פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      גוש גדול - טוב למדינה

      שתי שאלות עולות לדיון בעקבות האיחוד בין ישראל ביתנו לליכוד: האם זה טוב לישראל והאם זה טוב לליכוד ולנתניהו. התשובה הראשונה היא "כן" מוחלט, ואילו התשובה השנייה, אף על פי שגם היא חיובית, תלויה בעיקר בחוכמת הבדיעבד, ובמה שיהיה בעוד כמה שנים.

      כמעט כל ממשלות ישראל בשנים האחרונות התקשו לנווט את ספינת המדינה מול סבך הבעיות הקואליציוניות - פרי שיטת הבחירות ושיטת הממשל הנהוגות אצלנו. הצעד שנעשה עכשיו על ידי נתניהו וליברמן מקדם באופן משמעותי את הסיכוי לשינוי המצב ולהקמת שני גושים שונים במרכז המפה הפוליטית - האחד בהנהגת הליכוד מעט ימינה ממנו, והאחר בראשות מפלגת העבודה, שמאלה ממנו (אף שלאור ההצטרפויות האחרונות לעבודה, נראה שמדובר יותר בשמאל מאשר במרכז). האיחוד הנוכחי הוא יותר בגדר התייצבות יחדיו בפני הבוחר - ורק העתיד יראה אם יהיה אפשר להמשיך למיזוג מלא.

      בגופים פוליטיים גדולים יש מקום למגוון דעות - בתנאי שאינן חורגות ממכנים משותפים בנושאים העיקריים. לאנשים בעלי השקפת עולם ממלכתית וליברלית אין למעשה פלטפורמה פוליטית אחרת מאשר גוף פוליטי גדול - ובוודאי דעותיהם והעדפותיהם לא יגיעו לביטוי אפקטיבי בכל מיני רסיסי מפלגות או מפלגות "נחום-תקום" שצצות חדשות לבקרים - רק כדי להיעלם כשתחת מעטה הפרכוס מתגלה פרצופן האמיתי.

      ישראל חייבת לכונן ממשלה יציבה ונבונה

      האם ישראל ביתנו היא תעתיק מדויק של הליכוד? התשובה שלילית, ובכמה עניינים היא אפילו שונה מאוד - אך לא יותר מהזרמים השונים והמנוגדים לעיתים במפלגה הדמוקרטית ובמפלגה הרפובליקנית בארה"ב למשל. יש מי שמשמיעים זעקות שבר על "ההקצנה" שתתחולל, כביכול, בליכוד כתוצאה מהקמת הגוש המאוחד - אך אלו צריכים לשאול את עצמם ביושר אם מהות עמדותיו של ליברמן, להבדיל מהצורה שהן מועלות לפעמים ברטוריקה ובסיסמאות, באמת כל כך קיצוניות.

      לפני שבועיים אמר לי הנרי קיסינג'ר: "אתה יודע, יש הרבה דברים שליברמן צודק בהם". זאת ועוד, איפה כתוב שדווקא ישראל ביתנו, היא שתשפיע על הליכוד ולא להפך? יש בליכוד ואולי גם בתנועתו של ליברמן מי שאינם רואים בעין יפה את החבירה ביניהם וסבורים שלו התייצבו בנפרד לבחירות היו משיגות המפלגות יותר מנדטים - אך הניסיון מראה שכמיהה בציבור לאחדות ולמשילות מתוקנת יותר דווקא תרבה חברי כנסת לגוש המלוכד.

      אין גם להתעלם מהאפקט הפסיכולוגי שבאיחוד כוחות: בבחירות ב-1969 השיג גח"ל (גוש חרות ליברלים) 26 מנדטים, ובבחירות שאחריהן, ב-1973, עם הקמת הליכוד שכלל גם את ה"רשימה הממלכתית" ו"המרכז החופשי", הגיע מספרם ל-39 ובכך נסללה הדרך למהפך הפוליטי ההיסטורי.

      מרוב ספקולציות אנחנו עלולים לשכוח את העיקר: ישראל תעמוד בשנים הקרובות בפני אתגרים חסרי תקדים - האיום האירני, "האביב הערבי" והשלכותיו, היעדר נכונות אמיתית לשלום בצד הפלסטיני, ובמישור הבינלאומי - חוסר ודאות אם וכיצד ארה"ב תתמודד עם הכוחות בעולם שמתכוונים לפגוע במעמדה ואיך תנהג בקשר אלינו. כל זאת נוסף על המבחנים הכלכליים והחברתיים שעומדים בפנינו. במציאות זו ישראל חייבת לכונן ממשלה יציבה ונבונה, והאחדות בין הליכוד לישראל ביתנו היא צעד ראשון בדרך לכך.