רבותיי חברי ועדת פרס נובל לשלום, מי יקבל את הפרס השנה, בעקבות החלטתכם - המגוחכת בעיניי - להעניקו לאיחוד האירופי, המאגד 27 מדינות? לאחר ההודעה באוסלו על הזוכה, נראו על מרקעי הטלוויזיה בערוצי החדשות מעבר לים ביטויים לשנאה הפנים-אירופית, בעת שחלפו באתונה המפגינים נגד ביקורה בבירת יוון של אנגלה מרקל, ראש ממשלת גרמניה. המוחים התחפשו לקצינים נאצים, הניפו מעל כלי רכב את דגל גרמניה הנאצית ודיוקנה של מרקל הפך להיות, בסיוע גרפי, לדיוקנו של היטלר. לא פחות ולא יותר.
זהו פן אחד של האיחוד: המתח בין המדינות העשירות (יחסית) כגרמניה לבין המדינות המשוועות לסיוע כספי - יוון, ספרד, אירלנד, פורטוגל. באירופה, ובכמה ממדינות האיחוד, אין שלום: קיים מתח חברתי-כלכלי המתבטא בגזירות צנע אכזריות ובהפגנות אלימות בחלקן. אבל ועדת פרס נובל לשלום סבורה כי מצב זה בתוך האיחוד ראוי לפרס היוקרתי. ובכן, מצב זה מייחל לתיקון, לרפורמות - לא לפרס.
ועדת הפרס פועלת באוסלו, בירת נורבגיה. כן, זו נורבגיה שדחתה בעבר את ההצטרפות לאיחוד. האם אירוניה זו אינה מובנת? חקלאי נורבגיה חששו כי הצטרפות ארצם תפגע בהם, אבל חברי ועדת הפרס, בראשותו של טורביורן יאגלנד, לשעבר ראש הממשלה הנורבגי, מעניקים את הפרס לאותו גוף מסורב. ואילו "חתן הפרס", האיחוד האירופי, נוקט זה שנים תכסיסי השהיה ומשיב ריקם את פניה של טורקיה המבקשת להצטרף. הזהו פיוס? הזו "אחדות" הראויה לפרס נובל?
עושים הכל כדי לפגוע ביוקרתו של הפרס
ההחלטה הנוכחית אינה צריכה להפתיע: הרי בטרם מלאה שנה לכהונתו של הנשיא אובאמה, בשנת 2009, הוחלט להעניק לו את פרס נובל לשלום, אולי בטרם היה מודע, כנשיא, לקשיים של השכנת שלום עלי אדמות בין עמים. עד כה, לא השכין אובאמה שלום ופיוס. חיילי ארה"ב נלחמים באיסלאם הרדיקלי, גורמי הטליבאן באפגניסטן, ויתפנו ממדינה אומללה זו בשנת 2014. והיכן השלום בין ישראל לפלשתינים, יעד כה נחשק להשיגו בתחילת הדרך, של הנשיא אובאמה? ובכן, הפרס הוענק לו על יסוד תקוות, משאלות, אך לא על מעשה מדיני נועז. ב-1994 הוענק הפרס ליאסר עראפת. ועל החלטה זו, כל מילה מיותרת.
המסקנה: בוועדת הפרס עושים הכל, ובהצלחה, כדי לפגוע ביוקרתו של הפרס. אך סמלי הדבר, כי אפילו כספי הפרס שיוענקו לאיחוד האירופי יקטנו השנה ב-20 אחוזים, עקב ירידת ערך ההשקעות של קרן הפרס, בשל המשבר הכלכלי באירופה. לפיכך, כפי שהסביר ה"וול-סטריט ג'ורנל", יקבל האיחוד האירופי רק 1.2 מיליון דולר. ואם לא נמצא המעשה המדיני הנועז שהביא לפחות לפיוס בין ישויות עוינות, מעשה הראוי באמת לפרס נובל לשלום, האם אין ארגון אחר כלשהו בעולם המצטיין בסיוע לקהילות נצרכות בתחומי הבריאות או התזונה? האם אין יחיד או יחידה, על הפלנטה כולה, הזכאים לפרס הזה? אבל בינתיים, האיחוד צריך להחליט את מי ישגר לאוסלו לטקס הענקת הפרס. הצעתנו: ראש ממשלת יוון והקנצלרית מרקל יעלו יחדיו לבמה ויקבלו את הפרס בצוותא. זהו איחוד. אולי מישהו מהפרלמנט של נורבגיה צריך ליזום חקירה: מי באמת אחראי להחלטות המגוחכות של ועדת פרס נובל לשלום