מקובלים זה על זה

לפני כחצי שנה, בעיר הדרומית נתיבות, נערך עוד אירוע שגרתי, כביכול, של התכנסות מאמינים ורבנים גדולים. על במת הכבוד, בחסות הרב הספרדי הראשי הרב שלמה משה עמאר, הצטופפו רבנים מקומיים ושאר מכובדים, אך מכולם בלטו שניים שעד לאותו יום לא היה כל סיכוי לתפוס אותם זה לצד זה. שניים מהרבנים?מקובלים החזקים, המוכרים וגם המסוכסכים ביותר בציבור החרדי - הבאבא ברוך והרב יעקב איפרגן, הידוע בכינויו "הרנטגן" - התקרבו סוף סוף, ובקהל עבר רחש שלימד על ההפתעה הגדולה. לא זו בלבד שהשניים ישבו זה לצד זה על אותה במה, אלא שבפתיחת דבריהם, מלבד מילות ברכה אל הרב עמאר ואל שאר האורחים, ציינו גם את "הרבנים המכובדים" כשבכך למעשה הכירו זה בנוכחותו של האחר.

הזרעים הראשונים לסולחה של העשור החלו לנבוט, ואם תשאלו את המעורבים והמקורבים למיניהם, שום תיאור לא יהיה בגדר הגזמה כשמדובר ב"רנטגן" ובבאבא ברוך. "זה כמו שהיו מושיבים את מיכאל בן?ארי עם טלב א?סאנע על אותה במה ועכשיו הם מברכים זה את זה", מסביר את משמעות האירוע גורם המעורב בהפשרת היחסים, שתהפוך לסולחה כמה חודשים מאוחר יותר, "מי שלא הכיר את המאמצים המתמשכים, שהתחילו כבר אז במטרה לקרב בין שני הרבנים, היה מאוד מופתע".

המאמצים לפשר בין הצדדים נמשכו כמעט שנה, ולפני חודשיים נרשמה התקרבות משמעותית נוספת. "עודד, עוזרו הקרוב של הבאבא ברוך, ישב שבעה על אחיו ופתאום החלה המולה בחוץ", מספר אותו גורם, "'הרנטגן' בכבודו ובעצמו עשה את הדרך פנימה לנחם את העוזר, שנחשד בעבר כי ניסה להתנכל לו. זה היה מפגש נדיר שכבר סימל את הבאות, והחשיבות הכי גדולה היתה לשמור על סודיות כדי שלא יבואו שועלים קטנים לנסות לחבל במאמצים".

בערב יום הכיפורים האחרון זה קרה, במפגש שמוגדר על ידי שני הצדדים "היסטורי". "הרנטגן" הגיע לביתו של הבאבא ברוך בנתיבות ומקורב אל השניים סיפר: "היה חשש שיהיה מתח גדול או שקט בעייתי, אבל זה ממש לא היה כך".

הבאבא ברוך, לבוש בגדים לבנים ובכיפה גדולה לבנה אך ללא הגלימה המזוהה איתו, קיבל את "הרנטגן" כשעל השולחן בחדר ערימות ספרים, מה שתרם לא מעט לשבירת הקרח. "היתרון עם רבנים הוא שתמיד יש נושא משותף - דברי תורה", מוסיף אותו מקורב, "אמרו כמה דברי תורה שקשורים ליום הכיפורים וגם הספיקו לדבר על שיתוף פעולה עתידי בין החצרות. זו לא רק סולחה, סוכם שתהיה עבודה משותפת בתחום המוניציפלי במיוחד לקראת הבחירות הבאות בעיר, שבהן מעורבים הצדדים. הם ישתפו פעולה וגם יערכו כינוסים משותפים".

בתום הפגישה בין השניים סוכם על מפגשים נוספים. הפעם יגיע הבאבא ברוך למעונו של הרב איפרגן, למה שמכונה "ביקור גומלין".

כדי להבין את חשיבות האירוע צריך לחזור אחורה, לעשור האחרון של המאה הקודמת. העולם החרדי ידע סכסוכים רבים בין רבנים בכירים (ראו מסגרת נפרדת), אבל הסכסוך בין הבאבא ברוך לבין "הרנטגן" היה אולי היצרי, האמוציונלי והמלוכלך ביותר בסטנדרטים של המגזר. "זה לא היה סכסוך", מסביר איש תקשורת חרדי מוכר, "זאת היתה מלחמת עולם שלישית".

במשך 17 שנה עברו שתי החצרות הגדולות בדרום, שם פועלים הרבנים, כמעט הכל: החל מוויכוחים בבתי משפט על שטחים, דרך קללות וגידופים פומביים ועד לשליחת נשים ונערות פיתוי שיתלוננו נגד הרבנים על הטרדה מינית. שני המקובלים המוכרים נחשבים ל"שריפים" של הדרום והפכו את העיר נתיבות למזוהה ביותר בארץ עם עולם המקובלים וההילולות. במשך שנים ארוכות שלט הבאבא ברוך במקום ללא עוררין, עד שבשנת 1995 פרץ הרב איפרגן לתודעה הציבורית ובכך החל למעשה הקרב בין השניים.

הבאבא ברוך, או בשמו המוקדם יותר הרב ברוך אבוחצירא, הוא בנו של הרב ישראל אבוחצירא (הבאבא סאלי), שנחשב לאחד המקובלים הגדולים ביותר בדורות האחרונים ונתפס עד היום כמי שהיה "בעל מופתים", בעל יכולות קבליות נדירות לרפא חולים ולחולל ניסים. לבבא סאלי היה שני בנים - רבי מאיר אבוחצירא, שהוא אביהם של אדמו"רי משפחת אבוחצירא הפזורים ברחבי הארץ, בהם הרב דוד חי, הרב אלעזר ז"ל, הרב יקותיאל והרב רפאל.

בנו הצעיר של הבבא סאלי, הבאבא ברוך, החל את דרכו כפוליטיקאי מקומי שהסתבך בפלילים ואף ישב בכלא, אך לדברי אנשיו בשנה האחרונה לפני פטירת האב התקרב אליו מאוד ובילה איתו שעות ארוכות בלימוד תורת הקבלה והנסתר. הבאבא ברוך מרבה לספר כי אביו הבטיח לו שיהיה ממשיך דרכו, ואף הלביש אותו בגלימה שאותה נהג ללבוש ולמעשה הכתיר אותו תחתיו. מאז פטירת אביו הפך הבאבא ברוך לממשיך דרכו העיקרי, וחסידיו מאמינים שעומדת לו זכות אבות ושהקדושה של אביו עברה בשושלת גם אליו. הבאבא ברוך עצמו מרבה להזכיר את אביו בכינוי "מוראבי הקדוש" (קיצור של מורי?אבי), ואחד ממקורביו מספר: "הרב מעולם לא אמר 'אני מברך אותך', הוא תמיד אומר 'בזכות מוראבי שה' ייתן לך כך וכך' וזו האמת".

הבאבא ברוך היה השליט הבלתי מעורער בנתיבות. עשרות אלפי החסידים של אביו המשיכו לדבוק בו, ההילולות שהוא עורך פעם בשנה לזכר אביו זוכות לנוכחות של עשרות אלפי חסידים, וכמו שקורה בדרך כלל עם מקובלים גדולים - גם בכירי המדינה התקרבו אליו. ה"תעשייה" סביבו, הכוללת הקמת מוסדות, גיוס תרומות, מכירת תמונות וקמעות - שיגשגה ופרחה.

בשנת 1995 נכנס לשוק המקובלים שחקן חדש לאחר שלתודעה הציבורית פרץ הרב יעקב איפרגן, המוכר כ"רנטגן". שנה קודם לכן נפטר אביו של "הרנטגן", הרב שלום איפרגן, שלטענת חסידיו היה גם הוא רב מוכר ובעל יכולות נסתרות. "הרנטגן" החל להקים סביבו חצר מאמינים גדולה ובמרוצת השנים קנה לעצמו שם גדול יותר. הוא החל לערוך תיקונים והילולות המוכרות מזריקת הנרות לאש ונפוצו סביבו סיפורים על יכולות נדירות לאבחן ואף לפתור בעבור אנשים בעיות מכל סוג - מפריון, דרך זיווג ועד מחלות, לצד בקשות מיוחדות המגיעות למקובלים. "הרנטגן", כמו הבאבא ברוך, אף הצליח לאגד סביבו בכירים מכל התחומים. שרים ואנשי עסקים מוכרים נחשבים לחבריו הקרובים ומתייצבים אצלו בכל שנה להילולה השנתית. בשנים האחרונות רשימת השמות התארכה והלכה, ובין היתר, פוקדים אותו אנשי עסקים כמו נוחי דנקנר, אילן בן דב וג. יפית שכבר הפכו לבני בית, שרים כמו גלעד ארדן וגדעון סער, ח"כים ורבנים.

"כשאתה מצליח לגייס לצידך אנשים כמו דנקנר או שרי ממשלה, יש לזה השפעה אדירה, זה אומר עליך משהו - שלא רק אנשים קשי יום מהרחוב מאמינים בך. אלה לא ילדים, אלה אנשים ששווים מיליארדים, ואם הם מאמינים ברב זה נותן את התחושה שכנראה יש בו משהו ואסור לזלזל בכוחו", אומר איש תקשורת חרדי. "זאת למעשה תמצית המריבה - חצר קיימת וחצר חדשה. תחשוב על דוכן פלאפל ותיק, עם כל המוניטין והלקוחות, שפתאום צריך להתמודד מול דוכן חדש ומצליח. מכאן החלה ההידרדרות".

בסביבתו של הבאבא ברוך מסרבים לראות זאת בצורה כה פשטנית ומסבירים: "הרב ראה את מה שעושה 'הרנטגן' כחילול שמו של אביו. בלי לזלזל ברב שלום (איפרגן), הוא היה בסך הכל תלמיד של הבאבא ברוך. הוא היה בא אליו לקבל ברכה. חלק ממשפחתו של 'הרנטגן' עוד עבדו אצל הבאבא ברוך ופתאום התחילו לחקות אותו. 'הרנטגן' גם לקח את זה למקום של כישופים, קסמים, פולחן ונרות. זה לא מתאים למסורת היהודית. חוץ מזה הוא העתיק הכל מהרב, את קיום ההילולות והסעודות הגדולות, הקמת ציון הקבר כמה מטרים מהקבר של הבאבא סאלי.

"היו דברים קטנים נוספים שממש היו העתקה, לדוגמה, הבאבא ברוך היה מוציא הזמנות גדולות ומכובדות להילולה עם עיטורים מיוחדים והרנטגן חיקה את זה בהזמנות שהוציא להילולה אצלו. לבאבא סאלי יש את התמונה הכי מוכרת שהוא יושב עם היד על המצח מעל ספר פתוח ופתאום ראינו תמונה דומה, כמעט שתי טיפות מים, של הרב שלום. כל אלה גרמו לבאבא ברוך נזק כלכלי אבל הנזק העיקרי היה פגיעה בכבוד, ולפעמים זה חשוב יותר מכסף. הבאבא ברוך הרגיש ש'הרנטגן' מבזה את כבוד אביו. הוא לא הבין איך משווים ביניהם, זה כאילו שהיו עושים אותו טקס לוויה לראש ממשלה ולסוחר פשוט".

העימותים בין שני הרבנים ומאחוריהם החצרות וקהל המאמינים הידרדרו עם השנים לפסים אישיים של ממש, ואנשיו של "הרנטגן" טוענים שבמקרים לא מעטים גידף הבאבא ברוך וקילל את הרב איפרגן בצורה שלא מתאימה לרב במעמדו. הבאבא ברוך עצמו התראיין בעבר לעיתונאי אמנון לוי ורמז ש"הרנטגן" הוא "סיטרא אחרא" - ביטוי קשה מאוד במגזר החרדי המכוון לדימוי של שטן. "יש סיטרא דקודשא ולעומתה סיטרא אחרא", אמר באותו ראיון, "המשפחה שלנו בעלת שורשים וענפים בארץ, ויש סיטרא אחרא שמנסה להתחקות ומנסה גם לגרוף חלק מהקדושה. כל מי שאין לו שורש ואין לו ענף הוא סיטרא אחרא. אם הוא היה אמיתי, וכשהיו הדברים כמו שמתארים, הייתי מקרב ומכבד אותו, אבל אני לא יכול לתת גושפנקה לדבר שאינו אמיתי... הכל בלוף, הכל שקר

למרות הדיווחים על סיפורי הניסים ועשרות דוגמאות של אנשים ש"הרנטגן" סייע להם במצבים בלתי אפשריים, אנשיו של הבאבא ברוך רומזים עד היום על שרלטנות: "אחרי 'הרנטגן' קמו עוד אנשים מהמשפחה שלו שהתחילו לקרוא לעצמם בשמות של מכשירים רפואיים. היה 'אולטרה?סאונד' ו?'MRI' - כל מיני אנשים ממשפחת שריקי שאחד מהם היה פקיד בביטוח לאומי והשני שוטר, שפתאום ראו את 'הרנטגן' והחליטו שגם הם מקובלים. הם התלבשו אחרת והתחילו להקים לעצמם חצר. זה לא אמיתי. אין פה שושלת אבות, זכות אבות, כלום".

אבל מעבר להשמצות ולגידופים, דומה כי מקרה אחד, חסר תקדים, סימן עליית מדרגה של ממש בעימות. ביוני 1999 התלוננו חמש נשים על כך ש"הרנטגן" הטריד אותן מינית בשעה שבאו אליו להתייעצות. לא עברו 24 שעות, וחמש הנשים נשברו בחקירותיהן והודו כי קיבלו כסף ונשלחו למשטרה כדי להתלונן נגד הרב. במסגרת אותה פרשה נעצרו עוזרו הקרוב של הבאבא ברוך, עודד אדרעי, ואחיו, ואף הוגש נגדם כתב אישום שבו נאמר כי בסיוע קרובת משפחה של אדרעי שיכנעו את הנשים להתלונן ולמסור תצהירים שקריים ושילמו לחלקן תמורת הגשת התצהירים בין 1,800 ל?2,000 שקלים. את הבאבא ברוך נמנעו מלחקור, והוא לא הגיש עדות כלשהי למשטרה (אדרעי מסר בתגובה: "מדובר בדברים שחלפו ונשלמו כבר מזמן, אין לי מה להגיב על זה").

צבי אלוש, שסיקר בעבר כעיתונאי את הנעשה בחצרות הרבנים וכיום הוא בעל משרד יחסי ציבור בדרום ומזוהה עם "הרנטגן", נזכר היום: "האנשים של הבאבא ברוך דיברו איתנו, הכתבים, ואמרו 'אל תשאלו - המשטרה חוקרת תלונה של חמש נשים'. הכתבים התקשרו למשטרה ושם אמרו שהם חוקרים, וכך יצא סיפור. אחרי חצי שעה הנשים כבר נשברו ואנחנו נשארנו בעיקר מופתעים. לא האמנו עד לאן הגיעה המריבה הזאת. היינו בשוק, זה בלתי נתפס שדבר כזה יקרה בין רבנים".

אחד מאנשיו של הבאבא ברוך מנסה לספק הסבר למעשה השנוי במחלוקת, בלשון המעטה: "בעולם החסידות האמונה של החסיד היא כל כך חזקה, שלפעמים הוא מוכן לעשות הכל בשביל הרבי, אפילו ללכת לדקור מישהו שפגע ברב שלו. מובן שאם הרב ישמע את מה שהוא מתכנן הוא לא יאפשר לו לעשות זאת בשום אופן, אבל לפעמים הקנאה לרב היא עצומה ויכול להיות שזה מה שקרה במקרה הזה. מישהו מהחצר של הבאבא ראה את הצער של הרב ורצה לעשות מעשה".

וזה לא נגמר. פרשה גדולה עוד יותר התפוצצה בקיץ 2010, כאשר המשטרה עצרה את מבקר עיריית נתיבות, שמעון אלון, הנחשב למקורבו של הבאבא ברוך, בחשד שניסה לשלוח נערת פיתוי לרב איפרגן בתקווה להפיל אותו בפח. לרוע מזלו, אותה אישה הקליטה את השיחות איתו ובה נשמע אלון מבטיח 50 אלף שקלים בעבור "תמונה, שתיים, שלוש". כשהוא נשאל "באיזה מצבים?" הוא משיב: "חיבוקים, נשיקות, לגעת בחזה". בהמשך ההקלטה נשמע אלון אומר: "את יכולה לשכנע אותו, את 'הרנטגן'. מה הבעיה בשבילך?" וכשהיא עונה "לא אעשה בחיים דבר כזה", הוא משיב לה: "זה אפשרי".

שרי רובינשטיין, שמכירה היטב את "הרנטגן" זה 14 שנים, אומרת כי "הרב לקח את הסיפור מאוד קשה. הוא המשיך לקבל קהל כאילו הכל כרגיל, אבל בחדרי חדרים זה כאב לו. זה לא נעים - לא לו ולא לאשתו. הם היו מזועזעים מהסיפור הזה, זה הרי כל כך לא מתחבר וכל כך לא נכון. אבל בהתחלה, עד שהכל התגלה, זה היה כמו להוכיח שאין לך אחות".

בהמשך הכחיש הבאבא ברוך כל מעורבות בפרשה ובראיון עם אמנון לוי אמר: "אני לא מתעסק בדברים האלה. לא ארד לרמה כזו, מעולם לא עשיתי ולא אעשה דבר כזה. מה לי ולזה?" על רקע אויבים משותפים של השניים במישור המוניציפלי, טוענים כיום שני הצדדים כי ניסיון שליחת נערת הפיתוי היה בכלל של גורם שלישי, אשר הריב והסכסוך המתמשך בין שניהם משרתים את האינטרסים שלו. "מישהו שדאג לזה ששמו של הבאבא ברוך ישתרבב לתקשורת בפרשה הזו, אבל אני יודע בוודאות שזה לא קשור אליהם", אומר דווקא אחד מאנשיו של "הרנטגן", "זה לא קשור למשפחת אבוחצירא ולא סתם זה לא הבשיל לידי כתב אישום. יש אנשים שאנחנו יודעים טוב מי הם, שניסו לעשות הכל כדי שהמריבה הזו תימשך". עו"ד יהושע רזניק, פרקליטו של אלון: "עריכת החומרים בקלטת היתה בעייתית. פרקליטות מחוז דרום סגרה את התיק מחוסר ראיות וזה אומר מה שזה אומר".

ואם כל זה לא הספיק, בסוף מארס 2011 עלתה מלחמת החצרות שלב נוסף כאשר המשטרה עצרה שלושה ממקורביו של הבאבא ברוך, בחשד שאיימו על חייו של הרב איפרגן. שלושת העצורים היו בנו של אבוחצירא, עוזרו האישי ונהגו. על פי המידע שנאסף בחקירה סמויה של המשטרה, איימו השלושה וביצעו עבירות של סחיטה באיומים נגד "הרנטגן" ובני משפחתו. הם הפעילו, לפי החשד, מסכת איומים שמטרתה היתה לאלץ את הרב ומשפחתו לעזוב את העיר. "זה היה חלק מהריב המתמשך, במסגרת האווירה וההתנכלות אליהם", אומר מקורב ל"רנטגן", "איימו עליו, על משפחתו ואפילו על ילדיו. אשתו של 'הרנטגן' כבר כמעט נכנעה, היה לה קשה".

בין ריב אחד למשנהו הגיעו שתי העמותות שבראשן עומדים הרבנים עד לבית המשפט העליון, במסגרת סכסוך מתמשך על הקצאת הקרקעות בבית העלמין המקומי בנתיבות. בג"ץ אישר כי "הרנטגן" אכן רכש את הקרקע אשר לגביה היתה מחלוקת ובכך סיים את הדיון בעניין, אבל זו היתה רק יריית הפתיחה למפץ הגדול בנתיבות. בבחירות המקומיות האחרונות החליט "הרנטגן" להריץ מפלגה מטעמו, שתהיה כוח פוליטי מקומי שייהנה מההטבות המוניציפליות ויותר מזה - יבטיח את הפסקת ההתנכלות למוסדותיו מצד ראש העיר, כפי שטוענים אנשיו.

שני הרבנים משפיעים על תחומי חיים רבים בנתיבות ומחזיקים מוסדות רבים בעיר הכוללים ישיבות, תלמודי תורה, בתי ספר לבנות ואפילו מעונות וגני ילדים. על חשיבות הבחירות המקומיות והכוח המוניציפלי הטמון בהן אומר צבי אלוש: "זה כוח חשוב מאוד. אם יש לך קשר טוב עם העירייה ועם ראש העיר אתה יכול לקדם ולפתח את המוסדות שלך, ואם אתה מסוכסך איתו הוא יכול לתקוע לך כל דבר קטן, לשלוח לך פקחים ולא לתת היתרים על פתיחת לימודים. היו גם תקופות חשוכות, תרתי משמע, שבגלל המחלוקת על השטח היו גורמים שהיו מנתקים את החשמל זה לזה, בנוסף על כל מיני התנכלויות דומות כמו אישורים והקצאות מבנים, דברים שהם בנפשם של הרבנים".

בבחירות האחרונות למועצת העיר זכה הרב איפרגן עם הרשימה שלו להצלחה וגייס ארבעה מנדטים, עם נציגו?ת של חברים מטעמו במועצה. למרות זאת, הוא לא הצליח למנף זאת לכוח מוניציפלי משמעותי בנתיבות והיחסים עם ראש העיר ידעו עליות ובעיקר מורדות. הבאבא ברוך, מצידו, רץ עם שותפים קואליציוניים שבעיר נוהגים לכנות "טבעיים", בהם הרב אברג'יל והמפלגה החרדית האשכנזית, אבל גם השפעתו הפוליטית היתה לא משמעותית.

במשך השנים ניסו שני הצדדים להרגיע את הרוחות ונעשו ניסיונות לקיים סולחה פומבית ומתוקשרת - אך ללא הצלחה. בכל פעם משהו השתבש. הפעם האחרונה היתה לפני כשנתיים וחצי, אך גם הניסיון הזה נכשל בשל אותה מחלוקת משפטית על קרקעות בבית העלמין, שהביאה את הצדדים עד לבית המשפט.

"הבאבא ברוך אמר שהוא מוכן לסלוח ולהפסיק הכל בתנאי ש'הרנטגן' יחזיר לו את השטח שהשתלט עליו בבית העלמין, ואילו 'הרנטגן' אמר 'אני מוכן לתת הכל לטובת השלום אבל רק לא את השטח'", מספר גורם מקומי המעורב בפרטים. שרי רובינשטיין מרבה לדבר על הרצון של הרב איפרגן לעשות שלום וטוענת כי "כל הדברים האלה רחוקים ממנו", אך כשמוזכר הוויכוח על שטח המריבה היא מייד מגוננת על הרב: "למה שיוותר על מה ששלו? תחשוב שבאים למישהו ואומרים לו 'תפנה את הבית שלך'. על מה? למה שיסכים לדבר כזה?"

גם הסולחה הנוכחית נרקמה זה זמן רב, והפעם, בשעה טובה, גם נראו תוצאות. "שני הרבנים אולי לא מסתדרים אבל עוזריהם, יאיר ארזי ועודד אדרעי, דווקא חברים טובים והם אמרו כל הזמן כמה המלחמות האלה מזיקות להם, ובשביל מה צריך את זה בכלל", אומר אחד מאנשי "הרנטגן".

ההכנות לבחירות המקומיות הבאות, יחד עם הסערה המוניציפלית במסגרת מערכת הבחירות הקודמת, הן שהובילו למעשה למהלך הסולחה המדובר והמפתיע שהגיע לשיאו ביום הכיפורים האחרון במפגש בין שני הרבנים. בשיחות רשמיות חוזרים הצדדים על פסוקים כדוגמת "האמת והשלום אהבו", אך מאחורי הקלעים ברור לכולם מהי מטרת הסולחה: איחוד כוחות לקראת הבחירות הבאות וצבירת כוח פוליטי רב יותר נגד ראש העיר המכהן, יחיאל זוהר.

"יש גלגל שלישי שלא מדברים עליו והוא משמעותי. הוא אחד הגורמים לסולחה הזו והוא הנפגע העיקרי מהסולחה, וזה ראש העיר", אומר מקורב לאחד הרבנים, "הדבר הכי טוב לזוהר זה שיש פילוג בין השניים. הוא גם מסכסך בין הצדדים. אם שניהם מאוחדים הוא לא יכול לפרוץ את הבונקר הזה והם יכולים להעמיד לו תנאים". לדברי אותו מקורב, גם הרצון לשמור על הסולחה בחשאיות נבע מהפחד שגורמים הקשורים לראש העיר ינסו לחבל במהלך: "כשנודע לאנשי יחיאל זוהר על המגמה וההליכה לקראת סולחה, הם ניסו לטרפד זאת. הם מבינים שאיחוד כוחות בין הרבנים פוגע קודם כל בראש העיר".

בניגוד לרוח הדברים, זוהר דווקא לא נבהל מהסולחה ואומר ל"ישראל היום" כי הוא לא חושש למעמדו, גם אם השניים ילכו יד ביד אל בניין המועצה וינסו להוריד מכוחו: "בירכתי אותם מטעמי נימוס, אבל אני לא רואה אפשרות של הליכה משותפת שלהם יחד. הם לא מהווים שום איום על המערך הפוליטי".

זוהר מנסה להישאר ממלכתי אך ללא הצלחה: "המאבקים שלהם לא לשם שמיים, אלו מאבקים על בחירות, על קרקעות, וניסיונות להשתלט על העירייה. כבר כמה שנים שהם עושים ניסיונות להשתלט ולהעמיד מועמדים מטעמם. זו עיר דתית חרדית שיש בה ראש עיר חילוני, וזה לא מסתדר עם התפיסה שלהם ועם זה שהוא לא מחשבן להם. העירייה תסתדר גם בלעדיהם, אני בטוח". זוהר מכיר היטב את שני הרבנים ולטענתו הסולחה לא תחזיק מעמד: "אני מניח שההתחברות היא זמנית. היא לא יכולה להחזיק הרבה זמן בגלל המשקעים שיש ביניהם".

ראש העיר, כאמור, אינו חושש מכוחם הפוליטי המשותף ומזכיר כי מבחן הזמן כבר הוכיח שאין כיסוי לכל ההבטחות: "הבחירות יתקיימו בעוד יותר משנה וגם אז כלום לא יקרה. אחד מהם הביא ארבעה מנדטים בהרבה מאוד להטוטים ושקרים שמכר לאנשים. הוא הבטיח הפעלת רופא תורן, אמבולנס בעשרה שקלים, מנות חינם לכל הרעבים ומרפא לכל חולה. עברו ארבע שנים ולא נעשה שום דבר עם כל מה שהבטיח, למרות כל הכסף הרב שנשפך פה. הם חושבים שנתיבות היא רק עיר של באבות, וזו טעות. העיר הזאת מתקיימת גם בלי הלהטוטים שלהם והיא תצביע בהיגיון לפי מה שטוב לה".

איש יחסי הציבור יעקב ביכלר, המקורב ל"רנטגן", מגיב לדבריו של ראש העיר: "ברור ומובן שיחיאל זוהר יאמר דברים חריפים נגד הרבנים. הוא הנפגע העיקרי מהסולחה הזו. הוא עשה על זה הון פוליטי רב בשנים האחרונות והוא יעשה הכל על מנת לשבור את השלום ואת האחדות. המהלך (הסולחה) לא נעשה בכמה דקות של מחשבה, אלא אחרי כמעט שנה של פעילות, עם תוכניות אסטרטגיות לשנים הבאות - עם יחיאל או בלעדיו בראשות העיר. המהלך הזה יביא להרבה שקט ולהתפתחות במערכת החינוך והעשייה בנתיבות".

מלבד העניין המוניציפלי וההשמצות ההדדיות, נראה כי המלחמות בין שני הרבנים רק הזיקו לתדמית שלהם. אחרי הכל, מדובר בשתי דמויות שהן מוקד עלייה לרגל לאזרחים מן השורה ולבכירים רבים, ולמקרוביהם חשוב לשמור על כבודם. "זה יצר חילול השם גדול מאוד. לא משנה מי אשם ומי שלח למי, ומה שלח, או מי איים על מי, בסוף החילוני הממוצע רואה ריב בין שני רבנים ומסתכל על זה בבוז. ובכלל אין להם על מה לריב - על כבוד? לשניהם יש כבוד. על כסף? לשניהם לא חסר בלשון המעטה. זה היה סתם ריב מיותר וטוב שהוא נגמר", מסכם אחד הגורמים שמעורב בסולחה הכי מדוברת בעיר.