ללמוד ממדינת הסטארט?אפ

בשבועות האחרונים רואים הספרדים כיצד מדינתם מככבת בכותרות התקשורת העולמית והפעם לא בהקשר חיובי. למרבה הצער, הכותרות הגדולות לא נועדו להחמיא לסרטיו של אלמודובר, למהלכיו של הטניסאי רפאל נדאל או לנבחרת הכדורגל הספרדית, אלופת העולם ואלופת אירופה. נכון לעכשיו, מדובר בניתוח קודר ופסימי של המצב הכלכלי והחברתי במדינה.

עיתון ה"אקונומיסט" דיווח ש"עם גירעון שמתקרב ל?9 אחוזים מהתוצר הלאומי הגולמי, אבטלה של 25 אחוזים ותנועות מחאה אלימות, ספרד עלולה להילכד במעגל מוות כמו היוונים". כמו כן, אמצעי תקשורת בסדר גודל של ה"ניו יורק טיימס", CNN והעיתון הצרפתי "לה מונד" סיקרו גם הם בהרחבה את נפילתה של ספרד.
המציאות הבלתי נסבלת הזאת היא הסיבה העיקרית לכך שכלכלת ספרד מחפשת פתרונות יצירתיים.

וכך הגיעה לישראל לפני כארבעה שבועות משלחת ספרדית שכללה רק 16 כלכלנים, אך ייצגה אלפי אזרחים ספרדים מודאגים. הכלכלנים, נציגי קרנות הון?סיכון פרטי וציבורי בספרד, נחתו בישראל ושהו בה כשבוע ימים בין השאר כדי להביא בשורה חדשה לעיר מגוריהם. המשלחת היא פרי יוזמה משותפת של הארגון הספרדי של קרנות ההון?סיכון (ASCRI) ושל לשכת המסחר ישראל?ספרד.

חברי המשלחת המבקרים בארץ הקודש הם, איך לומר, צליינים מסוג אחר. הם לא באו לחפש השראה רוחנית או לבקר במקומות הקדושים, אלא הגיעו ל"מדינת הסטארט?אפ" הגדולה כדי ללמוד כלכלה.

יש סיבה לכך, שכן בספרד מדברים על "נס ישראלי" בכל מה שקשור לתחום הכלכלה. בשביל מדינה שנמצאת במצב קשה מאוד ואינה רואה את האור בקצה המנהרה, כל זיק של תקווה הוא ברכה, כך אמרה מייטה בייסטאר, נשיאת הארגון הספרדי של קרנות ההון?סיכון (ASCRI) עם הגעתה לארץ, והוסיפה "עם אבטלה שמגיעה ל?50 אחוזים בקרב הצעירים אנו מוכרחים לחפש יוזמות חדשות כדי להניע את הכלכלה".

בייסטאר מפגינה ידע נרחב בתחום ההמצאות הישראליות ומביעה רצון שבאמצעות המפגש עם הכלכלנים הישראלים היא תוכל "ללמוד את המודל הכלכלי של ישראל וכיצד אפשר ליצור יוזמות חדשות דרך המדינה והאוניברסיטאות. "למשל, אהבנו לראות את יישום הטכנולוגיות שיוצר מכון ויצמן, שמיתרגמות לעולם העסקים. זוהי דוגמה לאופן שבו אפשר לחזק את המחקר וליצור פטנטים בעלי הצלחה עולמית".

בין הפגישות והשיחות עם בכירים ישראלים בתחום, בייסטאר ציינה גם כי "כדי שספרד תצא מהמשבר, היא מוכרחה למשוך הון ממקורות זרים מחוץ לארצה. המשקיעים הישראלים יכולים לתרום לתהליך הפיכת חברות ומוצריהן לבינלאומיים וגם ליצירת קשרים עם חברות רב?לאומיות כדי לקדם תהליכים של התרחבות".

פניהם המרוצות של יתר חברי המשלחת המחישו את רגשותיהם יותר טוב מכל נתון כלכלי מעודד. אין ספק שרבים מהיזמים הספרדים שהגיעו לארץ שואלים את עצמם למה הכלכלה במדינתם אינה יכולה להתנהל בצורה טובה כזאת לנוכח מספר התושבים הגדול והאמצעים הרבים, שלא לדבר על כך שספרד נמצאת באזור בטוח בהרבה בהשוואה לישראל.

כמו במקומות רבים בעולם, חדשנותה של ישראל בכל הנוגע לחברות הזנק מעוררת עניין רחב שאינו מסתיים בסקרנות בסיסית.

בייסטאר סיפרה כי "היתה הסכמה רחבה במשלחת על כך שלשיטה הישראלית של חממות עסקיות יש יתרונות רבים בנוגע לאמצעי מימון של חברות סטארט?אפ, על פני מה שקיים בספרד ובמדינות אחרות באירופה". בכך התייחסה בעיקר לרשת הביטחון שמעניקים מנהלים עצמאיים שמזהים ובוחרים בפינצטה את חברות הסטארט?אפ הטובות ביותר ומשקיעים בתנאים שמתאימים לכסף הציבורי.

לפי נתוני הארגון הספרדי של קרנות ההון?סיכון, ההשקעה בקרנות הון?סיכון בספרד פחתה ב?44 אחוזים במחצית הראשונה של השנה לעומת שנת 2011, והגיעה ל?145 מיליון יורו.

גיל גדרון, ישראלי שחי בצרפת, יו"ר לשכת המסחר ישראל?ספרד ואחד המשתתפים במשלחת, הוסיף על נתונים אלו כדי להראות את ההבדלים בין שתי המדינות בכל הקשור להון?סיכון ולהשקעה ביזמות. "השוק של הון?סיכון בספרד עומד על פחות מ?200 מיליון יורו לשנה. בישראל, לעומת זאת, מדינה שקטנה פי שבעה מספרד, הסכום עומד על 2 מיליארד דולר לשנה".

למרות הנתונים העגומים חברי המשלחת ניסו לשמור על אופטימיות. קרלס טרנץ הגיע לישראל מטעם אחת מקרנות ההון?סיכון החשובות בספרד, הקרן הקטלאנית Caixa Capital Risc.

בשיחה שהתקיימה בירושלים הוא הפגין מידה של צניעות לצד גישה ריאלית ואמר כי "רצינו להכיר את מערכת היזמות של קרנות ההון?סיכון בישראל וליצור קשרים עם משקיעים אחרים. למרות המצב אין לנו ברירה אלא להיות אופטימיים כי זה הרגע לשקול מחדש את המודל הכלכלי שלנו". אלברטו קלריגה גרטה, נציג קרן השקעות ממחוז נבארה הוסיף: "אחרי מה שראינו, נחזור למדינתנו כדי לנסות ליישם את המודל המוצלח הזה, או לפחות חלקים ממנו. באנו כדי ללמוד מהניסיון של חברות הסטארט?אפ הישראליות, אף שהמשבר בולם כיום את ההשקעות בספרד".

אחד המקומות שחברי המשלחת ציפו לראות במיוחד היה קרן ההון?סיכון הבינלאומית JVP שהקים אראל מרגלית, שממוקמת בירושלים. קרן ההשקעות של מרגלית היא בעלת שם בינלאומי ומשמשת מקום ליישום עסקי של רעיונות רבים. היום היא מגלגלת מחזור עסקי של יותר מ?900 מיליון דולר. הקרן הובילה 24 אקזיטים שמתוכם 11 הונפקו בנאסד"ק. מאז היווסדה בשנת 1993 היא השקיעה ביותר מ?90 חברות עסקיות.

כיצד אתה מסביר את המשיכה לטכנולוגיה הישראלית?
"יזמים מגיעים לירושלים מכל העולם, ובייחוד לאגף המדיה של JVP, כדי ללמוד מהחדשנות ומרוח היזמות שמאפיינות את ישראל וכדי להבין כיצד אפשר ליישם את מהפכת ההיי?טק גם אצלם. זה המפתח של ישראל להוביל בכלכלה העולמית. למרות זאת, ישראל צריכה גם לוודא שהמהפכה הזו מגיעה לכל השכבות ולכל האזורים בארץ. כדי שנמשיך להוביל הממשלה חייבת להשקיע בהון האנושי שלה ולהבטיח חינוך איכותי ושוויוני לכולם".

לפני ארבעה חודשים הוא ביקר בברצלונה ובמדריד כדי לפגוש בכירים מעולם הפוליטיקה, הספורט והתקשורת. מטרת הביקור היתה לבחון דרכים לשיתוף פעולה, אך בעיקר להעניק טיפים מתוך הניסיון של החממה העסקית בירושלים.

כמו מרגלית, גם יפעת אלון?פרל, הנספחת המסחרית של משרד התעשייה, המסחר והתעסוקה בשגרירות ישראל במדריד, מרוצה מאוד מתוצאות הביקור הספרדי. לדבריה "המטרה המרכזית היתה להכיר את מגזר ההיי?טק בישראל משני צדדיו, הן של היזמים והן של גופי המימון".

אלון?פרל אף סבורה כי "קיים סיכוי לפתח קשרים כלכליים רחבים יותר, שבסופו של דבר יעזרו ללחוץ על הממשלה כדי לעודד יחסים מסחריים".

כמובן, אילו ספרד לא היתה נתונה במשבר כלכלי כה גדול, לא היה צורך לחפש עוד מודלים ולסמוך על ישועה מבחוץ. חיפוש זה של הממשלה הספרדית נועד לסייע לשוק שבו יש 25 אחוזי אבטלה, כמעט 2 מיליון משפחות ללא מפרנס.

עורך הדין והכלכלן פליקס בורנשטיין מביט על הדברים כפי שהם נראים ממקום מגוריו במדריד, ואינו אופטימי בנוגע לכלכלה הספרדית או בנוגע ליכולת הסיוע של הטכנולוגיה הישראלית לספרד. "בספרד מעריצים מאוד את הטכנולוגיה ואת הכלכלה הישראלית, בעיקר ברגעי משבר, אך אי אפשר ליישם את המודל הישראלי בספרד היום", הוא קובע.

מהן הסיבות לכך?
"אמצעים רבים כוונו לבנייה ולמלונאות ולא לכלכלה. העזרה הציבורית למחקר ולפיתוח פחתה מאוד, והצעירים הכי משכילים עוזבים את המדינה כי שוק התעסוקה הספרדי אינו יכול לקלוט אותם".

כמה נתונים רשמיים שהתפרסמו השבוע מאשרים את דברי בורנשטיין בנוגע לעזיבת התושבים. בשנת 2012 מספר הספרדים שעזבו את המדינה גדל ב?21.6 אחוזים. לפי הלשכה הלאומית הספרדית לסטטיסטיקה, ב?12 החודשים האחרונים פחתה האוכלוסייה הספרדית ב?45,245 איש.

בורנשטיין אף מוסיף כי תדמיתה של ישראל בעיני האזרח הספרדי לא חיובית בהכרח, עובדה שעשויה להשפיע גם על הכלכלה. "נכון שבראייה כללית יש הערצה בספרד להישגים הכלכליים של ישראל, אך פרט לתקשורת הכלכלית ולכמה חוגים של אנשי עסקים, בספרד לא ממש מכירים את הכלכלה הישראלית. מקרי האלימות, כפי שהיו באינתיפאדה השנייה לדוגמה, היקשו על חברות ישראליות לעשות עסקים כרגיל עם ספרד".

יוסי סלע, נציג ג'מיני ניהול קרן הון בע"מ, שהירצה לפני חברי המשלחת הספרדית, מסכים עם גישתו הריאלית של בורנשטיין. "אם המדינה משקיעה דולר אחד בחברות הסטארט?אפ והיזמות, היא תרוויח בסוף שישה דולרים, זאת אם מביאים בחשבון את המסים, את התשתית של הוצאות לעובד ועוד הוצאות שונות", הוא פירט.

סלע אינו מחזיק בגישה האופטימית של היזמים הספרדים, ולכן הציע להם להשתמש היטב בהיגיון, להשקיע בחדשנות, אך תמיד לעשות זאת תוך כדי מבט על התכונות ועל הנתונים הייחודיים של ספרד.

אף שהמותג העסקי ששמו ספרד נמצא היום בירידה, בלשון המעטה, כמו כל מותג שלו מסורת וקליינטים רבים, במוקדם או במאוחר יתעורר שוק ההון הספרדי מתרדמתו.

בייסטאר מאמינה גם היא בהתעוררתו של השוק הספרדי בישראל ואף מרחיקה לכת. "ספרד מחזיקה בשוק עם הזדמנויות רבות. אני אומרת לישראלים שזה הרגע להשקיע בספרד".

ובינתיים בספרד, זמן קצר לאחר שהודיעה הממשלה בהנהגתו של מריאנו רחוי כי היא מסכימה להגיש בקשה רשמית לסיוע, שבה היא מאפשרת לבנק המרכזי של אירופה (ECB) להתחיל לרכוש איגרות חוב שלה, הודיעה קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, כי ממשלת ספרד תצטרך לקבל עליה את חובות הבנקים וכי היא לא תאפשר לכסף לזרום ישירות ממנגנון החילוץ לכיסוי חובותיו של המגזר הבנקאי בספרד. המשמעות היא שספרד תיאלץ להתמודד עם גירעון עמוק אף יותר.

כך או כך, באופן אירוני, הישגה הגדול של ספרד הגיע כאשר בעימות הראשון של המועמדים לנשיאות ארה"ב, המועמד הרפובליקני מיט רומני אמר מול יריבו, נשיא ארה"ב ברק אובאמה, ומול העולם כולו כי "ספרד מוציאה 42 אחוזים מהמסים שלה על הממשלה. גם אנחנו. איני רוצה להמשיך בדרכה של ספרד".

הספרדים כמובן אינם צריכים את רומני ואת התקשורת הזרה כדי להבין את חומרת המצב. "אם הממשלה לא תשנה באופן ברור את מדיניותה ואת התנהלותה, נלך לשביתה כללית גדולה מאוד", צעקו שני ארגוני העובדים הגדולים בספרד (UGT ו?CCOO), צעקו וקיימו. סוכנות הידיעות AFP דיווחה שבוע שעבר כי ראשי שני הארגונים הכריזו על יום של שביתה כללית במשק, אשר יתקיים ב?14 בנובמבר.

ולסיום, לפי סקר שנערך לא מזמן, 79.3 אחוזים מהספרדים סבורים שהבעיה העיקרית של ספרד היא האבטלה. את המקום השני, עם 49.4 אחוזים, תופסות בעיות כלכליות אחרות. כמו כן, 26.9 אחוזים מתושבי ספרד מאשימים את נציגיהם, משמאל ומימין, בניהול כושל של המשבר ובהיעדר יכולת למצוא לו פתרון.