במדינה מתוקנת, הרשעה של נבחר ציבור במירמה ובהפרת אמונים שנובעים מניגוד עניינים ברור - שבמסגרתו מעטפות כסף מופיעות כעובדות בכתב האישום ובהכרעת הדין - היתה מספיקה לגרום למעורבים לבקש את סליחת הציבור ולהתנדב לתועלת הציבור בעבודות לא שגרתיות (פעילויות צדקה למען אוכלוסיות של נזקקים וחסרי ישע בתהליך של תיקון ותשובה).
במדינה מתוקנת הסופרים ואנשי הרוח, אנשי דת ומוסר, היו זועקים על אובדן הדרך, על היעדר הבושה - עד כמה נמוך אנחנו יכולים לרדת ולהכשיר כל טומאה ושרץ, להגמיש את ערכינו ולהתאימם לנטיות ליבנו כשבשבת הרוחות, כחלוצים לפני המחנה וכמצפנים חברתיים המסמנים את הנתיב לציבור הרחב. המשכיל בעת ההיא יידום, אמרו חז"ל, ואכן קולם של אלה נאלם מצוות מלומדים.
רובנו מבקשים לחיות במדינה מתוקנת
לעומתם, הציבור הרחב רוקע ברגליו, מביע דעתו וסלידתו בסקרים ואומר בקול רם וצלול את מה שמנסים לשתול למוחנו במנטרה קבועה, שהכל זה רק עניין טכני. כי מה שנראה כשחיתות רבתי, לא עובר בבית ספרנו. רובנו מבקשים לחיות במדינה מתוקנת. כך בפשטות ובתום, ללא מורכבות רבתי וללא לוליינות ההופכת חושך לאור או שחיתות גלויה לנורמה מקובלת. הוד מעלתו האזרח מבין כי מעבר לסדר היום, כאשר נחשפת שחיתות בוטה בצמרת אשר אינה זוכה למענה ראוי וחד-משמעי, פוגע הדבר ומקרין קודם כל על שיגרת חייו. אותו אזרח חש זאת כשהוא נזקק לשירותי ועדת הרישוי או הארנונה, רואה את שיכרון הכוח של ועדות התכנון והבנייה, את ועדות הערר המגוחכות, מעוכב שנתיים ללא סיבה עד שבתסכולו הרב הוא פונה למאכער המסדיר את העניין בימים ספורים תמורת מעטפה ראויה. הוא מבין כי עצימת עין בצמרת היא אור ירוק להמשיך להתנהג כאילו מדובר בגזירת גורל, איזו מחלה שאין דרך להילחם בה ולהפחיתה. הוא לא זקוק לחומר ראיות, הסיפור מוכר לו מחיי היום-יום בעת שהוא נזקק לקבלת שירותים שלטוניים - בין שכאדם פרטי או כחלק מעבודתו.
קראתי השבוע פסק דין של שופט מיוסר שכתב כי הדין מחייבו לפעול בדרך מסוימת, אף על פי שהצדק לדעתו הוא עם העותרים. הצדק הוא הדלק שמניע את המדינה המתוקנת, בוודאי כאשר הדין אומר זאת. דומה שאנו עדים למחזה נדיר ומיוחד שבו אנשים רבים, חשובים בעיני עצמם, מנסים לשכנע אותנו כי הדין, הצדק והמוסר גמישים ומכוונים לפרשנות מקילת ראש, בעוד הקורבן האמיתי של השחיתות השלטונית, האזרח, סולד, מביע את שאט הנפש ודורש כי הדין והצדק יחברו להיות כוח מרתיע מפני שחיתות שלטונית אשר יש לדרוש לגביה החמרה והרתעה.
מי שנמלט מדיון על הקלון, נתקל באזרחים המבקשים לחיות במדינה מתוקנת שהדין והצדק בה שלובים זה בזה.