פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      משדר בחירות למען אהוד אולמרט

      הנהגת ישראל התערטלה אמש בתוכנית "עובדה" של ד"ר אילנה דיין, שהיתה משדר בחירות למען אהוד אולמרט. אפילו מבחינה טכנית, אולמרט צולם באור; אהוד ברק, ואחריו בנימין נתניהו - באפילה חלקית. אולמרט דיבר במרתון, ואילו דיין חתכה את נתניהו וברק על כל הגה והי, צעד ושעל. זה החלק הפחות חשוב.

      צמרת מדינית, שבמצב של סף עימות מתוח אינה מצליחה למנוע דליפת תוכן ישיבה העוסקת במבצע פוטנציאלי, חייבת בבדק בית. כבר שנתיים שהמידע הזה עשה לו כנפיים. לערך מאז מופע הבלהות של מאיר דגן בפרישתו מהמוסד.

      גבי אשכנזי הכין את הצבא למבצע או לא? או אמר שכן ולא? או לא וכן? להאמין לו או לברק? לפי שעה, אין תשובה בדוקה. אך אם משווים את העדויות בפרשת מסמך הרפז כסמן לרמת האמינות שלהם גם בעניין תקיפה אפשרית באיראן, כי אז הכף נוטה לטובת שר הביטחון. גבי יותר חביב ומקובל, ברק יותר דייקן ואמיתי.

      האם התכוון נתניהו "לגנוב מלחמה"? בדיחה גרועה מאת דגן. ודאי שהחלטת תקיפה המתקבלת בוועדת השמונה אינה מספקת מבחינה חוקית. ברור כי ראש הממשלה ושר הביטחון חייבים להורות לצה"ל להכין כל פעולה לפרטי פרטים בטרם יביאו אותה לאישור הקבינט הביטחוני. חיל האוויר תיכנן את הפצצת הכור הגרעיני בעיראק בהנחייתו של מנחם בגין זמן רב לפני שהוא הביאה לאישור הממשלה.

      אירן התקדמה, והעולם שתק

      לדעת אשכנזי, עצם מתיחת השריר עלולה לגרום לו לנוע. ברור שאצבע על ההדק מגדילה את הסכנה שהמחזיק בנשק יירה בו. לכן יש נצרה. אך ההנחה שהדבר יקרה בהכרח או בסבירות גבוהה פשטנית מדי. מותר וחובה להכניס את צה"ל לכוננות, וזו אינה הוכחה שיישלח להילחם. זו מדיניות ההליכה על הסף, שהיא מסוכנת אך לגיטימית.

      מה קרה בפועל? אמנם אולמרט התיר פעילות נרחבת של המוסד, אבל איראן התקדמה במיזם הגרעין, והעולם שתק. דווקא אמינות איומם של נתניהו וברק להפעיל כוח צבאי גרמה להישג מדיני מיוחד במינו, שרוב העולם צר על איראן בסנקציות. ההישג יישאר ייחודי, גם אם בסופו של דבר לא יספיק להשגת היעד.

      גבי אשכנזי נואם בכנס של המכון למחקרי ביטחון לאומי, ינואר 2012 (דרור עינב)
      מדיניות ההליכה על הסף מסוכנת, אך לגיטימית. אשכנזי (צילום: דרור עינב)

      לכך - לגיבוש האמינות - חייבים היו נתניהו וברק לשמור את הסוד לעצמם. יובל דיסקין חשב כי הם פועלים ממניעים משיחיים. זה לגיטימי. אך היו מי שמנגד סברו בזמן אמת - גם בעיתון זה - שהמהלך שונה ויותר מתוחכם, ונועד לגייס את העולם לבידוד איראן, ולא לתקיפה צבאית לפני הבחירות בארה"ב. גיוס זה לא עלה בידי אריאל שרון ואולמרט. גם העובדות קובעות.

      שיא העיוות היה בתמיהה הנפעמת של "עובדה", אם ייתכן שהממשלה תפעל בניגוד לדעת הרמטכ"ל. בעבר הרחוק לימדו בבית הספר היסודי שזו תמצית הדמוקרטיה. מישהו שכח, ונרעש.