פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      נושאים חמים

      כדורסל דור שלישי

      מוסא דניאל, מדור החלוצים של הכדורסל הישראלי, החל את הקריירה בהפועל חולון. בנו, מוטי דניאל, ירש את מקומו בהפועל חולון ועכשיו הנכד, שון דניאל, מונה לקפטן הקבוצה

      את ברית המילה של שון דניאל, אי אז ב?1989, החמיץ אביו, מוטי דניאל. הסבא, מוסא דניאל, החזיק את נכדו הבכור. "ביום ששון נולד, הייתי בבית החולים ולא הגעתי לאימון של נבחרת ישראל", מסביר האבא הנפקד. "לא היו אז טלפונים סלולריים, והמאמן רלף קליין ז"ל הודיע לעיתונאים שהוא הולך לזרוק אותי מהסגל. כשהבין מה קרה הוא התרצה, ושבוע אחר כך, בזמן הברית, כבר הייתי עם הנבחרת בפורטוגל".

      שבט דניאל הוא הראשון ששלח שלושה דורות של כדורסלנים לליגה הבכירה בישראל. משה (מוסא), בן 82, היה מדור החלוצים של הענף. הוא שיחק בהפועל חולון בימיה הראשונים, וגם חזר כדי לסיים בה את הקריירה. בנו, מוטי (49), הוא אחד מגדולי השחקנים מתוצרת הארץ. הוא גדל בהפועל חולון, הפך לכוכב במכבי ת"א וזכה בשמונה אליפויות ובחמישה גביעי מדינה - אחד מהם עם הפועל ירושלים. בשלהי הקריירה חזר לחולון ואף מונה לקפטן. גם הנכד לבית דניאל, שון (23), החל את דרכו בהפועל חולון. גם הוא בחר - ממש כמו סבו ואביו - בגופייה מספר 5, שהפכה לסמל המסחרי של המשפחה. אחרי כמה שנים לא פשוטות של נדודים בין יקנעם/מגידו, רמת גן ואשדוד ושל ישיבה ממושכת על הספסל, הוא נבחר אשתקד לשחקן המשתפר של ליגת העל. לאחרונה הטביע עוד חותם עם מינויו לתפקיד היוקרתי של קפטן חולון.

      "אני מרגיש שאני הולך בדרך של סבא ושל אבא", מתגאה שון. "כולם קוראים למגרש של חולון 'אולם הפחים', ובשבילי המקום הזה הוא בית מאז שאני בן 5. הבחירה לקפטן אומרת שההנהלה והאוהדים רואים בי סמל, וזה מרגש. זה לא כמו להיות שחקן רגיל, אבל כולם כל הזמן אומרים לי לא להשתנות – אז אני חושב שאקשיב לעצה הזאת". סבא מוסא: "התרגשתי לשמוע ששון הוא הקפטן. הוא חייב להפסיק לעשות שטויות. הוא כבר לא יכול ללכת מכות עם שחקנים אחרים או להיכנס לעימותים. יש לו מזג חם, יותר מאבא שלו ויותר ממני". אבא מוטי: "אבא, שכחת את הדברים שאני הייתי עושה. שון מזכיר לי את עצמי לא פעם בתנועות שלו על המגרש. כנראה זה עובר בגנים. כל הזמן שואלים אם הוא יעקוף אותי יום אחד. הלוואי. אני גאה בו".

      "היום לא הייתי מגיע רחוק"

      על אף גילו הצעיר שון דניאל יפתח בשבוע הבא את עונתו החמישית בליגת העל. לפני כעשור, כשאביו והוא שיחקו תחת אותו מאמן (נתי כהן), הבין מוטי שזה הסימן לתלות את הנעליים. עכשיו האבא הוא גם הבוס של בנו; מוטי מכהן כמנכ"ל הפועל חולון.

      איך זה לעבוד אצל אבא?

      שון: "אני לא ממש מרגיש את זה. הוא פועל בעיקר מאחורי הקלעים. השחקנים רואים אותו רק במשחקים, וזה לא שונה ממה שהיה קודם. גם ככה הוא היה בא, ועכשיו הוא פשוט יושב קרוב יותר למגרש. בכל מה שקשור אלי בנושאים מקצועיים או כספיים, הוא לא מתערב. בקיץ, כשהיו קשיים במו"מ וכמעט עזבתי את הקבוצה, אבא בכלל לא היה בעניינים".

      אבא מוטי: "עשיתי כמעט כל תפקיד אפשרי בכדורסל, והכי קשה זה להיות אבא של שחקן. אתה חי את המשחק מהעיניים שלו - רוצה שיקלע, לא מבין למה שרקו לחובתו עבירה. כל זריקה שלו לסל מאיצה לי את הדופק, וכשדברים לא הולכים, אתה נכנס לעצבים. כשחקן נקלעתי לימים חלשים ומצאתי דרכים אחרות לתרום ולהשפיע, אבל עכשיו לא. כשאתה יושב ביציע והמאמן מוריד את הבן שלך לספסל, אתה עלול לפלוט איזו קללה. כבעל תפקיד במועדון, לפעמים קשה לי להחזיק את עצמי. "הסיטואציה הכי מוזרה הייתה בפיינל פור בעונה שעברה. שיחקנו נגד מכבי ת"א, קיבלנו בראש (102:73) ושון נתן את משחק חייו (5 שלשות ו?19 נקודות). תוך כדי המשחק באו מהטלוויזיה והצמידו לי מיקרופון, ולא ידעתי מה להגיד. אחרי מאות ראיונות בשידור חי לאורך עשרות שנים מצאתי את עצמי לא מוכן".

      שון: "אחרי המשחק הוא כבר דאג להודיע לי שהוא יצא מפגר".
      אבא מוטי: "לא פירגנתי לך כמו שצריך. במקום להגיד מה אני באמת מרגיש, הייתי עסוק בחישובים של מה יגידו ומה יחשבו".
      סבא מוסא: "כשמוטי שיחק, התרגשתי יותר. פעם הכדורסל היה קודש הקודשים, אבל היום זה כבר לא מקום סימפטי. יש הרבה זרים, הניהול לא בדיוק למופת, הכל נע סביב הכסף. אני רואה כל משחק של שון, אבל לא הולך למגרשים. לא יכול לשאת את הקללות".

      אייקון וואלה! NEWS רקע שחור (מערכת וואלה! NEWS)

      כששון פרץ לתודעה, הוא סומן ככוכב עתידי. דיברו עליו בנשימה אחת עם הכישרונות הגדולים ביותר. ב?2005 הוכתר למלך הסלים של אליפות אירופה עד גיל 16, לאחר שקלע 25.3 נקודות למשחק במדי נבחרת הקדטים. כשהגיע לגיל הנוער עבר למכבי ת"א, אבל בקבוצה הבוגרת לא שיחק. "שון היה יכול להגיע רחוק יותר ממוטי", קובע סבא מוסא ולא חוסך שבטו מהנכד: "יש לו בעיה בגישה, והוא צריך לשנות את היחס שלו. אהבת המשחק של מוטי היתה פי אלף יותר גדולה". אבא מוטי מסכים: "אני שיחקתי, שון עובד. גדלתי על בלטות בבית הספר, שיחקנו חיובים ו?1:3:5 בחושך ונהנינו. והוא? מאז שהיה ילד קטן בקטסל, הוא כל הזמן במסגרות תחרותיות".

      שון מקבל את הביקורת בהכנעה: "הם צודקים. נולדתי לתוך המשחק הזה, ולפעמים אני שואל את עצמי אם אני בחרתי בכדורסל או שהכדורסל בחר בי. אפשר להגיד שזה נכפה עלי, אבל אני גם אוהב את זה. לסבא ולאבא היה ברור שהם בחרו בכיוון הזה, ואצלי זה מעורפל".
      אבא מוטי: "אני לא גדלתי לאבא שחקן. אפילו לא ראיתי אותו משחק. רק פעם אחת בוותיקים".
      סבא מוסא: "וזה גם לא משהו שכדאי לזכור או להזכיר..."
      אבא מוטי: "זה עזר שהכרת את כולם".
      סבא מוסא: "אבל מעולם לא התערבתי. צביקה שרף אמר לי פעם: 'איזה מין אבא מחורבן אתה, אפילו לא מתעניין'. עניתי לו שלא ידאג, שאני יודע הכל".

      מוטי מדורג עד היום בין עשרת הקלעים הגדולים של הנבחרת בכל הזמנים ובין 15 הטובים של מכבי בגביעי אירופה ובליגה בכלל. הוא היה "השחקן השישי" בצהוב. החל את המשחק על הספסל, וכשהעניינים החלו להשתבש היה מזנק למגרש ומביא את השינוי המיוחל. "כולם זוכרים את ימי חמישי הגדולים ב?20:30 ביד אליהו, כשכל עם ישראל היה צמוד לטלוויזיה, אבל באותן שנים הערוץ הראשון היה מפסיק את השידור ב?21:00 וחוזר רק אחרי מבט לחדשות. השחקנים צחקו עלי שאותי אף אחד לא מכיר, כי בדיוק בדקות האלה הייתי עולה לשחק", הוא אומר.

      "במצב של היום לא הייתי מגיע כל כך רחוק", קובע מוטי בנחרצות. "הליגה עמוסה בזרים, וזה חוסם את הדרך לשחקנים הישראלים. בעיניי זה דבר נורא". שון: "אני קצת מקנא באבא. כילד הייתי בא לאימונים ולמשחקים שלו במכבי, חלמתי להיות שם וידעתי שיום אחד גם אהיה שחקן. פעם הייתי עושה הכל על המגרש, אבל עם השנים התקבעתי. היו זרים לפניי, והמאמנים רצו שאעשה רק דברים ספציפיים, למשל לזרוק מהשלוש ולא לחדור לסל. העצירה הגיעה בקפיצה מהנוער לבוגרים. הלכתי למקומות לא טובים, קיבלתי החלטות לא נכונות".

      ומה עם מכבי ת"א? כל כדורסלן ישראלי חולם להגיע אליה.

      שון: "מכבי של היום היא לא מכבי מהימים של אבא. האנשים התחלפו, רוח המועדון השתנתה. מכבי חוותה אמריקניזציה. פעם הישראלים נתנו את הטון, והיום אלו הזרים והמתאזרחים. זה מתנהל בצורה של ביזנס. אני חולם להגיע לקבוצה מובילה באירופה, ומבחינתי אין הבדל בין מכבי למועדון בחו"ל. אבל אני עוד ממש רחוק משם".

      "אסרו עלי לכדרר ולזרוק"

      מוסא דניאל שיחק בנבחרת ישראל בהופעותיה ההיסטוריות באולימפיאדה, באליפות אירופה ובאליפות העולם בשנות ה?50. "בארבע שנים בנבחרת קלעתי 23 נקודות", מספר הסבא ויוצא למסע מרתק במנהרת הזמן. "הכדורסל היה שונה אז. היו שני מגינים ושלושה מתקיפים. אסור היה לנו לעבור את החצי. אם העזתי לכדרר, המאמן היה מסתכל עלי כאילו אני משוגע. על לזרוק לסל בכלל לא חשבתי.

      "שיחקתי יחף, ופעם אפילו קנסו אותי בלירה. לא היו לנו טרנינגים, ואחרי האימונים במגרש של הפועל פ"ת היינו נשארים לישון בחדר ההלבשה. כשהיינו נוסעים למשחקי חוץ בליגה, רצינו לחסוך עלויות - אז היינו מעמיסים בדרך 'זיפזיף' (גרגירי חול משפת הים שיועדו לאתרי בנייה; א"ו). עבדתי עשר שעות ביום ברפת, ושיחקתי גם בנבחרת ישראל בכדורעף. היום מוציאים שחקן אחרי שבע דקות, כדי שלא יהיה עייף ברבע הבא. אצלנו לא היו דברים כאלה. מי בכלל היה עייף?"

      שון, סטודנט למשפטים, מרבה להתייעץ עם שני הדורות שלפניו. "כשאני מדבר עם סבא, הוא יגיד לי שצריך לבוא מסודר ומגולח. אבא ידבר על דברים יותר ספציפיים, איך להוציא מעצמי יותר ולהתעסק פחות במאמן שלא נתן לי צ'אנס או בשחקן הזר שנמצא לפניי". אלא ששמו של הקפטן החדש מחולון נקשר לא מעט באירועים שאינם קשורים לקליעת סל או לחטיפת כדור. הדם החם של המשפחה לא דילג עליו, ולאורך השנים הוא הסתבך בקטטות ובחילופי קללות עם שחקנים. "מעולם לא קיבלתי עבירה טכנית", טוען שון, "אבל את העבירות הבלתי ספורטיביות הפסקתי לספור מזמן".

      אבא מוטי: "גם אני הייתי די משוגע על המגרש, ואלו לא הדברים שאני שמח לזכור מהקריירה שלי. הגעתי לפעמים להתנהגות פראית. לפעמים אני כועס על שון, אבל לפעמים אני גם מגן עליו ומבין אותו. עושים נגדו המון פרובוקציות". שון: "גיא פניני, למשל, נהנה מזה. הוא אוהב לעצבן אחרים ולהישאר רגוע. אני לא בא מראש להרגיז אף אחד. אני באמת מתעצבן. וכשאני נופל בפח וזה מונע ממני להתרכז בכדורסל, אני מצטער ומתחרט". סבא מוסא: "אני הייתי שחקן אגרסיבי מאוד. זה היה אחד הקלפים החזקים שלי. לא מזמן פגשתי את אחד השחקנים מהימים ההם והוא אמר לי: 'אתה לא יודע כמה פחדנו ממך'. פעם שיחקנו עם חולון נגד גבעת ברנר. עמי שלף ז"ל, שהיה נגדנו, התחיל להתעסק עם חברי לקבוצה עופר אשד ז"ל. אמרתי לו: 'אל תריב עם הילד, בוא תריב איתי'. בוא נגיד שכשירדתי להגנה, עמי פתאום התעלף. המרפק שלי פגש אותו איכשהו. האמת היא שנבהלתי".

      ויש עוד חלום אחד שהיה קרוב להתגשם. בתחילת שנות ה?80, כשמוטי עשה היסטוריה והצטרף בעקבות אביו לסגל הלאומי, נשאל מוסא - לימים מאמן נבחרת הנשים - אם בכך נסגר מעגל מבחינתו. "המעגל עדיין לא נסגר", מיהר להשיב, "אולי למוטי יהיה בן שבעוד 20 שנה ייצג את ישראל". למוטי לא היו אז אפילו תוכניות להביא ילדים, אבל המעגל כמעט נסגר בקיץ החולף. שון זומן לנבחרת והחל להתאמן במדיה. זו היתה הפעם הראשונה ששלושה דורות מאותה משפחה לובשים כחול?לבן. אלא שהוא נופה מהסגל עוד לפני שהספיק לערוך הופעה בינלאומית. ייתכן שיעשה זאת בשנה הבאה; גם לאחיו הקטנים יש חלומות דומים - ראיין (16) משחק באקדמיה לכדורסל במכון וינגייט, וליאם (12) עושה את צעדיו הראשונים בהפועל חולון. טל (20) הפסיק לשחק כשהתגייס לצה"ל.

      מוסא כבר מרוצה. "מבחינתי המעגל נסגר, אבל אולי עדיף שהבא בתור ילך לשחק טניס כדי שיוכל גם להביא פרנסה הביתה", הוא צוחק. שון: "היתה לי טבילת אש, ואני מקווה לקבל הזדמנות נוספת בהמשך. נבחרת ישראל הופיעה פעמיים באליפות העולם: ב?1954 עם סבא וב?1986 עם אבא. אני חולם להיות שם כשהפעם השלישית תגיע. נראה לי שדבר כזה עוד לא היה".