פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      המאמינים רואים - ומתביישים

      אין דבר מביך יותר ובלתי נתפס מאשר רבנים ומקובלים הנעצרים בגין חשדות לגניבת ספרי תורה או מתן שוחד לקצין משטרה. מים רבים לא יכבו את השריפה המכלה את כרמו של אלוהים. מה יגידו יהודים תמימים, יראי ה', למראה רבנים שסרחו ומבקשים לחזור להנהיג את הציבור, ונוכח נכדיהם של צדיקי העולם שביתם הפך ממבצרם לבית מעצרם.

      בשכונת שבזי בתל אביב התגורר במשך עשרות שנים אחד מגדולי המקובלים בדורות האחרונים, הסנדלר הקדוש. בדירה קטנה, בצמוד לסנדלרייה שלו, התכנסו בכל לילה צדיקים נסתרים ללימוד, לתפילה ולתיקונים. כולם יהודים קשי יום שהתפרנסו מיגיע כפיהם. כל אחד מהם זכה לכינוי על פי מקצועו: הסנדלר, הבנאי, הצייר, החלבן ומנקה הרחובות. את גינוני הכבוד המזויף הם לא הכירו, בחצרות שלהם הסתובבו חתולים רעבים ולא עסקנים שבעים.

      בירושלים באותן שנים חי ופעל הרב מרדכי שרעבי זכר צדיק לברכה. מקובל ענק ששבילי הקבלה היו נהירים לו כשבילי שכונת נחלאות, שבה היתה ממוקמת ישיבתו. מאות צבאו על ביתו בכל לילה, ובסבלנות אין קץ נתן ברכות ומזור לכולם. את כל כספי הצדקה שקיבל חילק מייד לעניי העיר והוא עצמו לא ידע מראהו של מטבע. רוב שנותיו קידש עצמו בסיגופים והתרחק מכל תענוגות העולם הזה. עולם שהיה בעבורו פרוזדור צר ובטל אל העולם הבא.

      אלוהים שונא עקמומיות גם כשהיא נעשית לשם שמים

      עברו שנים והשקיעה בתוך עולם החומר הטביעה בתוכה גם רבנים העוסקים בקבלה, שהיא היכל הקדושה של תורת ישראל. רבנים שהיו אמורים לשמש דוגמה לצניעות, לענווה, ולהסתפקות במועט. הקבלה היהודית המצויה במימד העליון של הרוחניות נכבשה על ידי כמה דמויות, לא רבות, שהפכו אותה למכשיר מתוחכם המסוגל לייצר הרים של מזומנים. הרים שבאמצעותם נבנו טירות מפוארות, נקנו מכוניות יוקרה ונרכשו גינונים אחרים של עושר מנקר עיניים. לפני שנים אמר לי צדיק אמיתי שמעולם לא יצא מקובל מדירה של חמישה חדרים.

      החיבור הלא קדוש שבין טייקונים הנצרכים לטיהור מצפון, לרבנים תאבי השפעה ולאנשי תקשורת מוטי רייטינג, יצר מציאות קשה המוציאה את דיבת היהדות הדתית והקבלה. אלוהים, כידוע, ישר ושונא עקמומיות גם כשהיא נעשית לשם שמים. התשובה הניתנת במקרים רבים היא שכל המעשים החמורים נעשים על ידי הגבאים בלי ידיעת הרבנים. אבל אם הרב אינו יודע מה עושים הגבאים שלו מתחת לאפו, הכיצד הוא יכול לדעת מה קורה ליהודים אחרים שבאים לקבל את עצתו?

      זכותו של כל אדם ללכת לרב שבו הוא מאמין ולתת לו מיטב כספו, גם אם מדובר בכספים שאותם חסך בעשרות שנות עבודה או בהון עתק שהגיע אליו מגופים מוסדיים המנהלים כספי פנסיה של אזרחים טובים. קו הגבול עובר באותו מקום שבו יש חילול ה' שאין לו כפרה לעולם. חשוב מאוד שרבנים, מקובלים ונבחרי ציבור יפנימו את משמעותה של הדוגמה האישית. שהרי הם כמראה בפני הציבור. חבל מאוד שדמותה של היהדות היפה נעכרת על ידי מספר קטן של כלי קודש המנצלים לרעה את זכות האבות והיכולות המיוחדות שניתנו להם.