נאומו של ראש הממשלה בעצרת האו"ם בשבוע שעבר זכה לתגובות בכל העולם. גם תומכיו וגם מתנגדיו, גם מי שהריעו לשימושו באיור הפצצה וגם מי שזילזלו בו - לא נשארו אדישים. כך הצליח ראש הממשלה להעלות שוב לראש סדר היום את האיום האיראני, שבעיניו הוא הנושא החשוב ביותר שעימו על ישראל להתמודד.
ואולם בנימין נתניהו גם הציג סוג חדש של קריטריון בניהול משברים: הצבת קווים אדומים חד-משמעיים בריש גלי לעיני העולם כולו. לא עוד הסכמות בחדרי חדרים על מהם הקווים האדומים ואיך להגדירם, לא עוד הבנות שבשתיקה לגבי מה מותר ומה אסור. מעתה והלאה הקלפים נמצאים על השולחן לעיני כל.
כעת נשאלת השאלה מדוע לא להציב קווים אדומים ברורים וחד-משמעיים גם בסוגיות אחרות שעימן ישראל צריכה להתמודד? מדוע, למשל, לא לומר קבל עם ועולם מתי יגיע הרגע שבו ישראל לא תוכל עוד להכיל את הסכסוך הישראלי-פלשתיני, ותפעל - ויהי מה - כדי לסיימו? כפי שהיה בנאומו בעצרת האו"ם, אין צורך שנתניהו יאמר מה ישראל תעשה אם יגיע הרגע שבו ייחצה הקו האדום, אך מדוע שלא יוגדר אותו הקו? או אז יחליטו ראשי המדינה אם הם רוצים לספח שטחים, לסגת באופן חד-צדדי, לנהל משא ומתן אינטנסיבי או כל אופציה אחרת. הרי שר הביטחון אהוד ברק אמר לפני כשבוע שאנו נמצאים במדרון חלקלק אשר "עלול להסתיים בכך שתהיה כאן מדינה לא יהודית או לא דמוקרטית". האם איום אסטרטגי כזה אינו דורש קווים אדומים ברורים וחד-משמעיים?
קווים אדומים בנושאים חברתיים
ולמה להסתפק רק בהקשרים מדיניים בינלאומיים? האם לא נכון להגדיר קווים ברורים גם בנושאים חברתיים? מהו, נאמר, "הקו האדום" של קו העוני? מהו מספר הישראלים שאם יהיו מתחת לקו העוני, הדבר ייחשב לחציית קו אדום? מדוע לא להגדיר מהו שיעור המובטלים שאם יהיו יותר ממנו, הדבר ייחשב לחציית קו אדום? מדוע לא לומר מהו הפער בין העשירון העליון לעשירון התחתון שסטייה ממנו תיחשב לחצייה של קו אדום? ושוב, בשלב ראשון, עדיין אין צורך להגדיר את הפעולות שיינקטו אם קווים אלה ייחצו, אלא רק להגדירם. כפי שאמר ראש הממשלה לאחר נאומו, עצם חשיפת הקו האדום מפחיתה את הסיכוי שניאלץ להתמודד עם ההגעה אליו.
הטכניקה שבה השתמש ראש הממשלה בנאומו באו"ם אינה בהכרח גרועה כפי שניסו לטעון מבקריו. חוסר היכולת להניע את העולם למעשה באמצעים אחרים הביא את נתניהו לבחון דרך חדשה שאולי תצלח. כדאי לנסותה גם במישורים אחרים, בייחוד באותם נושאים שבהם נראה כי יש הסכמה והם אינם "עוד נושאים", אלא סוגיות מהותיות המאיימות על אופייה של החברה הישראלית ועל ביטחונה.