פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      אז מה בעצם שווה התואר?

      לקראת פתיחת שנת הלימודים האקדמית נראה כי לא תמיד הלימודים האקדמיים מסייעים לסטודנטים להשתלב בשוק העבודה. משבר סוף התואר? אולי, אבל יש דרכים להתמודד עם המחסום

      "העולם שייך לצעירים", גרסה פעם פרסומת של חברת משקאות גדולה. אולם גם אם המסר הזה נכון, הרי ש"העולם" הזה השתנה ללא היכר בעשורים האחרונים, ולא בהכרח לטובת הצעירים. במיוחד לא כלפי אלו הנעים במסלול הישראלי הסטנדרטי, הכולל צבא, טיול גדול, פסיכומטרי והשלמת בגרויות - כשהיעד הוא להתקבל למוסד אקדמי, לשרוד בהצלחה, ולהשיג את התואר הנכסף.

      המסלול ה"נורמטיבי" הזה נמצא במשבר. לפחות עבור חלק מהאוכלוסייה. היום יודע כבר כל סטודנט כי התואר האקדמי הנכסף אינו מהווה עוד תעודת ביטוח למשרה טובה ויציבות כלכלית. סטודנטים שמשקיעים שלוש או ארבע שנים מחייהם בלימודים לתואר - האם הם מכירים את שוק התעסוקה הישראלי? האם יש להם ניסיון רלוונטי שיוכלו להביא עמם לראיונות עבודה? ברוב המקרים התשובה היא לא. משבר סוף התואר? ברוב המקרים התשובה היא כן.

      תקציבים רבים הושקעו בעשורים האחרונים בהנגשת השכלה גבוהה. בין היתר הוקמו מכללות אזוריות, קרנות מימון תואר לחיילים משוחררים, קידום נגישות להשכלה גבוהה באוכלוסיות פריפריה, ועוד. אין ספק שזהו מאמץ חשוב שנשא פרי: במחקר שפורסם בשנה האחרונה, קבע ארגון המדינות המתועשות (OECD) כי ישראל נמצאת במקום השני בעולם בשיעור בעלי ההשכלה הגבוהה. מקדימה אותנו רק קנדה.

      37% מבעלי התואר לא עובדים במשרה מתאימה

      אולם לצד הגידול במספר המשכילים ובעלי התואר בישראל, חשוב לשמור על מרכיב קריטי, והוא הקשר הישיר שבין עולם ההשכלה הגבוהה לעולם העבודה. יש מגוון סיבות שבעטיין בוחרים צעירים ללמוד לימודים גבוהים, ובהן: חדוות הלימוד, רצון להכיר אנשים חדשים, לרכוש סטטוס חברתי ועוד. אך הסיבה המרכזית היא שצעירים עדיין מניחים שתואר ראשון יגדיל את הרווחה הכלכלית שלהם בעתיד, ויאפשר להם לעסוק בעבודה ההולמת את ההשכלה שרכשו.

      אף שהקשר הזה עדיין קיים, יש סימנים המעידים על כך שהוא הולך ומתערער. מחקר של הלמ"ס והמועצה להשכלה גבוהה מצא כי 37% מקרב הצעירים המסיימים תואר אקדמי אינם עובדים במשרה ההולמת את השכלתם וכישוריהם. במילים אחרות: אם המגמה תימשך, כל סטודנט שלישי בישראל יעסוק בעתיד במשרה שהיה יכול להשיג גם ללא התואר האקדמי.

      ישנם כמה פתרונות אפשריים למצב. ראשית, יש להקנות לצעירים מידע לגבי עולם העבודה שיעזור להם לקבל החלטות. אפשרות שנייה היא שהאקדמיה תסייע להם להתעדכן במתרחש בשוק העבודה ותכלול מרכיבים של צבירת ניסיון והיכרות עם שוק העבודה במסגרת תכנית הלימודים האקדמית.
      אפשרות נוספת היא להפוך את המעורבות החברתית לחלק אינטגרלי מתכנית הלימודים. מעורבות חברתית בקהילה היא הזירה המיידית והנגישה ביותר להעשרת קורות החיים ולצבירת ניסיון עשיר במיומנויות נדרשות כמו עבודת צוות, תקשורת בין-אישית, ניהול פרויקטים, ועוד - מיומנויות החיוניות לעולם העבודה לא פחות מהתוכן האקדמי. לבסוף, יש לעודד ולחזק תפיסה פרו-אקטיבית של לימודים - כזו שאינה מתמקדת רק בהישרדות ממבחן למבחן. תקופת הלימודים האקדמיים היא אחת התקופות המשמעותיות לצבירת ניסיון, נכסים והזדמנויות הרלוונטיים לעולם העבודה.

      הכותב, אייל מצליח, הוא מנהל תוכן בארגון "שגרירי רוטשילד" מייסודה של קרן רוטשילד קיסריה, המעניקה מלגות וסיוע לסטודנטים ומשתתפת בפרויקטים חברתיים ברחבי הארץ