אירן: הגרעין לפני העם

היכולת של ההמון המתפרע להביא לסילוקם של משטרי הדיכוי ב"אביב הערבי" הפתיעה את כולם. האיסלם, החושש מאנרכיה, עסק לא מכבר בהגדרתו של שליט עושק ובלגיטימיות הנוגעת להדחתו. מסורת זו מציבה את השליט כ"צילו של האל על פני האדמה", ולפיכך "עדיפות 60 שנות שלטון עושק ולא לילה בלי שלטון". האייתוללות, במקרה של אירן, מטילים צל גדול על ארצם ומאיימים בצל גרעיני על העולם כולו.

הסנקציות שמפעיל המערב על אירן, כתחליף להפצצת אתריה הגרעיניים, עושות את שלהן וההמון גועש. המטבע האירני צונח, הסחר והבנקאות האירניים מתרסקים ואין תרופות. המחאה, שחזרה לאחרונה לרחובות אירן, מעלה את השאלה אם תתפרץ מחדש "מהפכת נגד" לשלטון האייתוללות. ניסיונות קודמים לסלק את "שליחי האלוהים ופוסקיו" כשלו, והמערב לא סייע למהפכנים בשעתם הקשה.

המתח השורר בין הנהגת האייתוללות לעם האירני מזכיר את החליף האומיי מועאויה, שהמשיל את יחסיו עם עמו כ"שערה מתוחה": "אם הם מותחים אני מרפה, ואם הם מרפים אני מותח". דומה כי ה"שערה" האירנית מחשבת להיקרע. האייתוללות ניצבים בפני דילמה - להמשיך בפיתוח הפצצה, או לשעות למצוקת עמם. האייתוללות, הנראים שמנים ושבעים, החליטו כי השלמת הפצצה חשובה מהקציצה ומהביצה. חרף הסיכון למשטר, הם ממשיכים בפיתוח הנשק הגרעיני, ואופנועני הבסיג' (בסגנון השביחה הסורית) מרסקים כל סימן לתסיסה.

נראה שלפי חישובי המשטר, השלמת הפצצה הגרעינית קרובה מאי פעם. שווה להסתכן בעבור ההבטחה לשגשוג חסר תקדים שממנו ייהנו האירנים בעתיד. המפנה האסטרטגי הגרעיני האירני ינטרל את עוצמתו הצבאית של המערב, יפגע בקואליציה האמריקנית ויהפוך את האייתוללות לברוני הנפט במפרץ ולבריוניו. או אז יגבו האייתוללות דמי חסות מכל מכולת דלק, כולל זו שתכליתה לתדלק את המסוק הנשיאותי. האפשרות לחיסול ישראל תישמר להוכחת רצינות כלפי "חבריה לשעבר" של אמריקה.

בינתיים, יוצרים האייתוללות סחבת שתכליתה לפגוע בעוצמת הסנקציות, ברצף ובמומנטום הגובר שלהן ובאחדות השורות במערב, ומציעים "הסדרים" שאותם דחו אך אתמול. לתפיסתם, אם ייעצר הגלגל הענק והמוחץ של המערב, יהיה קשה להניעו בשנית. לצורך תקיעת מקל בגלגל ושיתוקו, הציע שר החוץ האירני סאלחי תנאי "פשרה" חמקמקים, שלפיהם תסכים אירן להעשיר אורניום במדינה שלישית אם תוכר זכותה להעשירו ברמה מוגבלת "בבית".

האירנים לא ימצמצו ראשונים. הצנטריפוגות ממשיכות לעבוד, ושני שעוני הזמן, הישראלי והאמריקני, אינם מעניינים את אירן. מול האייתוללות מתנוסס עתה גרף הביצועים ואורך הנשימה האירני הצפוי. גרף זה כולל את טווח ועוצמת הסנקציות, העומדים לחצות אוטוטו את תאריך השלמת הפצצה. הנחישות האירנית מעידה שמפגש זה קרוב ביותר, ושהם ימשיכו בשלהם. מי שבונה על מהפכה להדחת האייתוללות או על לחץ פנימי להפסקת הפצצה - משלה את עצמו. לכן יש להחריף את הסנקציות, לתבוע הפסקה אולטימטיבית של הפרויקט ולהמשיך בתכנון הפצצה על יעדי הגרעין.

ו"קצת צביעות": משט חדש יוצא בימים אלו לעזה "הנצורה". אין משט לסוריה המדממת או לאירן המורעבת, אף שהסנקציות נגדה הן "עונש קיבוצי".

גיבורי המשט מפחדים להפליג לשם. אצלנו "בטוח", ו"מה שמותר לפריץ אסור לצמיתים".