הם היו סקפטים

בפאב הירושלמי "מייקס פלייס" רגילים לקהל בליינים קבוע שמגיע לשבת על הבר, לשתות בירות, לשמוע מוסיקה ולקשקש על נושאים שאנשים שיושבים בפאב מקשקשים עליהם. אבל בלילה אחד, לא מזמן, אירח ה"מייקס" פעילות אחרת לגמרי: קבוצה גדולה של אנשים, שאיכלסה שולחן שלם בפינה ליד הבמה, באה במיוחד כדי להקשיב להרצאה - פעילות שבדרך כלל לא מתקיימת בפאבים. את ההרצאה העביר מדען, נושאה היה "דתות מטורפות", והערב כולו התקיים כחלק מסידרת מפגשים ששמה "ספקנים בפאב". ממש לא ערב רגיל בבר השכונתי, הגם שהבירה זרמה כמים. המרצה היה ד"ר רועי צזנה (32), עמית מחקר במרכז לחיזוי טכנולוגי באוניברסיטת תל אביב, שהשלים לאחרונה דוקטורט בננו?טכנולוגיה בטכניון. נוסף על שלל עיסוקיו, הוא חבר בקהילת הספקנים הישראלית, השלוחה המקומית של תנועת הספקנים העולמית, שמורכבת מאנשים שמטילים ספק. במה הם מטילים ספק? ב??כ?ל. אבל מייד נגיע לזה.

במשך שעה וקצת ריתק אליו צזנה את קהל המאזינים בהרצאה על דתות שונות ומשונות הקיימות בעולם, וקינח בסיפור אמיתי על שבט פראים ששוכן ביערות ברזיל, שבו כולם אתאיסטים לגמרי, כפי שגילה מיסיונר אמריקני נוצרי שבא להמיר את דתם, וגילה להפתעתו שאין להם דת להמיר ממנה. אותו מיסיונר, אגב, נשאר לגור עם השבט והפך אתאיסט בעצמו. למרות הקלילות שבה הועבר החומר, הסרטונים המשעשעים והבדיחות על חשבונן של דמויות כמו משה וישו, השורה התחתונה נותרה כבדת משקל: משחר ההיסטוריה ועד היום, אנשים רבים בעולם מקבלים כאמת לאמיתה אירועים ותופעות שאף אחד לא ראה במו עיניו, שלא ניתן להוכיח, למדוד או לבדוק. עבור הספקנים, אמונה עיוורת - בכל דבר שהוא - היא חילול הקודש.

הספקנות היא דרך חיים, שבמרכזה עיקרון מנחה: לא לקבל שום דבר כמובן מאליו. לבחון ולבדוק את הדברים כמיטב היכולת, ורק על סמך זה, לקבל החלטה. כל החלטה שאנו מקבלים בחיי היום?יום שלנו, כל מסקנה שאליה אנחנו מגיעים ביחס לעולם הסובב אותנו, צריכה להתקבל בצורה לוגית ושקולה: החל בשאלה איזו אבקת כביסה לקנות בסופר, ועד להחלטה אם ניתוח שעליו המליצו לנו הוא באמת חיוני. הבחינה המדעית של תופעות ותהליכים, הטלת ספק בכל מידע והעיבוד הלוגי והרציונלי של החיים הם לחם חוקם של הספקנים.
קבוצת הספקנים הישראלית מונה כ?40 חברים אקטיביים, המתנדבים יחד בשלוש פעילויות עיקריות: "שפינוזה" - אתר האינטרנט של קהילת הספקנים בישראל; הרצאות "ספקנים בפאב" - מפגשים בנושאי מדע וספקנות בפאבים שונים ברחבי הארץ; ו"ספק סביר" - אתר פודקאסטים (קובצי שמע), שבו ניתן להאזין להרצאות בנושאי מדע באוריינטציה ישראלית. רבים מהספקנים אף מחזיקים בלוגים אישיים. אלפי אנשים נכנסים באופן קבוע לקרוא את התכנים באתרי האינטרנט ובבלוגים, והמקומות בהרצאות בפאבים אוזלים בתוך דקות. ההיענות הציבורית, מספרים הספקנים, אדירה.

הם באים ממגוון של גילים ומקצועות: היי?טק, מדע, פיזיקה, רפואה, צרכנות וגיקים חובבי מדע. באופן אירוני, מרביתם הגיעו לספקנות דווקא דרך עולם המדע הבדיוני והפנטזיה. לרועי צזנה, למשל, זה קרה בעקבות ביקורים חוזרים ונשנים במשולש ברמודה. או יותר נכון, ביקורים דמיוניים במשולש ברמודה. "הייתי בן 14 כשקראתי את הספר של צ'ארלס ברליץ 'משולש ברמודה', שבו הוא תיאר את האזור כחור שחור שאוניות ומטוסים נעלמים בו, ואף אחד לא מצליח להסביר למה. ההסברים היו שונים ומשונים: החל בהר געש מגנטי, עבור בחייזרים בשמיים וכלה במפלצות במים. בתור ילד זה שבה אותי לגמרי. זה היה כל כך מעניין, שהחלטתי ללמוד עוד. אם עד אותה נקודה החלום שלי היה להיות אסטרונאוט, פתאום החלום שלי היה ללכת למשולש ברמודה ולבדוק מה קורה שם.

"התחלתי לקרוא על הנושא ולחפש את כל המחקרים והסטטיסטיקות. זה לקח לי לא מעט שנים, בייחוד כיוון שלא ממש ידעתי אז אנגלית. בזמן שקראתי את כל החומרים האלה נתקלתי בספקן אמריקאי, שמצא שחברות הביטוח מבטחות באופן רגיל ספינות שעוברות במשולש ברמודה. הייתי מצפה שחברות הביטוח יגבו סכומי עתק בשביל לבטח את הספינות - אבל לא, שום דבר. הכל כרגיל. וזה נראה לי מוזר מאוד".

הגעת ממש לרזולוציה של בדיקה כמה כסף גובות חברות ביטוח עבור ספינות שעוברות במשולש ברמודה?

"זה לא אני, זה הספקנים, וזאת בדיוק הגדולה של אנשים שמתקבצים מהרבה מאוד תחומים, ומספקים מידע זה לזה. אחד האנשים שבדקו את משולש ברמודה היה סוכן ביטוח, והוא עלה על זה". לאחר בדיקה מעמיקה יותר, מצא צזנה שהסטטיסטיקות בנוגע לספינות שנעלמו במשולש ברמודה אינן שונות מאלו בנוגע להיעלמותן של ספינות בכל מקום אחר בעולם. "התחלתי לשאול את עצמי מה הולך כאן, ופתאום הבנתי שכל המידע שיש לי על משולש ברמודה מבוסס על שמועות ומעשיות. ואז קרה משהו מעניין: בהתחלה זו הייתה בשבילי נקודת שבר, הגילוי שהעולם הוא לא מקום קסום כפי שחשבתי. אבל מייד אחרי זה גיליתי משהו אחר: שהקסם קיים, אבל במוחות של אנשים. כולנו רוצים ללכת שולל, ללכת שבי אחרי סיפורים ומעשיות, אבל דווקא הגילוי של מה נכון ומה לא נכון - זה הקסם האמיתי".

אז אתה אומר שמשולש ברמודה הוא מיתוס?

"כן. זה כואב לי ומצער אותי, אבל זה לגמרי מיתוס. כמו המיתוס שהעולם ייחרב בעוד חודשיים, כמו הומאופתיה וכמו אקופונקטורה וכמו עוד הרבה מיתוסים שאנשים מאמינים בהם. קחי למשל אקופונקטורה: אם אתה אומר לבן אדם שאתה דוקר אותו אבל לא באמת מחדיר לו מחטים לעור - האפקט יהיה אותו אפקט. ומבחינתי זה מביא את שיטת הטיפול הזו לרמה של מיתוס".

"הפסיכולוגיה שלנו לא מותאמת לבדיקה שיטתית של המציאות, ולכן אנחנו צריכים את הכלים המלאכותיים שיגרמו לנו להסתכל על העולם בצורה שיטתית", אומרת שונית גולדרינג (30), חוקרת בתחום ה?Good Clinical Practice - תחום רפואי שבו מוודאים שמחקרים בבני אדם נעשים כראוי, וחברה פעילה בקהילת הספקנים. "המטרה העיקרית של התנועה בארץ ובעולם היא לא לבחון לפרטי פרטים כל השערה, אלא לספר לציבור שהוא יכול לבדוק ולחקור דברים בעצמו, ולהגיע למסקנות משלו. מאוד נוח לנו ליפול לתוך אמונות, כי לרובנו אין את הכלים המדעיים לבחון את המציאות שלנו. למשל, אם רופא אומר דבר אחד ונטורופת אומר דבר אחר, למה שנאמין לראשון ולא לאחרון? הרי לשניהם יש חלוק לבן. זה נראה מרשים ומכובד, והנטייה שלנו היא להקשיב למי שנראה מרשים ומכובד. רוב החיים שלנו היינו שבט של 20 אנשים, והצ'יף נראה מרשים ומכובד, אז הקשבנו לו. גם היום זה ככה, לא הצלחנו להשתחרר מזה. ללכת נגד ההטיות האלה זה ללכת נגד האופי שלנו, ולכן אנחנו צריכים תנועה של חינוך. בתור ספקנים, אנחנו לא אומרים לאנשים 'תחשבו ככה'; אנחנו אומרים: 'תחשבו'". הדוגמה הקלאסית שהספקנים אוהבים לתת היא העגבניות. בסופר, אנחנו ממששים כל עגבנייה, עד שנבחר את אלו שייראו לנו הכי טובות. הרי לא נקנה עגבניות בשק. אז למה אנחנו לא "ממששים" כל מוצר שמוצג לנו בפרסומת, או כל "מומחה" שמציע לנו לקנות את מרכולתו? השיטה המדעית, שעל פיה בוחנים הספקנים את העולם הסובב אותם, היא די פשוטה ביסודה. היא קובעת כי רק כשיש כמה קווי ראיות שמצטלבים, אפשר להגיע הכי קרוב להבנה או להחלטה. תרופות סבתא, שיטות רפואה עתיקות, סיפורי נסים על אנשים משותקים שמתחילים פתאום ללכת ואמנים על?חושיים - לא מתקבלים בעולמם.

על סמך מה אתם מחליטים מה נכון ומה לא נכון? תורת הרפואה הסינית, למשל, היא תורה עתיקת יומין בת אלפי שנים. באיזו זכות אתם מבטלים אותה?

"אנחנו מאמינים שאם זה קיים בעולם, גם אם מדובר במשהו על טבעי או ניו אייג'י - אפשר לבדוק את זה בעזרת השיטה המדעית, שזה אומר שורה של ניסויים קליניים מסוימים", מסביר ירון אסא (32), הייטקיסט וספקן. "יש פרוטוקולים מאוד מוסדרים של העניין הזה. זה מאוד מסובך, לוקח המון זמן ועולה המון כסף, ולכן, לצערי, לא מרבים להשתמש בשיטה בתחומים שאינם רפואיים פרופר. אבל לא צריך להיות מדען כדי להשתמש בה. אפשר ליישם אותה ביום?יום".

הומאופתיה, רייקי, שיאצו, נטורופתיה ושאר אסכולות הריפוי האלטרנטיביות מעוררות בקרב הספקנים אי נוחות גדולה. מבחינתם, כל עוד לא הוכחו השיטות הללו על פי העקרונות המדעיים, הן לא באמת שיטות רפואיות. הפופולריות הרבה שהן מקבלות בציבור, בעולם ובארץ, חורה להם. "עשיתי פעם ניסוי", מספר צזנה. "בלעתי בבת אחת 60 כדורים הומיאופתיים שהכילו בלדונה, צמח מאוד רעיל שיכול לגרום לדום לב גם במינונים קטנים. שום דבר לא קרה לי. אפילו לא הזעתי. וזה נחשב לתרופה. את חושבת שאם זו באמת היתה תרופה, לא היתה לה איזושהי השפעה עלי?" אגב, לא מדובר בשיגעון פרטי של צזנה: בכנסי ספקנים המתקיימים בחו"ל, נוהגים המשתתפים לעלות לבמה ולבלוע בהפגנתיות עשרות כדורים הומיאופתיים, וזאת, לטענתם, ההוכחה שמדובר לכאורה בשרלטנות. "כל תחום התוספים והתרופות?לא?תרופות האלה הוא פחות מפוקח", אומרת גולדרינג. "זאת עובדה. המסלול שתרופה עוברת עד שלב האישור שלה מאוד מפרך, יש פיקוח הדוק לאורך כל התהליך. הסיכוי שהיא תכיל משהו שלא מצוין על האריזה הוא לא גדול, וכשזה קורה, אנחנו קוראים על זה בכל עיתון. אבל על תרופות הומיאופתיות, צמחיות, טבעיות וכדומה, אין את הפיקוח הזה". "כל מה שמשו?וק תחת התווית של תרופה טבעית הוא טריק של אנשי שיווק", מוסיף אסא. "לרוב, הן לא מכילות שום מרכיב בעל אפקט משמעותי, כי אחרת היו משווקים אותן תחת תווית של תרופה לכל דבר. אבל היום, 'טבעי' נחשב לטרנד. אם ה'תרופות' הללו היו נמכרות רק תחת הכסות של ניו אייג', וקהל מצומצם היה נחשף אליהן, זה עוד היה בסדר, איכשהו. אבל בשנים האחרונות נעשה שימוש במילים מדעיות כביכול בהקשר של תרופות טבעיות, וזה כבר ממש לא בסדר". גולדרינג כועסת על תקציבים שמועברים לטיפולים אלטרנטיביים. "מס הבריאות שאני משלמת והתשלום החודשי שלי לקופת החולים הולכים לתחום שאינו רפואי בעליל. לקופות החולים יש אינטרס עצום לתחזק מערך של טיפולים אלטרנטיביים, כי הם נחשבים לזולים. בדיקות MRI, סי.טי או פאפ עולות הון תועפות. במקום זה הם מעדיפים לשלוח אנשים למישהו שידקור אותם קצת. אולי הם ירגישו טוב אחרי זה, אבל בסוף הם ימותו ממה שיש להם. לקופות החולים זה מאוד משתלם".

הספקנים מחפשים שקרים בפרסום גם במוצרי צריכה יום?יומיים. כך היה במקרה של פרסומת לכדורי כביסה, כאלה שמוסיפים למכונת הכביסה במטרה להילחם בכתמים עקשניים במיוחד. הפרסומת טענה כי הכדורים המיוחדים מכילים קריסטלים קטנים, שבזמן הכביסה משחררים גלי אינפרא אדום שמרתיחים את המים ומחסלים את הכתמים. הטענה הזו עוררה את חשדו הקיים ממילא של צזנה, ובמסגרת הבלוג שלו "מדע אחר", הוא לקח על עצמו לבדוק את הטענות. "כל מה שעשיתי היה להיכנס לאתר של החברה ולקרוא על הפעולה של החומרים האלה. ביררתי ל?מה הם מתכוונים, עשיתי חיפוש באינטרנט, והגעתי למסקנה שמדובר בשטויות. ולא סתם שטויות, אלא כאלו שהם מתמחרים ב?250 שקלים. ראיתי שאין שום קשר בין מה שהם טוענים שם לבין מה שקורה בפועל. הם השתמשו בערב רב של מילים מנופחות כמו ננו?טכנולוגיה, אינפרא אדום וגלי מיקרוגל, עירבבו הכל יחד ורקחו משהו שלבנאדם מהשורה נשמע מדהים: אינפרא אדום מעורבב עם גלי מיקרוגל שמחסל את הכתמים - ועוד חוסך לי כסף על אבקת כביסה! אבל מחקר פשוט מגלה שהם שמים ממיס אוניברסלי, שיכול להוריד כתמים בלי עזרה של חומר נוסף. הרבה כתמים רגילים יורדים גם בלי סבון. אם מדובר בכתמים חזקים יותר, למשל כתמים שומניים, אבקת כביסה פשוטה בהחלט יכולה להעלים אותם. הכדורים האלה הם סתם עוד תירוץ להוציא עוד כסף מאנשים. אם המוצר הזה היה אמין, היוצרים שלו היו זוכים בפרס נובל לפיזיקה. למיטב ידיעתי, זה לא קרה". כדורי הכביסה יכולים להיחשב כעניין צרכני
אזוטרי, אבל מה קורה כשמתעוררת בהלה כללית בנוגע למוצר בסיסי כמו חלב? בתחילת 2011 הועלה ליו?טיוב סרטון שנקרא "מישהו עוד מאמין לפרסומות של תנובה?" ועורר בהלה ארצית. החלב, מוצר יסוד הנצרך בכל בית אב בארץ ובעולם על ידי כל אדם מגיל ינקות ועד זיקנה, הוכרז כסכנה בריאותית ממעלה ראשונה. בסרטון הוצגו שלל בעיות בריאותיות הנגרמות מצריכת חלב בקר - החל מבריחת סידן וכלה בסרטן, שנתמכו על ידי ראיונות מצולמים של רופאים ופרופסורים מתחומים רפואיים שונים. הסרטון עורר את חשדם של הספקנים הישראלים, והם מיהרו לבדוק את העניין. "הסרטון הזה הועלה על ידי קבוצה ישראלית שטענה שחלב זה רעל", מספר אסא. "סרטן, ברונכיט, סוכרת נעורים, אלרגיות, מה לא. מדובר בקבוצה שפועלת בארץ כבר כמה שנים, ויש להם את הביזנס שלהם של קידום טיפולים אלטרנטיביים, וכל הרופאים שהם הציגו הם בעצם רופאים אלטרנטיביים, דבר שבקלות אפשר לבדוק אם מקליקים את שם הרופא בגוגל. כל זה היה בסדר מצידנו, עד שהם העלו את הסרטון. העריכה שלו היתה מאוד פרסומית, ובמקום לדבר על עובדות, הם פנו לרגש ויצאו בהצהרות בומבסטיות. במסגרת הפודקאסט שלנו לקחנו את הטענות שלהם ובדקנו אותן אחת?אחת. הלכנו לספרות מקצועית, קראנו מחקרים וסיכמנו הכל בסרטון משלנו, שהעלינו בבלוג. היות שאנחנו מעודדים אנשים לעשות מחקר בעצמם ולבדוק בעצמם, לכל טענה שהעלינו שמנו לינקים למחקרים הרלוונטיים, כדי שלאנשים תהיה גישה ישירה אליהם בעצמם".

ומה היתה המסקנה?

"שהטענות המקוריות לא היו מדויקות ולא מבוססות על עובדות נכונות. למשל, אחת הטענות בסרטון היתה שבסין אין סרטן, בגלל שהסינים לא צורכים חלב. אנחנו מצאנו נאום של שר הבריאות הסיני שהתריע על כך שהסרטן בסין גואה, ובדיוק היתה עלייה במספר החולים. הם טענו שבסין אין סרטן השחלות, כיוון שהם לא שותים שם חלב. מה הקשר? אם תבדקי את הסטטיסטיקות, תמצאי שבאמת אין להם הרבה סרטן שחלות, אבל הם המובילים בסרטן הלוע והחך. אז אולי חלב מגן עלינו מסרטן הלוע והחך? איך בכלל החליטו שחלב קשור לעניין? בקיצור, היו הרבה טענות שהועלו בסרטון, ומצאנו שכל אחת מהן לא מדויקת עד לא נכונה. המטרה שלנו לא הייתה להגיד שחלב זה בריא, אלא לבדוק את המציאות".

כמה פעמים קרה לנו שחשבנו על חבר שלנו ופתאום הוא התקשר, או שראינו אותו ברחוב? על פי הספקנים, לא מדובר בצירוף מקרים, ואף לא בגורל קוסמי. אם נבדוק את כמות הפעמים שחשבנו על אותו חבר והוא לא התקשר, ולא נפגשנו איתו ברחוב - נבין שאנחנו זוכרים רק את הפעמים שבהן זה כן קרה. משם קצרה הדרך להחלטה כי יש לנו חיבור קוסמי עם אותו חבר. בעולמם ההגיוני של הספקנים אין מקום גם לפלא הגדול שנקרא "חוק מרפי", אותו חוק מרושע שמצליח לעצבן רבים בחיי היום?יום בעזרת שלל צירופי מקרים בלתי ניתנים להסברה. על פי המשנה הספקנית, חוק מרפי הוא פשוט הבנה בלתי נכונה של המציאות. גלעד דיאמנט, הייטקיסט, פיזיקאי ובעל הבלוג "חשיבה חדה", מסביר: "הרבה פעמים קורה לנו שאנחנו מחכים לאוטובוס בתחנה, והוא לא מגיע. כל הקווים האחרים עוברים, חוץ מהקו שאנחנו צריכים. כשהוא יגיע, אנחנו נעלה עליו, וככה לא נראה את כל שאר האוטובוסים בקו הזה שמגיעים אחרי שכבר נסענו. המוח שלנו מסנן מאוד מהר את הפעמים שבהן הצידוקים שלו לא עובדים. מדובר בסוג של מנגנון הגנה עצמי, כי אם המוח היה מבין כל הזמן שהוא טועה, היינו מתחרפנים". אז מה בעצם צריך האדם הפשוט לדעת כדי לא לצאת פראייר ולא להאמין לפרסומות מטעות, שרלטנים ושאר מרעין בישין, שכל מטרתם להוליך אותו שולל? קצת היגיון בריא, הרבה שיקול דעת ומעט הבנת הנקרא יספיקו בהחלט. להטיל ספק בפרצופים מחייכים, בכותרות בסגנון "גם אני הצלחתי להוריד 15 ק"ג בשלושה חודשים", בתרופות שמטפלות במגוון רחב מדי של סימפטומים ומבטיחות תוצאות ללא תופעות לוואי, במוצרים "העשויים מרכיבים טבעיים בלבד", במוצרים שעליהם כתוב "נבדק מדעית" ולא "הוכח מדעית", ועוד. "ככל שנדלקות יותר נורות אזהרה בנוגע למוצר מסוים, ככה צריך להשקיע עוד קצת זמן ולבדוק אותו לפני שקונים או משתמשים", אומר ירון. "משהו מיידי שיכול לעזור בסינון של 90 אחוז מהתכנים בפרסומות זה אם מופיעות בהן אנקדוטות אישיות בסגנון 'גם אני הצלחתי'. מזה חייבים להתעלם. הבעיה היא שזה מה שמשפיע על אנשים".
מוצרים רבים משו?וקים לנו תחת כותרות של סיפורי הצלחה או פטנטים מוצלחים. למשל, צמיד ה?BioGuard, שזכה לפופולריות מסוימת בישראל. הצמיד, המגיע עם עלון מידע ומחירו 150 שקלים (170 שקלים בגירסת ה?Limited Addition), עורר את חשדם של רבים בדבר יעילותו ומידת האמת שבפרסומו, ולאחרונה אף הוגשה בעניינו תלונה למועצת הצרכנות ולמשרד התמ"ת. באתר האינטרנט של המוצר נטען כי הוא מכיל חומר מיוחד, המגן על העונד אותו מפני שדות אלקטרו?מגנטיים שמפיצים טלפונים סלולריים ומכשירים חשמליים הנמצאים בכל בית, דוגמת מקררים ומיקרוגלים.
בעמוד הפייסבוק של הצמיד אפשר להגיע ללינקים למחקרים הרלוונטיים, אולם הם מפורסמים באתר החברה. מבחינתם של הספקנים, הם אינם אמינים. "לא צריך להיות סופר?ספקן ומדען בשביל לראות שמשהו כאן לא בסדר", אומרת ליאורה לוי, מכשירת מנהלים בתחום ההיי?טק ומנהלת אתר הפודקאסט "ספק סביר". "מספיק לקרוא את העלון שמצורף לצמיד: יש פה רשימה אינסופית של מוצרים שהצמיד הזה כביכול מגן מפניהם: הוא מגן גם מהסדין החשמלי, גם מהמקרר, גם מהאינטרקום של התינוק וגם מהמיקרוגל. חשוב גם לציין שקרינה אלקטרו?מגנטית מעולם לא הוכחה כמזיקה. יש בעלון תמונה של מיקרוסקופ. מה אומר לי המיקרוסקופ הזה? רשום שהצמיד הוא 'בעל רישום כמוצר רפואי'. אז מה? גם סיר לילה רשום כמוצר רפואי. גם תחבושת. כל דבר שקשור איכשהו לחולה או לטיפול בו הוא מוצר רפואי, על פי הרגולציה של משרד הבריאות. העלון הזה הוא נורת אזהרה אחת גדולה".

אז מדוע מוצרים מהסוג הזה נהנים מהצלחה? מדוע מרפאים שונים, מתקשרים, קוראי עתידות וממציאי פטנטים, שמשווקים את המצאתם כדבר הגדול הבא, זוכים לאמון הציבור? האם זה משום שאנשים רוצים להאמין בכל דבר?

"דווקא פה יש תרגיל מחשבתי שעשוי לברור את המוץ מהתבן", אומר אסא. "אם כל הדברים האלה היו נכונים - אם אנשים באמת היו יכולים לגלות עתידות, להזיז דברים בכוח המחשבה, לרפא מחלות בעזרת אנרגיות, לתקשר עם ישויות בחלל החיצון - למה אנחנו לא קוראים על האנשים האלה בכל עיתון? הרי אם מישהו באמת היה יכול לנבא את העתיד, הוא היה נחטף על ידי כל מוסד, חברה או ממשלה. לפני שנה מישהו מצא דרך להפיק פלדה שחזקה יותר בשלושה אחוזים. מייד קנה אותו איזה תאגיד ב?30 מיליארד דולר. בגלובליזציה של היום, כשמישהו באמת מצליח לעשות משהו אמיתי, זה לא נשאר אנונימי".

אז מה, בשורה התחתונה, הספקנות מתחילה בגוגל?

"הספקנות מתחילה בחיפוש מידע", אומרת שונית. "לא חייבים באינטרנט, אפשר להתחיל בזה ששואלים את הסביבה הקרובה: חברים, משפחה, שכנים. צריך לדעת מה לפסול ומה לסנן. השלב הראשון של הספקנות הוא לשאול אם משהו כאן מעורר חשד. השלב השני הוא חיפוש מידע. השלישי הוא סינון המידע, והרביעי - ההכרעה".
"אפשר להגיד שאנחנו באים להחזיר בשאלה", מסכם צזנה ."אנחנו רוצים להשריש את ההרגל לשאול שאלות ולחפש עליהן את התשובות בצורה מושכלת, ולא להסתפק בתשובות מן המוכן. להפסיק לקבל דברים כמובנים מאליהם"

מחברת "ביוגארד", המייצרת את הצמיד לחיזוק הגוף מול שדות אלקטרו?מגנטיים, נמסר: "ביוגארד X הוא פיתוח חדיש, שפותח על ידי פרופ' משה עירון מתחום הרפואה המשלימה, ומבוסס על רפואת התדרים. בימים אלה נמצאת החברה במגעים עם משרד הבריאות כדי לקבל הנחיות לגבי המסר הפרסומי המוסכם".

עדי צרפתי, יועץ לתזונה ולבריאות העומד מאחורי הפקת הסרטון העוסק בנזקי החלב, מסר: "לאחר שמונה שנות למידה של נושא התזונה ומתן ייעוץ בתחום, הכנתי סרטון מתומצת וקל לצפייה על נושא החלב. כמעט כל הרופאים המרואיינים הם דוקטורים לרפואה, והיתר בעלי תארים שונים, בעיקר בחקר התזונה. "קופות החולים עובדות בשיתוף פעולה עם מועצת החלב במטרה לחנך את הציבור לשלוש כוסות ביום. הספקנים הוציאו את דבריי מהקשרם ונטפלו לחורים בניסוח. הם הביעו גיחוך בקשר לתחום הפעילות של הרופאים בסרטון, אך שכחו שאלה רופאים העוסקים בתזונה יותר מכל רופא - באופן מדעי ועם תוצאות מרשימות. "לא נאמר שאין סרטן בסין; הסרטון מציין את הפער המשמעותי בין שכיחות הסרטן במערב לשכיחותו במזרח. לא נטען שהחלב הוא הגורם היחיד, אבל תרומתו למצבי סרטן מסוימים מוכחת שוב ושוב בעולם. מבחינת סרטן השחלות, כל חיפוש פשוט בגוגל על הקשר בין חלב לסרטן השחלות יעלה שפע של מחקרים מדעיים המצביעים כי קשר כזה אכן קיים. אפשר למצוא מחקרים גם באתרים מקצועיים, ובהם pubmed ו?webmd".

יקי דיין, מנכ"ל חברת סיילסמיינד, יבואנית כדורי הכביסה של Wellos בישראל, מסר: "חברת וולוס היא חברה קוריאנית המתמחה במוצרים ירוקים, ויש לה אף פטנט רשום על כדור הכביסה הירוק. מדובר בחברה לגיטימית ופעילה, שמאוד גאה במוצר שהיא משווקת. כמהנדס וכאיש היי?טק יותר מ?20 שנה, גם אני ספקן ביותר ומעודד חשיבה ביקורתית, אולם נוכחתי לדעת באופן אישי שכדור הכביסה אכן עובד, והחלטתי ליצור קשר עם החברה בקוריאה ולהביאו לארץ. "פניתי למכון התקנים הישראלי, למעבדת הטקסטיל. נמסרו להם שני כדורי כביסה ירוקים של וולוס. הבדיקה במעבדה היא בדיקה השוואתית (היות שאין תקן לאבקות כביסה), והם מכבסים במכונה של המכון בד מיוחד מתוצרת שווייץ שעליו ארבעה סוגי כתמים - וגם אזור כותנה לבן, כדי לוודא שהכביסה נשארת לבנה. תוצאות הבדיקה ההשוואתית הזו הוכיחו בצורה אובייקטיבית שכדור הכביסה של וולוס מנקה כתמים קשים טוב כמו אבקת כביסה מסחרית פופולרית, ולעיתים אף טוב יותר".

אלוהים
"אלוהים בוודאי קיים במוחם של המאמינים בו, אולם עד היום הם לא חשבו על דרך להוכיח שהוא אכן קיים. רוב ה'הוכחות' לכוחו של אלוהים הן למעשה סיפורים ואגדות שעברו מדור לדור. עד היום, כל מי שטען להשפעה אלוהית על המציאות הוכח כטועה".

אורי גלר
"קוסם כריזמטי שטוען לכוחות על טבעיים. הספר 'האמת על אורי גלר', שכתב קוסם ושמו רנדי, חשף את מעלליו של גלר, שאף הצליח בשנות ה?70 לעבוד על כמה מדענים תמימים. גלר סירב לבצע את קסמיו תחת פיקוח הדוק של אנשים שמבינים באחיזת עיניים".

רפואה אלטרנטיבית
"הומאופתיה, דיקור סיני, נטורופתיה ועוד - אוסף טיפולים שמבוססים על אמונות שלא נבדקו מעולם. מוחו של החולה הוא הרופא האמיתי - האמונה, היחס האישי, הכסף שהוא משלם ומרכיבים אחרים גורמים לאדם להרגיש טוב יותר ולקבל את התחושה שהטיפול תורם. בעיה בריאותית אמיתית תישאר גם אחרי טיפול אלטרנטיבי, ומחלות פחות חמורות יחלפו מעצמן גם בלי הטיפול".

מתקשרים/קוראים בקפה/מגלי עתידות
"הלקוחות מפרשים את דבריהם המעורפלים באופן שיתאים לחייהם. אחרי הביקור הלקוח נפעם ממספר הדיוקים, אבל שוכח את כל הטעויות והשגיאות. כשהנושא הועמד לבחינה, הטלת מטבע יצאה מדויקת יותר מכל שיטות החיזוי האלה. בדומה ליועצי השקעות בבורסה - אם השיטות שלהם היו עובדות, הם לא היו צריכים להמשיך לעבוד".

קוסמים
"אמני אשליות לכל דבר. מנצלים את נקודות התורפה של המוח האנושי כדי לתעתע בו לצורכי בידור, תוך כדי שימוש באשליות אופטיות, אשליות תפישה, הטעיות זיכרון וכו'. בניגוד לשאר מתעתעי המוח, קוסמים מודים כי אין להם כוחות על?טבעיים, ומוכיחים כמה קל לשטות באנשים".

תרופות טבעיות
"העובדה שמשהו טבעי לא אומרת שהוא טוב. הרי גם ארס של נחש הוא טבעי. ההבדל בין תרופה טבעית למלאכותית הוא שבתרופה מלאכותית זיהו את החומר הפעיל ממגוון החומרים הקיימים בצמח, ומגישים רק אותו בתוך הגלולה, ואילו בתרופה טבעית מגישים בדרך כלל את כל מה שיש בצמח, בלי לברור את הרכיב הפעיל מבין כלל הרכיבים. כל החומרים הטבעיים הם גם חומרים כימיים".

אמת אבסולוטית
"יש מציאות אובייקטיבית, אבל אנחנו תופשים אותה דרך הפילטרים של החושים והמוח שלנו. הפרשנויות אישיות, אבל המציאות אובייקטיבית. המדע מחפש את הכלים שמאפשרים לנטרל את הפרשנויות האישיות ולהתקרב לידע מלא לגבי אותה מציאות אובייקטיבית".

סוף העולם
"לוח השנה של בני המאיה רומז כביכול על קיצו של העולם בחודש דצמבר, אולם אין ממש תיאוריה כזו, ולוח השנה שלהם פשוט מסיים מחזור. מעניין איך בני המאיה הצליחו לחזות שהעולם ייכחד ב?2012, אבל לא את פלישת הספרדים שהכחידה לחלוטין את כל התרבות שלהם".

נומרולוגיה, גרפולוגיה, אסטרולוגיה
"חלק ממערכות אמונה אלה נחקרו מדעית באופן מעמיק, למשל אסטרולוגיה, ונמצאו חסרות כל קשר למציאות. אחרות לא נבדקו בצורה מבוקרת, אך אין שום סיבה לחשוב שהן נכונות, מכיוון שעקרונותיהן נוגדים כל ידע קיים ובדוק. הן מדויקות הרבה פחות מהטלת מטבע".

חייזרים
"המדע מדבר על יקום אינסופי, ולכן, מבחינה סטטיסטית, הגיוני שאי שם בפלנטה אחרת, יש חיים אחרים. אין שום עדות מוצקה לכך שאכן ביקרו בכדור הארץ יצורים מכוכב אחר. אם קיימות צורות חיים ביקומים אחרים, הן שונות מהותית מההגדרה שלנו למילה 'חיים'. כרגע אין לאדם אמצעים לחקור ולהגיע לעולמות רחוקים במיוחד".

חלומות
"האם התת?מודע שלנו מדבר אלינו? האם זו יכולה להיות נבואה? לעיתים חלומות מתגשמים, במידה כלשהי, מתישהו. זה די צפוי אם מביאים בחשבון שאדם חולם כ?100 אלף חלומות במשך חייו, וחושב מאות אלפי מחשבות. מתישהו זה חייב להתאים. המוח אוהב להעסיק את עצמו בזמן שאנחנו ישנים, אבל מה שקורה במוח, גם נשאר שם".

חיים אחרי המוות
"היכולת לקבל ולהכיל את העובדה שהמוות סופי היא קשה מאוד, והמחשבה על הרגע שבו הכל נפסק ואתה מפסיק להתקיים היא מצמררת. המצאת הנשמה והעולם הבא היא מנגנון שעוזר לבני אדם להתמודד עם ההבנה שיום אחד הם יחדלו מלהתקיים. לפחות אנחנו בעל החיים היחיד שמבין את זה".