בהגיע פרשת משה כחלון לסיומה, ניצבת לה שורה של מאמרות מאת גדולי כל הדורות וניתן ללקט את אלה המתאימות לתיאור התוהו ובוהו הפוליטי והתקשורתי אשר אפיין אותה: "חכמים היזהרו בדבריכם שמא תחובו חובת גלות", "חיים ומוות ביד הלשון" ו"סייג לחוכמה שתיקה" ועוד רבות אחרות. כולן דבקות איכשהו בשר הפופולרי של הליכוד אשר איבד באחת נקודות רבות, וכל המתבונן בזירה רואה בשוליה את עמיתיו-יריביו במפלגתו שמחים לאידו.
ברור לגמרי כי בליבו של כחלון הצטברה מרירות גואה כלפי בנימין נתניהו. היה לה יסוד? לא היה לה יסוד? לא חשוב. בעניינים אלה התחושה הסובייקטיבית של כל צד היא העובדה הקובעת. אנשים מבוגרים מטפלים במצבים כאלה על ידי בירור ישיר, ובעקבותיו יש איחוי או פיצול, פשרה או קטטה, הכל לפי אופי העניין ותוכנו ונטיית הלב של המעורבים. אבל לטוב או לרע, כחלון הגיע לפסגות הישגיו עם החיוך שהפך לסמל המסחרי שלו, ועם הצורך להיות נחמד נצחי. מי שצריך לשאת חן בהתמדה מגיע בסופו של דבר למשבר מאחורי הגב. כי הוא אינו מתייצב מולו.
אילו גולל לפני נתניהו את אשר עם ליבו, לא היה מסתבך בפארסה שהיא בבחינת אמירת אי אמת לעיני האומה. מה שהעצים את הקולות הצורמים והסותרים שיצאו ממנו היה תחושה הפוקדת בני אנוש רבים, אבל כשהיא מנת חלקו של פוליטיקאי כל הציבור יודע מה קורה לו.
מחיר סיבוב התהילה
אין כמעט אדם שלא הסתבך בצומת חשוב בחייו בהיצמדות לתמונת מציאות מעוותת. יש מי שמרחיב ומנפח את היכולת השמורה לו והתמיכה הניתנת לו, ומי שדווקא מכווץ אותה ושוקע במרה שחורה. אצל כחלון פעל האפקט המרחיב, המגזים, האופטימי באשר ליכולתו, שגרם לו לדהור על חלומות ועננים ומשבי רוח.
מחיר סיבוב התהילה שערך לעצמו במשך כמה ימים לא ייעלם באחת. בסופו של דבר הגיע כחלון לפסק הזמן שנטל לעצמו לפני שלושה שבועות. רק שבתחילה צעד לעבר פסק הזמן על שטיח אדום. עתה הוא נאלץ לצעוד אליו יחף ועל אדמת טרשים. מאז נמסר אמש בשמו כי אינו מקים מפלגה חברתית חדשה, לא תמו הכרעותיו. הוא חייב להחליט אם אכן ייסע לכמה חודשים ללמוד בהרווארד, ואם יסייע לליכוד במערכת הבחירות הקרובה בלי להיות מועמד מטעמו, ולבחון בינו לבינו היכן הוא מבקש לראות את עצמו אחרי סגירת הקלפיות. מטפס מחדש במעלה ההר בליכוד? פונה לדרך חדשה? הוא יכריע.
אך לפי שעה, מעז גם יצא מתוק. כחלון יצא מן הטראומה מבוגר ומפוכח יותר. עדיין יודע מה הערך של היות איש הציבור נחמד וידידותי וחייכן, אבל גם מה המחיר כשהוא אינו מסוגל למתוח ביקורת בגובה העיניים ולריב ולהתעקש ולהיות "לא נחמד".