שלוש שנים מחיי האקדמיים הקדשתי לחקר פסיקתו והנהגתו של הרב עובדיה יוסף. גיליתי ידען עצום ופוסק הלכה אמיץ. רב נועז שכבר בגיל צעיר, בעת ששימש סגן הרב הראשי במצרים, נאבק מול ממסד קהילתי מנוון; כדיין צעיר התמודד מול רבנים בכירים ממנו כשביקש להחזיר עטרה ליושנה ולעצב את פסיקת ההלכה בישראל על פי רבי יוסף קארו.
בכל פסיקותיו והנהגותיו, הרב עובדיה יוסף מעולם לא נכנע ולא הושפע מהרחוב. עתה, כששמעתי שהרב החליט להחזיר את אריה דרעי, עבריין שישב בכלא, לעמדת הנהגה בש"ס משום שהרחוב אוהב אותו, אני משוכנע שזה אינו הרב שהכרתי ושחקרתי. מדובר באחרים הבוחשים תחת גלימתו של הרב ומורידים שאולה את התנועה המהפכנית החשובה ביותר ביהדות מאז עליית החסידות במאה ה-18.
הרב עובדיה אינו יכול להתחמק מאחריותו האישית, 50 כרכים של שאלות ותשובות "יביע אומר" לא יכסו את הבושה. חבל שכך חולפת תהילת עולם של איש ענק שנפל בשבי קטני קומה דורשי טובתם שלהם בלבד. הרב עובדיה יופתע לגלות שגם הציבור החרדי-ספרדי אינו עדר של עיזים עיוורות ולא יתמוך במפלגה שראשי התיבות של שמה ש"ס הוא "שרייך סוררים" (בינתיים שניים).
בשבוע שעבר פגשתי מכר ותיק, שבמשך שנים רבות היה חבר מרכז ליכוד אך ב-2005 פרש והצטרף לקדימה. כחבר מרכז ליכוד הצליח לעשות הון קטן מקידום עניינים במינהל מקרקעי ישראל ומפתיחת דלתות במשרדי ממשלה. במזנון הכנסת ובאירועים חברתיים נראה בחברת שרים וח"כים שביקשו את עזרתו בבחירות הפנימיות. בין אנשי הקשר שלו בטלפון הסלולרי היה אפשר למצוא את ראשי המדינה, שמעולם לא השיבו חיוג שלו ריקם.
הכנסת עלולה להיראות כמרכז שיקומי לאסירים
התפלאתי לשמוע שהוא חזר לליכוד. הוא הסביר לי שקדימה היתה הפילגש והליכוד תמיד היה הבית והוא החליט לחזור הביתה. מה אומר? לאישה מוכה, מושפלת ונבגדת שמוכנה להחזיר הביתה את הגבר הבוגדן שנטש אותה לנפשה בעת מבחן קשה, אין לי הערכה או חמלה.
הקמתה של קדימה הצילה את הליכוד ממפגע ערכי ומוסרי. לאחר שנים של הסתאבות, הליכוד נזקק לתהליך של תיקון וזיכוך. פרישת בעלי האינטרסים לקדימה ניקתה את הליכוד ואיפשרה את שיקומו וחזרתו לשלטון. הרעיון להחזיר את פורשי קדימה לעמדות הנהגה בליכוד, כולל מורשעים בפלילים, נראה לי הזוי ובלתי מוסרי בעליל. האחראים לכך, גם בעמדות בכירות, מקימים במו ידיהם את האנדרטה לזכר היושרה. מורשעים ברשימת הליכוד ימנעו מן המפלגה את היכולת להתמודד מול מורשעים במפלגות אחרות.
מפלגות השמאל והמרכז גם הן מייחלות לשובו של אדם שהורשע בפלילים. מגלגלי העיניים שתמיד הטיפו לערכים וליושר, מתפללים היום למטר של אתרוגים ורימונים. הכנסת הבאה עלולה להיראות גם כמרכז שיקומי לאסירים לשעבר ולמורשעים בפלילים. מראה מכוערת מוצגת בפני החברה הישראלית, אך כל חברה מקבלת כידוע את ההנהגה הראויה לה.
נכון שבמדינה דמוקרטית הציבור הוא שבוחר את נציגיו ולא התקשורת, שברובה מונעת משיקולים כלכליים הנעטפים באידיאולוגיה בגרוש. למרות התעמולה בתקשורת למען המושחתים, על הציבור מוטלת אחריות כבדה מאוד בבחירות הקרובות להחליט אם ישראל היא מדינה מתוקנת או מדינת עולם רביעי. בחירה חשובה מאין כמותה, גם למען הדורות הבאים.