גור פוגש עולם: איך הופכים את הכלב ליצור חברותי?

גורי כלבים כמו תינוקות מושפעים מאוד מהחודשים הראשונים לחייהם. איך דואגים שהגור יהיה חברותי, פתוח לעולם ובעיקר לא פחדן. תהליך החיברות של הגור שלב אחרי שלב

  • כלבים
שי גרינר

החלטתם לאמץ או לקנות גור? קיבלתם החלטה שתכניס המון אור ואהבה לבית, במיוחד אם יש בו ילדים קטנים. כמו אצל הזאטוטים הקטנים שאנחנו מגדלים, גם אצל גורי הכלבים ישנו צורך בחינוך ובשלבי חיברות נכונים, על מנת שהגור יגדל להיות שמח, מאוזן נפשית ונטול פחדים. איך מכניסים גור חדש לחיינו ועושים לו היכרות נכונה עם העולם החיצון? כל התשובות לפניכם.

עוד בוואלה!

"הנזק יכול להגיע למיליוני שקלים": הטעות שכל כך הרבה עסקים עושים

לכתבה המלאה
אני מבטיח להיות ילד טוב. גור גולדן רטריבר (צילום: ShutterStock, Elena Talberg)

גידול וחינוך גורים, הינו תחום רחב הכולל בתוכו פרמטרים רבים, ביניהם: חינוך לצרכים, ניתוב התנהגותי נכון, התמודדות עם נשכנות ומניעתה, וחשיפה נכונה לעולם החיצון עליה נרחיב. התקופה הקריטית ביותר ליצירת הקשר הנכון והבטוח עם העולם היא בגילאים חודשיים עד ארבעה חודשים, וזהו הזמן האידיאלי לבניית תקשורת והרגלים נכונים ויציבים עם הגור החדש שלכם.

הימים הראשונים בבית: חיסון ראשון

כאשר הגור מגיע אלינו הביתה, הוא בדרך כלל בן שבעה שבועות ויתכן שהוא קיבל חיסון משושה ראשון עת גדל עם אחיו ואימו, או שאינו מחוסן כלל. חיסון המשושה ניתן לגורים החל מגיל שישה שבועות ומומלץ לחזור עליו שלוש פעמים במהלך חודשי חייו הראשונים של הגור, על מנת ולהגן על המערכת החיסונית שלו. חשוב להדגיש שעל פי הרפואה הווטרינרית המערבית, מומלץ שלא לחשוף לעולם את הגור במהלך חודשי החיסונים הראשונים, אך כיום היא נוטה לאמץ יותר את הגישה ההתנהגותית שתוצג כאן.

הימים הראשונים של הגור בבית הם התאקלמות ראשונית עבורו, והגור המתוק מבלו את רוב זמנו בשינה וממעט לשחק, כך שאין לכם מה לדאוג וזו אינה אינדיקציה להתנהגותו בעתיד. מצד אחד חשוב שלא להעמיס על הגור הקטן יותר מדי פעילויות ומצד שני חשוב לחשוף אותו לעולם כבר עכשיו.

רוצים לישון ולא להשתגע. גור אנרגטי (צילום: ShutterStock)

אז איך עושים זאת? בשלב הראשון, לאחר בדיקה אצל וטרינר, מומלץ להתחיל לצאת עם הגור כשהוא על הידיים, וחשוב שהטיולים הראשונים יהיו יחסית קצרים ובסביבה שקטה ולא מאיימת. ניתן בשלב הזה להרגיל את הגור לנסיעה ברכב, אך גם פה להקפיד על נסיעות חלקות, איטיות ולמרחקים קצרים.

חשוב מאוד בימים הראשונים להרגיל את הגור לקולר ולרצועה, גם אם הוא אינו יוצא מהבית. אפשר לשים לגור קולר תוך כדי האכלתו, על מנת שהקולר יחרט אצלו בזיכרון כמשהו חיובי. כך הוא גם יתרגל באופן כללי למגע באזור הצוואר. במידה והגור מתגרד ומנסה להוריד את הקולר, יש להתעלם. כעבור זמן מה, כאשר הגור רגוע, ניתן להסיר את הקולר ולשים אותו שוב לפרק זמן קצר. כאשר הקולר על הצוואר, יש לחבר את הרצועה אל הקולר עם חטיף, בדיוק באותו אופן בו שמנו את הקולר. יש ליצור לגור שביל של חטיפים על הרצפה על מנת שיעקוב אחריהם, וכך יתרגל ללכת עם רצועה נשרכת. מהלך זה לא צריך לארוך יותר מדקה ויש לחזור עליו מספר פעמים ביום.

לאחר החיסון הראשון, חשוב לטייל עם הגור ברחובות הסמוכים לבית, על משטח בטון או אספלט, באזור החנייה של הבית וסביבתו. יש להקפיד לא למשוך את הגור ברצועה, אלא אם כן אנו חוששים שיכניס משהו לפיו. יחד עם זאת חשוב לתת לו קצת לרחרח ולחקור את הסביבה החדשה. מאחר והחיסון המשושה הראשון אינו בהכרח פעיל, החיסון השני הוא המשמעותי ביותר בסדרת החיסונים. לרוב, בין החיסון הראשון לשני יש פער של שבועיים עד שלושה, לכן יש לנצל זמן זה לחשיפה מירבית ברחוב עם רצועה, תוך שאנו מקפידים למען בריאותו של הגור על צעדיו. בטיולים הראשונים עם הגור מומלץ להפגיש אותו עם סוגים שונים של אנשים (גברים, נשים, ילדים ואפילו אנשים עם כובעים), סוגי סביבות שונות (עירונית, כפרית, אספלט ודשא) ועם תופעות כמו בע"ח וכלי תחבורה רעשניים.

אם תתנו לי חטיף אני מבטיח לא לעשות צרות עם הקולר. גור לומד ללכת עם רצועה (צילום: ShutterStock)

שלב ההחתמה: חיסון שני

לאחר חיסון המשושה השני יש להמתין בין חמישה לעשרה ימים, עד לכניסתו לתוקף של החיסון (על פי הספרות המקצועית מדובר בעשרה ימים). החל משלב זה ניתן להתחיל להרגיל את הגור למשטחים רכים כמו חול או דשא, אבל חשוב לעקוב אחר הגור בשבע עיניים על מנת שלא יאסוף לפיו אוכל מהרחוב. הסכנה העיקרית נובעת מהעובדה שהכלב בשלב הזה עוד לא מקבל טיפול ב"תולעת הפארק" שמועברת בעיקר על ידי אכילת מזונות מהרחוב ואפילו קקי של כלבים נגועים.

גילאי חודשיים עד שלושה של הגור הם האידיאלים ליצירת קשר בן הכלב לאדם. בתקופה זו יש להתחיל לחנך את הגור ולהרגיל אותו לדפוסי התנהגות רצויים, כמו להתיישב ברגע שהוא רואה את הרצועה. ניסיון הלמידה בתקופה זו, לטוב או לרע, ילווה את הגור ובעליו למשך שארית חייהם. בגיל שבעה שבועות מתפתחת מערכת העצבים של הגור, ובשלב זה יכולתו השכלית כבר זהה לזו של כלב בוגר והוא כשיר לשיתוף הפעולה בינו לבין האדם. יש להתחיל לחנכו מגיל זה ולהקנות לו הרגלים נכונים, כמו ישיבה, רביצה, רביצה במקום, הפניית מבט לבעליו ועוד.

גילאים אלה הם גם תקופת חריטת הפחד אצל הגור, לכן בשלב זה יש להיות זהירים ולגלות אחריות רבה, על מנת למנוע חוויות טראומטיות שימשיכו ללות את הגור הלאה. לעיתים ללא טיפול נכון בהמשך, הגור נושא עימו את אותן טראומות לשארית חייו, לכן אין לקחת אותו לבארים רועשים, לטוס איתו או לקחת אותו למופעי זיקוקים של יום העצמאות, וחשוב להימנע ממצבים כמו טריקת דלת על ידו.

רעשים חזקים יכולים ליצור טראומות לכל החיים. כלב מפוחד מזיקוקים (צילום: ShutterStock)

מפגשים עם כלבים נוספים

הסוציאליזציה של הכלב בגיל זה עם בני מינו לא פחות חשובה מזו עם בני האדם, וכבר בגילאי שלושה עד שבעה שבועות מתפתחים היחסים בין האחים. כלב שיופרד מאחיו ומאימו בגילאים אלה ויגדל בחברת בני אדם בלבד, יזהה עצמו כאחד מחברת בני האדם וכל התייחסותו החברתית, כולל ההתייחסות המינית תהיה כלפי אנשים. מכאן שאין לנתק גור מהשגר לפני הגיעו לגיל שישה שבועות לפחות.

כיוון שהגור עדיין לא מחוסן לגמרי, אין להפגישו עם כלבים בפארק כלבים מיועד או מקומות דומים, אך ניתן לקחת אותו איתנו לבתים של חברים ומשפחה בהם יש כלבים שאנחנו יודעים שהם מחוסנים וידידותיים לכלבים אחרים, או לחלופין להזמין אותם אלינו הביתה. יש להקפיד על כך שהמפגש הראשוני בין הכלבים, ייערך מחוץ לבית בטריטוריה נייטרלית, וחשוב לחשוף את הגור למגוון רחב ככל הניתן של כלבים- זכרים/נקבות, גזעים קטנים/גדולים, גורים/בוגרים, בעלי פרווה קצרה/ארוכה.

במפגשים אקראיים ברחוב, צריך להרפות את הרצועה ככל שניתן, ולתת לגור לתקשר עם הכלב השני לזמן קצר. כאשר שני הכלבים מתנתקים זה מזה, ניתן להסיט את הגור בעדינות מהכלב השני, אך אין למשוך אותו בחוזקה מהכלב האחר בזמן ששני אלה דבוקים. חשוב לתת לגור לחקור כלבים אחרים ולנסות לשחק איתם בהנחה שאלה ידידותיים ומקבלים את חברתו.

הווטרינרים ממליצים להשאיר את הגור בבית עד תום החיסונים. כלב אצל הרופא (צילום: ShutterStock)

הנחיית הווטרינר מול הנחיית המאלף

בביקורי בית ראשונים אצל גורים כמו גם במפגשים אקראיים עם בעלי גורים ברחוב, ניתן להתקל בהרבה בלבול וחוסר ידע לגבי מה עושים עם גור שטרם השלים את כל החיסונים. מצד אחד הווטרינר המטפל הוא זה שאמון על הצד הבריאותי, ומצד שני המאלף הוא שאחראי על התנהגותו הנכונה של הגור.

וטרינרים בהרבה מקרים לא לוקחים סיכון, ולו הקטן ביותר להידבקות הגור במחלה, והם ויזהירו את הלקוח פן יתהלך בחופשיות עם כלבו בכל תקופת החיסונים הנפרשת על פני חודש וחצי לערך. ההנחה הבסיסית של רבים מהם ובמידה מסויימת של צדק מבחינתם, היא שרוב בעלי הגורים ממילא נוטים להתעלם מהוראותיהם ומוציאים את הכלבים החוצה. לכן הם מחמירים בהנחיותיהם. מנגד, במידה ונקצין ולא נוציא את הגור מהבית עד תום החיסונים, סביר להניח שתהליך החיברות של אותו גור יהיה לקוי והוא עתיד לפתח בעיות התנהגות שילוו אותו ואת בעליו לכל החיים. זו גם הסיבה שבשנים האחרונות יותר ויותר פרוטוקולים היוצאים מתוך איגודי וטרינרים מקצועיים במערב, תומכים בחשיפה מוקדמת של הגור ומתן יד חופשית להסתובב בחוץ לאחר חיסון שני.

גם לגנטיקה יש משקל רב וגור מעט חששן שלא יצא החוצה עד גיל ארבעה חודשים לעולם לא יוכל לרכוש את הנסיון הדרוש לו על מנת לפתח מערכת יחסים תקינה עם העולם שבחוץ (זאת בהנחה שבעליו של אותו גור לא פונה להתערבות מקצועית בדמות אילוף). התנהגות אגרסיבית המופנית כלפי בני אדם היא בדרך כלל תולדה של תקופת חיברות לקוייה בחודשים הראשונים והקריטיים של חיי הגור.

כלבים בריאים מורדמים בעקבות בעיות התנהגות. גורים שהוצלו ממוות (צילום: מערכת וואלה!, דיפולט)

מקרים של גורים צעירים שמתו מוירוס ה"פרוו" האלים (שמועבר לרוב דרך בליעה של חומר נגוע בחיידק) מכיוון שקיבלו רק שני חיסוני משושה בתוקף, ולא שלושה או ארבעה כפי שמומלץ הם אינם שכיחים. לעומת זאת, עשרות אלפי כלבים מורדמים בישראל כל שנה, כתוצאה מבעיות התנהגות שונות שמקורן בחוסר חשיפה בתקופת החיסונים. חשוב לדעת שכל כלב אומנם נושא עימו מטען תורשתי מסויים ,אך עדיין לנו יש את היכולת להכווין ולהשפיע על אופיו וחוסנו הנפשי בתקופות ההתפתחות שלו כגור צעיר.


הכותב הוא מאלף כלבים

עוד בנושא חינוך כלבים:

מצפים לילד? כך תכירו בין התינוק וכלבכם
פינת האילוף: איך גומלים כלב מעשיית צרכים בבית - שלב אחר שלב

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully