההרתעה ומשדרים מתן אור ירוק להחרפת הטרור האיסלאמי האנטי-אמריקני. כך, למשל, הניסיון הראשון לפוצץ את מגדלי התאומים ב-1993; הריגת 19 חיילים אמריקנים בסעודיה ב-1996; רצח 300 האזרחים בפיצוץ שגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה ב-1998; והריגת 17 מלחים אמריקנים בפיגוע ההתאבדות במשחתת האמריקנית USS Cole ב-2000. היעדר קו אדום ותגובה צבאית הולמת סללו את הדרך בסופו של דבר לאירועי 11 בספטמבר 2001.
על ארה"ב להגיב על חציית קו אדום על ידי איראן במכת מנע
היעדר קו אדום בפני הסכנה הברורה והמיידית לדיפלומטים אמריקנים בלוב, שעבוד המדיניות החד-צדדית האמריקנית למדיניות רב-לאומית (או"מ) וביסוס הלוחמה בטרור על הידברות במקום על הדברה, נתפסו על ידי הטרור האיסלאמי כאור ירוק להתקפה על הקונסוליה האמריקנית בבנגאזי ולרצח השגריר האמריקני ושלושת אנשי אבטחה מוקדם יותר השנה. את מלחמת העולם השנייה היה אפשר למנוע, אילו רה"מ הבריטי צ'מברליין היה מציב בפני היטלר קו אדום נחרץ ולא משדר פייסנות. קריאת תיגר משותפת של בריטניה ושל צרפת על היטלר, לפני המלחמה, היתה מעניקה רוח גב לפיקוד הצבאי הגרמני ששקל מרד.
כדי להיות אפקטיבי, על ארה"ב להגיב על חציית קו אדום על ידי איראן במכת מנע בלתי מידתית ללא כוחות קרקע. פלישת עיראק לאיראן ב-1980 איחדה את העם האיראני ואת משטר האייתוללות הרודני נגד איום הכיבוש. אבל אי השתתפות כוחות קרקע במכת מנע תבהיר שאין מדובר בכיבוש, אלא בריצוץ משטר האייתוללות השנוא על רוב העם האיראני. מו"מ או סנקציות לא יביאו להפלת המשטר.
ב-2009 השליכו מתנגדי האייתוללות את יהבם על ארה"ב, שזנחה אותם בעיצומה של ההתקוממות. הם לא יחזרו על ניסיונם כל עוד ארה"ב מסרבת לתקוף. הם חוששים שוושינגטון דבקה באופציות המו"מ והסנקציות, שהביאו להתגרענות צפון קוריאה. מכת מנע ללא כוחות קרקע תהיה סטייה חדה מאדישות 2009 והיא תנאי מוקדם לחילופי שלטון בטהרן. מכת מנע ללא כוחות קרקע חיונית למניעת מלחמה גרעינית באיראן, אשר בניגוד לצפון קוריאה מונחית על ידי חזון מגלומני.
סעודיה, כוויית, בחריין, דובאי, אבו דאבי ועומאן הפרו-אמריקניות משוועות - בפגישות עם מחוקקים אמריקנים - למכת מנע מצד ארה"ב, שתגאל אותן מאיום קטלני, כפי שעשתה ישראל ב-1981 כאשר חסכה מהם איום גרעיני קטלני עיראקי. האם תיענה ארה"ב לשוועת העם האיראני ובעלות בריתה במפרץ, ובכך תמנע פגיעה אנושה באינטרסים אמריקניים קריטיים, כלכליים וביטחוניים?