עונת הייחום של האייל האציל בשיאה בחודשי הסתיו, וזוהי הזדמנות נהדרת להכיר לכם את אחד הזכרים שעובדים הכי קשה בטבע.
האייל האציל (איל אדמוני) הוא בן למשפחת האיילים והוא נפוץ באסיה, אוסטרליה ובעיקר באירופה. פרוותם של האיילים, שיכולים להגיע למשקל של כ-200 ק"ג היא עבה ואדמונית, ומכאן שמם. כמו כל בני משפחת מעלי הגירה ניזונים האיילים אך ורק מצמחים, והם חיים ברוב ימות השנה בקבוצות הומוגניות של זכרים ונקבות.
במהלך תקופת הייחום שנמשכת עד לתחילתו של החורף ינסה האייל הזכר להתחרות על תשומת ליבן של הנקבות באמצעות טקס, במהלכו הוא שואג ומתהלך בצורה מקבילה ליריבו, כך שיוכל לבדוק את גודל קרניו ואת עוצמתו. שאגתו של האיל אינה דומה לזו של האריה בצלילה, והיא מיועדת לסביבה מיוערת ולאיסוף עדר הנקבות בשעות בין הערביים ועלות השחר. השאגה שנועדה בעיקרה להשיג דומיננטיות מול הזכר המתחרה, נמדדת גם על ידי האיילות בעוצמתה ובתדירות שלה, ומסייעת להן לבחור את הזכר.
בסוף טקס החיזור, אם אף אחד מהאיילים לא ייסוג, עלול להתחיל קרב ניגוח של קרניים, שסופו יכול להגמר בפציעה חמורה ואף במוות. המנצח יזכה בהרמון של כ-20 נקבות, אך רק איילים חזקים פיזית יוכלו להחזיק מספר רב של נקבות ולהגיע לתקופת ההתעברות כשהם בשיאם, מפני שבתקופת הייחום הם כמעט אינם אוכלים ומאבדים כ-20% ממשקלם. זו הסיבה שהאיילים הצעירים, שטרם הגיעו לשיא בגרותם המינית, ואלו המבוגרים יותר אינם לוקחים חלק במחול החיזור והם יישארו בשולי הקבוצה.
לאחר נסיונות מרובים תכנס הנקבה להריון שיימשך כ-250 יום ובסופן יצא לאוויר העולם עופר יחיד במשקל של כ-15 ק"ג עטוי פרווה בהירה ומנוקדת שעם בגרותו תהפוך לאחידה. כשבועיים לאחר לידתו, יוכלו הוא ואימו לחזור אל העדר, וכחודשיים לאחר מכן ייגמל לחלוטין העופר מחלב אימו.
עם סיום עונת החורף, ואחרי כל העבודה הקשה, ישירו האיילים את קרניהם ויצמחו קרניים חדשות שוב לקראת האביב, כך שיגיעו לעונת הייחום הבאה בסתיו יהיו הקרניים מפוארות וגדולות.