קצין איסוף: מי יקח אחריות בתרחיש רעידת אדמה?

במשרד להגנת העורף ידמו את התרחיש, בו עשרות אלפים יהרגו, יפצעו ויאבדו את קורת הגג. הסיכוי לכך קיים, ודבר אחד ברור מחלוקת האחריות הנוכחית: ועדות החקירה שאחרי האסון

אמיר בוחבוט

בצמרת הצבא התבדחו בימים האחרונים על קמפיין ההסברה של פיקוד העורף, לקראת תרגיל העורף הלאומי "נקודת מפנה 6" שמדמה רעידת אדמה. מדובר בקמפיין משעמם, לא מעורר סקרנות וכזה שלא ברור לאיזה קהל יעד הוא מכוון. עידו רוזנבלום שמוביל את הקמפיין הוא מנחה מעולה ומשעשע, אך לא נראה שהוא הליהוק המוצלח ביותר לדמות האבהית שתזכיר לבתי האב בישראל כי בזמן רעידת אדמה, בשונה מאירוע נפילת טילים, יש לצאת מהבתים למרחב פתוח.

הציבור זקוק להסברה הברורה והחדה שתבהיר את השוני בין מצב מלחמה, אותו הוא חווים רבים מתושבי ישראל כמעט מדי יום ביישובי הדרום, או בתדירות נמוכה יותר ביישובי הצפון – לבין רעידת אדמה, אשר אם נסתמך על הסטטיסטיקה – בהחלט יש ממה לדאוג, ואין מקום לאדישות כלפיה.

מתן וילנאי ידע זאת. בקדנציה שלו כשר להגנת העורף הואצה ההיערכות לתרחיש של רעידת אדמה, כשפעל לצד יו"ר רשות החירום הלאומית הקודם, תא"ל במיל' זאב (ווה) צוק-רם. כמו כן, נכתבה התורה הלאומית למענה לרעידות אדמה על ידי אלוף משנה במילואים ד"ר חיליק סופר. התרגיל שיחל ביום ראשון ידמה רעידת אדמה בעומק עשרה קילומטרים מתחת לפני האדמה, שיגבה מחיר נורא בדמות 7,000 הרוגים, 70,000 פצועים וטיפול ב-170,000 חסרי בית.

טוב לדעת (תוכן מקודם)

איסטנבול פתוחה - מרחק שעה מפתרון טבעי וקבוע להתקרחות נשית

חברת איילת גייר
לכתבה המלאה
ככה לא בונים קמפיין. דיכטר במועצה אזורית חוף אשקלון, השבוע (צילום: אלון בסון, משרד הביטחון)

השר הנוכחי להגנת העורף, אבי דיכטר, מפרגן לקודמו ואומר ביושרה שעם כניסתו לתפקיד לא עלה בדעתו לשנות את תרחישי התרגיל או להורות על תרגיל מסוג אחר, אלא רק לבדוק שההכנות לתרגיל אכן מבשילות. עם זאת, קמפיין המודעות לתרגיל החל באיחור, וכשמטרת השר להכניס לתודעת הציבור תרחיש סביר והרסני, יש לרדת לעומקם של דברים ולהפשיל שרוולים, גם אם במקביל אתה נערך לתקופת בחירות.

במצב הנוכחי, רק דבר אחד בטוח: ועדות חקירה

שאלת האחריות היא נקודת המפתח בטיפול באסון לאומי. השריפה בכרמל לימדה אותנו שתפרים באחריות בהכרח יובילו לבעיות, ומכאן קצרה הדרך לוועדות חקירה. במדינת ישראל מוטלת האחריות בזמן תרחיש רעידת אדמה על משטרת ישראל. לא מן הנמנע שהיא תעבור לידי צה"ל, ככל שיהיה מדובר באירוע מורכב ורחב היקף.

ישראל באמת לא רוצה עוד ועדות חקירה, ולשם כך האחריות צריכה להיות ברורה. שטייניץ וישי (אילוסטרציה)

ראש אגף המבצעים במשטרה, ניצב נסים מור, נראה בשבוע שעבר בתדרוך עיתונאים לקראת התרגיל, כמי שנערך כבר עתה לוועדת חקירה שתבחן את הטיפול ברעידת אדמה או באסון לאומי אחר. ניצב מור בחר בדבריו להתמקד בחלוקת האחריות בין משטרת ישראל לפיקוד העורף ובאפשרויות השונות להעברת המקל. בתום דבריו ניתן היה להבין כי המערכות והגופים לא ערוכים לאירוע בסדר גודל כזה, ויהיה צורך לתרגל את הנושא, להפיק ממנו לקחים ולהטמיע מאוחר יותר את המסקנות. מרוח דבריו ניתן ללמוד כי במשטרה מזהים את הפערים ונקודות התורפה כבר עתה, ומכינים את עצמם לאפשרות של ביקורת חריפה. אלוף פיקוד העורף אייל אייזנברג בחר לנצל את החשיפה התקשורתית והדגיש את הפעילות במערכת החינוך. הרחק מאוד מכסת"ח.

בחינת הפערים במוכנות לתרחיש זה מעלה כי יתרון המשטרה על צה"ל הוא בזמינות ובניידות ברחבי הארץ, אך החיסרון העיקרי שלה הוא הלוגיסטיקה והיכולת לטפל באירועים לאורך זמן. אחרי הכל, המשטרה מתבססת על תקשורת מקומית שעלולה לקרוס בעת רעידת אדמה או נפילות טילים על מתקנים רגישים, בניגוד לצה"ל שסובל מבעיות גמישות וניידות אך הוא בעל עוצמה לוגיסטית, בעל יכולת תקשורת עצמאית וניידות, לרבות פתיחת בתי חולים בעורף המדינה.

עליו להבין שהמשטרה, בעלת האחריות, לא תחזיק בה זמן רב. דיכטר (צילום: אריק נחמני, משרד הביטחון)

כשבוחנים את הנושא בצורה שטוחה, ניתן להסיק כי המענה המיידי יהיה של המשטרה ועם ההבנה כי מדובר באירוע גדול יידרש מפכ"ל המשטרה להעביר את המקל לרמטכ"ל. חוק אסון המוני משנת 2005 קובע, כאמור, כי המשטרה היא האחראית, אולם מנגד מלחמת לבנון השנייה מלמדת אותנו כי מפקדי המרחבים במשטרה לא מיהרו להעביר אחריות או לקבל הנחיות מאלוף פיקוד העורף, שראה עצמו כבעל סמכות ואחריות. בשום מצב לא תהיה מסוגלת המשטרה לשלוט בדינוזאור שנקרא צה"ל, ולכן העברת המקל נראית כעקב האכילס של התרגיל הנוכחי, שיהיה חייב להיות מתוחקר לעומק.

כצעד ראשון, יש להעיר את הציבור לקראת תרחיש האסון

השר דיכטר מציג תמונות של התרחיש על מפת המדינה. מאות נקודות, כל אחת מהן היא "רעידה" עליה דיווחו מכשירי הזיהוי של התחנה הסיסמולוגית. "יש בישראל פוטנציאל שחרור אנרגיה אדיר, שירעיד את המדינה", הוא מסביר. "לא נקבל על כך מידע מוקדם כמו על ההכנות בטרם נפילת טילים. העובדה שישראל נמצאת במיקום רע מאוד מבחינת השבר הסורי-אפריקאי, כולל השבר בעמק יזרעאל ובעמק בית שאן, מעידה על כך שהדבר יחזור על עצמו פעם נוספת", מוסיף דיכטר.

תרחיש האימים כולל עשרות אלפי הרוגים, פצועים וחסרי קורת גג. תרגיל פיקוד העורף (צילום: דובר צה"ל)

דיכטר מתכוון לשנת 1927. 300 בני אדם נהרגו אז באזור טבריה ובית שאן. בנובמבר 1995 התרחשה רעידת אדמה של 7.2 בסולם ריכטר במרחק של 150 קילומרים מדרום לאילת. נגרם נזק לתשתיות באזור כולל סדקים מהותיים במלון גני שולמית שנהרס ונבנה מחדש. ניתן להעריך כי אם היתה מתרחשת 150 קילומרים צפונית מאילת, רעידת האדמה ההיא היתה גורמת לקריסת מבנים בתל אביב וברמת גן, לכן צריך להסביר לציבור שהיום בו תרעד האדמה אינו רחוק, ורק אז, לאחר שהשגת את תשומת הלב הלאומית - תנחה כיצד להתנהג בזמן שהמדינה תירעד. ללא תשומת הלב של הציבור, הפעילות עקרה לחלוטין.

מוכנות לרעידת אדמה תכין את ישראל גם למלחמה?

בפיקוד העורף טוענים כי תרגיל המשרד להגנת העורף יכין את הגופים השונים, בין היתר, גם לתרחישי מלחמה. על אמרה זו יש לא מעט מחלוקות במערכת הביטחון, שכן במלחמה הקושי עולה בהדרגה, מהקל לכבד, כאשר נקודת השיא לא בהכרח נמצאת בפתיחת המלחמה. נקודה נוספת היא מוכנות הציבור, כאשר בזמן מלחמה ישנן התרעות טרם נפילות הטילים, דבר שאינו קיים כמובן בתרחיש פתע של רעש אדמה. היבט נוסף, ומשמעותי לא פחות, הוא אזורי הפגיעה. בעוד נפילות טילים הינן נקודתיות, רעש האדמה עשוי לפגוע ברוב שטחי המדינה, בתרחיש הקיצוני ולהביא לפגיעה בתשתיות. חרדת הציבור לבטח לא תסייע, ויתכן שיידרש סיוע נקודתי ממדינות אחרות.

לעומת זאת, בתרחיש רעידת אדמה, מעבר להיקפי הפגיעה, הרי שהיבטי הסמכות והאחריות בין הגופים דורשים הבהרה וחידוד. היקף הנפגעים יחייב הקמת בתי חולים שדה למתן מענה אפקטיבי; היקף חסרי הבית יעלה את הצורך למתן סיוע בתחום הרפואה, הביגוד, המזון, הסעד הנפשי וכן הלאה. סוגיית הקבורה ההמונית או טיפול פרטני בגופות, תלויה בהיקף ההרוגים כשהחשש הוא מהתפשטות מגיפות, שהרי מים נקיים עלולים להזדהם עם קריסת המערכות והביקוש הגבוה מהרגיל למים בחלקים שונים במדינה, בשל בריחה מאזורי אסון; פקקי תנועה אדירים יווצרו בצירי התנועה שחלקם יהרס לחלוטין; ויישובים שלמים יהיו מנותקים מתשתיות לאומיות. אפקט היום שאחרי עלול לכלול אסונות אחרים, כמו דליפת חומרים מסוכנים, שריפות, הצפות, זיהומים, עומס בלתי סביר על בתי החולים, אלפי נעדרים תחת ההריסות, חסרי קורת גג בהיקפים משמעותיים - ולשם כך, תידרש המדינה להקמת ערי אוהלים.

בתרחיש לא מופרך, ישראל תאלץ להיות זו שתפנה לסיוע זר. צוותי זק"א בהאיטי (צילום: זק"א)

דיכטר, למוד ניסיון קרבות ואסונות מסוגים שונים, מודה כי התרחישים נשמעים כמו סרט מדע בדיוני, אך הוא מבהיר באותה נשימה שההיסטוריה מלמדת אחרת, וכדי להתבונן רחוק לעבר אתגרים אחרים, חייבת ישראל ליצור תרבות של מוכנות לרעידת אדמה. "אל תגידו יום יבוא, תתרגלו את היום", אומר דיכטר ומנסה להעביר את הדאגה שלו בדרך אופטימית, כדי שהאסון לא יהפוך לקטסטרופה. "אנחנו לא מוכנים לרעוד ביחד עם האדמה", הוא מוסיף. יום ראשון, בשעה 11:00, התרגיל הראשון מסוגו במדינת ישראל מתחיל בקריסת מבנים ואיתור נעדרים. דיכטר מקווה שלא יעמוד במבחן האחריות, תקווה לה שותפים אזרחי ישראל כולם.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    לוגו - פיקוד העורףפיקוד העורף

    התרעות פיקוד העורף

      walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully