ותודה לאבוקדו שמגן עלינו מהפלסטינים

מאת תולי שרגאי

"ברגע שהילדים בקלקיליה יוצאים מבית ספר – התאילנדים בורחים. זה קורה בערך ב-12 בצהריים ודקה אחר כך הם לא מוכנים להישאר כאן, כי הם יודעים שתיכף יתחילו לעוף האבנים והם באו לעשות כסף, לא להתאבד", אומר רחמים ג'אן, האחראי על מטע האבוקדו של מושב נווה ימין. המושב נמצא במרחק יריקה – או יותר נכון מטע אבוקדו – מקלקיליה.

"התאילנדים דווקא היו מוכנים להילחם בחזרה בפלסטינים. הם הביאו רוגטקות והם צלפים מצויינים. בקושי עצרתי אותם. רק זה מה שחסר לי", הוא מציין את תרומתו להרגעת השטח.

המונח קו התפר לא נחת על ג'אן כמו על היאפים מצמודי הקרקע באזור. כבר עשר שנים שתושבי קלקיליה מתנכלים למטע האבוקדו שלו. ג'אן מכנה אותם 'שותפים ללא השקעה': "אנחנו היינו קוטפים את הפרי והם היו גונבים אותו מהעגלות", הוא אומר ומראה תמונה של חמור קלקיליאני קשור לאחת מעגלות הפרי. "היום זה לא בגלל הכלכלה. אני בעד השלום, אבל עכשיו הם מכים בנו בשביל לפגוע".

מאז החלו המהומות, הפך מטע האבוקדו לשדה קרב בין קלקיליה לנווה ימין. בקבוקי תבערה וצמיגים בוערים נזרקו מעבר לגדר ושרפו עצים. אבנים נזרקות מדי יום. ביום חמישי האחרון התקבלה בתחנת מכבי אש בכפר סבא הודעת שווא על אש במטע. ג'אן מניח שזו היתה מלכודת: "הם כנראה רצו למשוך אותנו לתוך המטע ואז לירות עלינו. אני מגדל את המטע הזה כמו ילד והם באים והורסים. לשקם עץ פרי לוקח ארבע חמש שנים. זה כמו לפגוע באישה בהריון".

לדברי ג'אן בעלי העסקים בצומת הפירות הסמוך מפחדים בעצמם מזורקי האבנים. "כל המוסכים בצומת סגורים, זורקי האבנים השתלטו על המקום. השוטרים הפלסטינים", הוא מצביע על מחסום ועליו דגל פלסטין, "מכוונים אותם מהמגדל".

- אולי המטע כבר מסוכן מדי? אולי צריך לגזום אותו?

"אם לא היה המטע הם כבר היו מגיעים למושב. האבוקדו מגן עלינו".

"זה באמת הפך להיות ישוב ספר מכל הבחינות: אנחנו מכינים חבילות לחיילים, החקלאים לא מעבדים שטחים ליד הגבול", אומר יעקב זאדה, רכז המשק של נווה ימין, בשבתו מתחת לדגל ישראל, בחצר הבית שלו. "בששת הימים הרגשתי יותר בטוח מאשר עכשיו, לפחות אז היה גבול. וכל הסיפור הזה עם ערביי ישראל. אני בכלל הצעתי להחליף: לפנות את כל ההתנחלויות ולהעביר לשם את ערביי ישראל. שהמתנחלים יקבלו את הכפרים שלהם. זה לא טרנספר, אלה חילופי אוכלוסיה".

בנוגע למטע יש לזאדה פתרונות יותר פרקטיים. לדבריו עם השלמת כביש חוצה ישראל, יעקרו את המטע: "תוך שנתיים המטע יהפוך לבית עלמין אזורי, וזה יהיה סוף הסיפור".