וואלה
וואלה
וואלה
וואלה

וואלה האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

טסים לחו"ל? היזהרו מסורקי הגוף שפולטים קרינה

אם ביקרתם לאחרונה בארצות הברית או באירופה, בוודאי נתקלתם במכונות הבידוק המוצבות בשדות התעופה. עד כמה הקרינה שהם פולטים מסוכנת, ומה עושים למי שמתנגד? המדריך המלא

ישראל מפחדת מקרינה. החל מהמחאות ההמוניות נגד הצבת אנטנות סלולר (ב-2007 זה הוביל לעשרות פצועים בפקיעין, ומדי כמה חודשים אנו שומעים על מאבקים אלימים שנוגעים להצבת אנטנות), ועד למחאות נגד הצבת נקודות Wifi בבתי הספר, קרינה מהסוג הנמצאת במכשירים אלה, הנקראת "בלתי מייננת", היא נושא חם כבר לא מעט שנים. לאורך השנים, יש להודות, מעולם לא נמצא קשר סיבתי בין סלולר או Wifi למחלות או גידולים. מחקרים בנושא הסתיימו בעיקר במסקנות ובהן המלצה להמשיך ולעקוב, להמשיך ולחקור.

מכונת שיקוף בנמל תעופה. רויטרס
למה אתם עוברים דרכם? סורק בנמל תעופה/רויטרס

אבל הפחד נמצא שם. רבים מכם לא רוצים שאנטנה סלולרית תוצב על גג הבית שלכם, אפילו אם יגידו לכם שזה דווקא יוריד את רמת הקרינה של הטלפון עצמו, כי הוא יצטרך "להתאמץ" פחות כדי ליצור קשר עם תחנת הבסיס. וגם את הנתב עם הרשת האלחוטית אתם מרחיקים מהמקום בו אתם נמצאים. אז למה אתם עוברים דרך סורקי גוף בנמלי תעופה ברחבי העולם?

אם הייתם בשנים האחרונות בארצות הברית או באירופה, כנראה שראיתם אותם, ואולי גם עברתם דרכם. במקום גלאי מתכות, אתם מתבקשים לעבור במכשיר שנראה שונה. לפעמים מדובר בתא זכוכית, ולפעמים אתם פשוט נעצרים בין שתי קופסאות ומחכים כמה שניות. בארבע הטיסות שעליהן עלה כותב שורות אלה לאחרונה מנמלי תעופה עם סורקי גוף - מתוכן שתיים מישראל ושתיים מלאות בנוסעים ישראלים שהיו במעבר - לא נצפה אף לא אחד שביקש שלא לעבור את הבדיקה.

בקרב טסים אמריקאים הדבר דווקא מקובל למדי. כבר שנים שהם שומעים בכלי התקשורת דיווחים על הבעיות של הסורקים האלה, כשסוג אחד שלהם זוכה להררי ביקורת שאולי אף יגרמו להוצאתו מנמלי תעופה ברחבי ארצות הברית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

התהליך המסקרן של מיחזור אריזות מתכת

בשיתוף תאגיד המיחזור תמיר

מסתכלים מתחת לבגדים

הסוג הזה נקרא BackScatter, והוא הנראה כמו שני תאי טלפון ציבורי או מקררים, ביניהם הנוסע נדרש לעבור. הם נמצאים בארה"ב מאז תחילת 2010, לאחר שבחג המולד בשנת 2009 ניסה עומר פארוק אבדולמוטלאב לפוצץ מטוס עם חומר נפץ שהחביא בתחתוניו. התכנית שלו אמנם כשלה, אך רשות האבטחה של התחבורה הציבורית בארה"ב (TSA) החליטה שהיא צריכה להיכנס לתחתוניהם של כל הנוסעים.

וזו, אגב, הייתה הסיבה הראשונה לביקורת נגד הסורקים החדשים. הם מתפקדים כמכונות רנטגן, והתמונה שמתקבלת מהן היא של, ובכן, גוף. זו אמנם לא תמונת עירום צבעונית או מפורטת, אבל אנשים נחרדו לגלות שישנו איש ביטחון שכל תפקידו הוא להסתכל על מה שיש להם מתחת לבגדים. הדלפות של מאגרי תמונות שנשמרו לא עזרו. ב-TSA, בתגובה, החמירו את הנהלים - המכונות איבדו את היכולת לשמור תמונות, והסוכנים הועברו לחדרים מרוחקים, כך שלא יוכלו לראות גם את האדם וגם את "תמונת העירום" שלו, אלא יראו רק את התמונות.

מכונת שיקוף גוף מלא. AP
שיקוף גוף מלא/AP

אך הבעיה הגדולה יותר הייתה הדו"חות שהחלו להתפרסם. לפני בדיוק שנה, פרסם אתר התחקירים האמריקאי Propublica כי "מחקרים גורסים כי בין שישה לבין מאה אנשים שטסים עם חברות תעופה אמריקאיות מדי שנה עלולים לחלות בסרטן בגלל המכונות". מדובר באחוז זעום ממיליוני הטסים בארה"ב בכל שנה, אך כשהדו"ח הזה התווסף אל הסלידה מהפלישה לפרטיות, הזעם היה רב.

כמה שבועות לאחר מכן, החליט האיחוד האירופי לאסור שימוש בסורקי Backscatter בתחומו. ה-TSA האמריקאי, מצדו, יחד עם מנהל תרופות הפדרלי של ארצות הברית, המשיכו לטעון כי הסורקים אינם מזיקים לבריאות. רק לפני כשבועיים פורסם כי ארצות הברית החלה להחליף את הסורקים המדוברים בשדות התעופה הגדולים בסורקי מיקרוגל.

אותה קרינה כמו מהסלולרי

וכך אנחנו מגיעים לכוכב השני של ההצגה - סורקי מיקרוגל. אלה נראים כמו תאים עם קירות שקופים, וכיום תמצאו אותם ברבים מנמלי התעופה הגדולים - בניו יורק, באמסטרדם, בלונדון וגם בישראל (אם כי בשירות המכס ולא כחלק מבדיקה ביטחונית). כדי לא להשוות אותם למכונות בישול ביתיות, השם המלא הוא Millimeter wave scanner - סורק גל מילימטרי. הם אינם פולטים קרינה מייננת, כי אם קרינה בלתי מייננת, בדומה לטלפונים הסלולריים. הרבה פחות ממה שנפלט מהסלולרי, אך אותו סוג קרינה. לגביו, יש לזכור, לא באמת הוכח שום קשר בינו לגידולים סרטניים, אך אין זה מפריע לאנשים לפחד.

הסורקים האלה מגיעים בשתי גרסאות עיקריות. האחת מפשיטה, והשנייה מציגה תמונה מצוירת של אדם ומתריעה אם יש משהו על גופו, כשהיא מסמנת גם את החלק של הגוף בו נמצא החפץ החשוד. שני הסוגים, בלשון המעטה, הם לא מאוד אפקטיביים. בתחילת השנה הדגים ג'ונתן קורבט - שהינו גם הראשון שתבע את ה-TSA על השימוש בסורקים - כיצד ניתן להבריח דרכם חומרים אסורים. גם תחקיר של הטלוויזיה הגרמנית הראה כי הם אינם מסוגלים לתפוס חומרים אסורים.

האם יש ממה לפחד?

האם הסורקים מזיקים לבריאות? אין לכך הוכחות יותר חותכות מאשר לסכנה מטלפונים סלולריים ומרשתות אלחוטיות. המחקרים שהעלו ממצאים על סכנתם של סורקי רנטגן הם מועטים, וגם סורקי מיקרוגל לא נמצאו מזיקים בינתיים. אך אם אתם מפחדים מקרינה סלולרית, ומתרחקים מנקודות גישה לרשת אלחוטית, אולי כדאי שתימנעו גם מהם. אחרי הכל, למה שהפחד שלכם יהיה סלקטיבי?

כל מה שצריך לעשות לכדי לא לעבור בסורק הוא, ובכן, לבקש. אנשי הביטחון בנמלי התעופה בארצות הברית ובאירופה מכבדים את הבקשה. ברבים מנמלי התעופה באירופה תוכלו לעבור דרך גלאי מתכות רגיל במקום דרך סורק גוף, ואילו בארצות הברית הבקשה שלא להיבדק גוררת אחריה בהכרח בדיקה גופנית. לא מפשיטים אתכם, אך נציג הביטחון נוגע בכל נקודה ונקודה בגופכם (למעט הראש, אך כולל המפשעה). זה הרבה פחות טראומתי ממה שזה עלול להישמע: הנציגים אותם פגשנו היו אדיבים ומקצועיים, וניסו לסיים את הבדיקה כמה שיותר מהר. אך זה גם לא נעים במיוחד, ומעט מביך אם נעשה מול אנשים אחרים. האם סורקי גוף עדיפים? תחליטו בעצמכם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    1
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully