בין אקדמיה לתעשייה: דרוש איזון

חורף 1972 ייזכר כחורף האחרון שבו נבחנו תלמידי כיתות ח' ב"מבחן הסקר". 78 שאלות מסוגים שונים קבעו מי ילך ללמוד בבית הספר העיוני ומי בבית הספר המקצועי. במילים אחרות, חלוקה זו קבעה מי ילך לעבודת כפיים ומי למחזיקי עט ונייר. שנים ספורות לאחר מכן החלו להיבנות חטיבות הביניים, מבחני הבגרות המצומצמים הפכו ליחידות לימוד מתוגברות - והשאר היסטוריה.

ביום ראשון הקרוב תיפתח שנת הלימודים האקדמית ואיתה התחרות המתמדת - איזו אוניברסיטה תעניק יותר תארים ואיזו מחלקה תמשוך את המרצים הטובים ביותר. האוניברסיטאות הן בסיס ההכשרה בתחומי דעת רבים והן מספקות כוח אדם לכלל המשק בישראל. ההישגים של האוניברסיטאות ושל מכוני המחקר הנלווים אליהן מוצגים לראווה כלפי בית וכלפי חוץ, ומכאן גם ההיגיון להעניק תקציב גדול מימדים לפי כל קנה מידה.

עם זאת במשך 40 השנים שחלפו מאז הסתיימה החלוקה המכוונת בין מה שנקרא אנשי "הצווארון הלבן" לחבריהם "כחולי הצווארון", נתעצמה יוקרתן של האוניברסיטאות בצורה אשר מסכנת את המשק בישראל. האקדמיה משכה אליה את מיטב המוחות, כך לפחות מתקבל הרושם, ודילדלה את המשאבים האנושיים והכספיים למי שנמצא מחוץ למעגל האקדמי.

מערכת החינוך תיעלה את משאביה אל המטרה הנכספת: תואר אקדמי. בזה אחר זה נסגרו בתי"ס מקצועיים, והתלמידים התקבצו בבתיה"ס מחולקי החטיבות. אזהרותיהם של סטף ורטהיימר, מראשי תעשיית עובדי "הצווארון הכחול", ושל רבים אחרים מפני מחסור חמור בעובדי כפיים נפלה על אוזניים אטומות.

המעמד החברתי של רבים, בעיקר בקרב מי שמכונה כיום "פריפריה", נגזר לשבט. משכורותיהם של מחזיקי תארים אקדמיים עלתה פלאים, גופים ממסדיים נאלצו לשלם משכורות גבוהות יותר באחוזים ניכרים מפני שמכונת תארים פעלה סביב השעון כדי לספק את כדור הפלא לעליית השכר.

מעמד האקדמיה אמור להיות כמעמד בסיס טירונים ביחס לגדוד לוחם, אבל היוצרות התהפכו. הקשרים ההדדיים בין המשק הישראלי לבין האקדמיה נבחנים בעיניים אקדמיות הרבה יותר מאשר בעיניים הרואות את צורכי המשק. כך נוצר הפער המסוכן בין דרישת המשק למה שהאקדמיה מספקת. ההתעלמות מההיבטים הטכנולוגיים-מעשיים הביאה לכך שקיים מחסור חמור במקצועות שעליהם נשענת התעשייה, בין שהיא קלה ובין שהיא שזורת היי-טק. אלמלא העלייה מבריה"מ בשנות ה-90, ועדות חקירה היו נדרשות לקום עוד לפני 20 שנה.

האם תרומתה הסגולית של האקדמיה ראויה לעיון מחודש? האם המונח "מגדל השן" דרוש שדרוג והתאמה? בהחלט. אלמלא נחישותה של רשת אורט כדוגמה, וצפיית העתיד בקרב מנהליה, היינו נותרים עם אלפי מהנדסים ללא טכנאים, עם רבבות מחזיקי תארים ללא שימוש. מבול מחלקות אקדמיות חדשות עתירות תקציב ממשיך את מגמת ההתבדלות, ובייחוד גורם עוול למחזיקי תואר דוקטור המוצאים עצמם ללא תעסוקה נאותה מפאת האשליה שהמשק דורש אותם.

מיטב המוחות והכישרונות נמצאים בתעשייה, שהיא הקטר האמיתי של המשק, אולם נדמה שחלון הראווה האקדמי, המצוחצח בתדמית נאותה, הוא הבולם את קטרי הצמיחה האמיתיים.

הכותב הוא לשעבר המדען הראשי של משרד החינוך